רישום בישראל של סימן שנרשם בחוץ לארץ
כאמור, הטענה החילופית של המבקשת היא על פי סעיף 16(א) לפקודה המאפשר לרשם לקבל סימן גם כאשר הוא לא עונה על התנאים בסעיפים 8 עד 11 לפקודה בסייגים מסוימים.
בסעיף 16 ששה תנאים לאורם, למרות היות הסימן רשום בארץ המוצא, לא יירשם בישראל, כדלקמן:
"16. (א) על אף האמור בסעיפים 8 עד 11 לא יסרב הרשם רישומו של סימן מסחר הרשום כסימן מסחר בארץ מוצאו, אלא באחת מאלה:
(1) רישום הסימן בישראל יפגע בזכויות שרכש בישראל אדם אחר;
(2) אין בסימן מידה כלשהי העושה אותו לבעל אופי מבחין; סימן מסחר לא ייפסל לרישום אם הוא שונה מסימן המסחר הרשום בארץ מוצאו, בפרטים שאינם משנים את אופיו המבחין ואינם פוגעים בזיהוי הסימן הרשום בארץ מוצאו;
(3) הסימן מורכב אך ורק מאותיות או ציונים העשויים לשמש במסחר כדי לציין את סוג הטובין, איכותם, כמותם, מקום מוצאם, ייעודם, תקופת ייצורם או שווים;
(4) הסימן שגור בשפת הדיבור או במנהגי המסחר ההגונים והמקובלים בישראל;
(5) הסימן נוגד את תקנת הציבור או המוסר;
(6) יש בסימן כדי להטעות את הציבור."
מבין תנאים אלה בענייננו עשויים לבטל את אפשרות קבלתו לרישום של סימן חוץ הוראות סעיף 16(א)(2) לגבי העדר מידה כלשהי של אופי מבחין וסעיף 16(א)(3) לגבי הרכב הסימן באופן בלעדי מאותיות או ציונים המשמשים במסחר או מתארים את הטובין.
האופי המבחין אשר נדרש בסעיף 16(א)(2) הוא אופי מבחין בעל מידה כלשהי מעל לאפס והוא יכול להיות אופי מבחין נרכש, אינהרנטי או איזון בין שניהם.
המבקשת הראתה מידת היכרות גבוהה של הצרכן בארה"ב, ארץ מוצאו של הסימן, עם הסימן האמור והיקפי פעילות שיווקית נרחבת באמצעים אשר לא ניתן לפסול כי נגישים במידה זו או אחרת בקרב הציבור בישראל החשוף למדיה גלובאלית כגון הפרסום של הסימן בתוכניות טלוויזיה אמריקאיות ומתן חסות לאירועי ספורט אמריקאים, אשר חלקם משודרים בארץ.
כאמור לעיל, הסימן המבוקש מצוי על ציר התיאוריות בין התיאורי למרמז. מכאן שעל פניו נראה שלמרות שאין בפנינו אופי מבחין אינהרנטי במידה מספקת לעבור את משוכתו של סעיף 8(א) הרי שאינו נעדר אופי מבחין לחלוטין.
סעיף 16(א)(3) מסייג את הרישום על פי סעיף 16 רבתי בזאת הלשון:
"(3) הסימן מורכב אך ורק מאותיות או ציונים העשויים לשמש במסחר כדי לציין את סוג הטובין, איכותם, כמותם, מקום מוצאם, ייעודם, תקופת ייצורם או שווים;"
זאת בעוד שסעיף 11(10) לפקודה קובע שלא יהיה כשיר לרישום:
"(10) סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9;"
בקריאת ההבדלים הללו עומדת תכלית חקיקתו של סעיף 16 לפקודה אשר מטרתה לצמצם ולהקל רישומם של סימנים מחוץ לארץ. הוראות סעיף 16(א)(3) אינן מייתרות את הוראות סעיף 11(10) לפקודה. בעוד סעיף 11(10) לפקודה מפרט סוגי סימנים אשר לא ייחשבו סימן כשר לרישום לפי הפקודה, הרי שמבלי לאיין את הוראות סעיף 11(10) לפקודה אותו כאמור לא חייבה האמנה לתקן, סעיף 16(א)(3) בא להחריג ולקבוע מקרים מיוחדים, נפרדים ומצומצמים בהם ניתן יהיה לקבל סימן מחוץ לארץ לרישום.
בעוד שבסעיף 11(10) דרישה להיות הסימן "מורכב" מרכיבים שיש בהם לתאר את הטובין, סעיף 16(א)(3) מקל ומצמצם את המגבלה לכך שאם הסימן יהיה "מורכב אך ורק" מרכיבים שיש בהם לתאר את הטובין לא יהיה כשיר לרישום. דהיינו, סעיף זה יחול רק במקרים בהם הסימן הוא תיאורי גרידא. רק רמת תיאוריות גבוהה זו לא תאפשר להקל בבחינה לכשרות הרישום של סימן חוץ.
כפי שנקבע כי לצרכי סעיף 16א(2) לפקודה יידרש אופי מבחין כלשהו יותר מאפס כדרישה מינימאלית, כך סעיף 16(א)(3) לפקודה דורש תיאוריות מקסימלית כתנאי למנוע רישומו של הסימן על פי הוראות סעיף 16 לפקודה.
לענייננו, אין המדובר בסימן המצוי באופן חד משמעי בקצה התיאורי של ציר התיאוריות. אמנם, כאמור לעיל הסימן 5-HOUR ENERGY נמצא נוטה למנעד התיאורי ומתרחק מהמרמז ובכך אינו כשיר לרישום לאור הוראות סעיף 11(10) לפקודה. עם זאת, ספק אם ניתן לקבוע כי הסימן המבוקש מורכב אך ורק ממספרים ואותיות אשר עשויים להיות בשימוש במסחר לגבי סוג הטובין הנדון. בסימן המבוקש שלושה רכיבים: הספרה "5" והמלים "HOUR" ו-"ENERGY". כפי שעמד על כך בית המשפט בארה"ב, מלים אלה לכשעצמן, אף בזיקה לטובין לגביהם מבוקש הרישום, אינן בהכרח משמשות למסחר. מכאן שלא ניתן לקבוע הסימן מורכב אך ורק מאותיות או ציונים מתארים.
על כן נפסק כי יירשם הסימן כמבוקש לאור הוראות סעיף 16 לפקודה.