העובדות: דיימלר AG, תאגיד גרמני המייצר כלי רכב, הינו בעליו של סימן המסחר הבינלאומי 'מרצדס בנץ'. חברת 'אגיוד מוסכים' עוסקת במכירת רכבים, חלקי חילוף ובתיקוניהם. בין היתר, 'אגיוד' שיווקה את מוצרי דיימלר והציעה שירותים הקשורים במוצרים אלו על-פי חוזה – אשר פג תוקפו בשנת 2012. תחת חוזה זה, הותר ל'אגיוד' לעשות שימוש בסימן המסחר נשוא המחלוקת בפרסומות. בעת שכוחו של החוזה בין 'אגיוד' לשלוחת 'דיימלר' שבהונגריה היה יפה, הזמינה הראשונה, מספק המציע שירותים של פרסום מקוון – ‘MTT’, פרסומת ובה מתוארת 'אגיוד' כמשווק מורשה של מרצדס בנץ. בתום החוזה, שלחה 'אגיוד' הוראות לאותו ספק שירותי פרסום מקוונים, לרבות הוראות למספר מפעילי אתרים נוספים, אשר קשרו אותה לסימן המסחר הנ"ל ללא הסכמתה, כי עליהם להפסיק לאלתר לפרסם את 'אגיוד' כמשווקת מוצרי מרצדס בנץ ולהסיר פרסומות מסוג זה מאתריהם. חרף צעדים אלו, לא פסקו פרסומים מסוג זה, כאשר בנוסף לכך, בעת חיפוש שם חברת 'אגיוד' במנוע החיפוש של גוגל, היא המשיכה להופיע כמשווק מורשה של מרצדס בנץ. כתוצאה מכך וטרם נקיטת צעדים משפטיים, הכריזה 'אגיוד' על הפרת סימן המסחר 'מרצדס בנץ' ועל הימנעות מכל פרסום נוסף הקושר אותה לסימן המסחר ועל תיקון העוולה בתקשורת האזורית והלאומית.
טיעוני הנתבעת: 1. למעט הפרסומת באתר ‘MTT’, שאותה הזמינה 'אגיוד' בעת שהחוזה בינה לבין דיימלר AG היה תקף, הופעתה, תוכנה או הסרתה כל פרסומת אחרת, אשר הופיעה באתרי האינטרנט השונים, אינה בשליטתה.
2. 'אגיוד' נפלה קורבן למנהג מסחרי נפוץ, שבו ספקים של שירותי פרסום אינטרנטיים "אוספים" פרסומות מאתרי פרסום אחרים, ללא ידיעתו או אישורו של המפרסם המקורי, וכל זאת במטרה ליצור בסיס נתונים משלהם.
ביהמ"ש העירוני של בודפשט החליט לעכב הליכים על מנת לענות על השאלה הבאה: מהי מידת אחריותה של 'אגיוד' לאחר מיצוי כל המאמצים להסיר את הפרסומים הנ"ל?
החלטת ביהמ"ש: נפסק כי פרשנות הוראות החוק [זכויות המוקנות על ידי סימן מסחר רשום] היא שצד שלישי, אשר מוזכר בפרסומת או במרשתת כמזוהה עם סימן מסחר דומה או זהה לזה של בעל הסימן המסחרי הרשום, אינו עושה שימוש בסימן המסחר כאשר הפרסום אינו פרי עבודתו ואינו פרי עבודתו של שליחיו, וכאשר הוא במפורש דרש ממפעיל האתר להסיר את הפרסומת המפרה את סימן המסחר, או לחלופין, כאשר פעלו צד שלישי או שליחיו לפרסם עצמם בצורה המזהה אותם עם סימן המסחר, אך דרשו במפורש ממפעיל האתר להסיר פרסומות אלו.
הסוגיות המרכזיות שנדונו בהליך:
מצב של 'זהות כפולה' בסימן מסחר
מצב שבו צד שלישי עושה שימוש בסימן מסחר אשר זהה לסימן המסחר הרשום נשוא השירותים או הטובין.
האם 'אגיוד', לאחר מיצוי כל מאמציה להתנתק משיוכה לסימן המסחר, ולמרות כישלונה לעשות זאת, עדיין בחזקת "עושה שימוש" בסימן המסחר?
מדינות הונגריה ופולין, וכן נציבות המדינה, ענו על שאלה זו בשלילה. נפסק כי אין חולק שהזמנת הפרסומות בעת שהחוזה בין 'אגיוד' לבין שלוחת 'דיימלר' שבהונגריה היה תקף, הינה על-פי כל דין. באותה עת, לא ניתנה ל'דיימלר הונגריה' הזכות לאסור על 'אגיוד' את השימוש בסימן המסחר. ביהמ"ש קבע, כי עם הוראותיה של 'אגיוד' להפסיק לאלתר כל פרסום שלה, המזוהה עם סימן המסחר נשוא התביעה, אין היא אחראית לאי-ציות, בין אם מכוון ובין אם רשלני, של מפעיל האתר. על-כן, אין פעולה זו יכולה להיחשב כ"שימוש" בסימן המסחר.
באשר לנוהג המסחרי של אתרים נוספים המוזכר מעלה, קבעו השופטים, כי אין 'אגיוד' אחראית לפעולותיהם של מפעילי אתרים אלו, בייחוד כאשר היא אינה באה עימם במגע, במישרין או בעקיפין, וכאשר פעילותם אוטונומית ולא נובעת מהוראותיה.
שימוש הוגן
בית המשפט קבע כי על-פי פרשנות משמעותו של המונח "שימוש", מדובר בפעולה אקטיבית, הנשלטת ישירות או בעקיפין על ידי המשתמש. אולם, לא זה המקרה בסוגיה דנן, שכן המעשה [השימוש בסימן המסחר שלא כדין] בוצע על ידי מפעיל אתר עצמאי וללא הרשות של המפרסם [הנתבעת].
רשימת השימושים [נטולת הדילול] אותם בעל הסימן המסחרי הרשום רשאי לאסור, כוללת התנהגות אקטיבית על ידי צד שלישי, דוגמת השימוש במסמכי החברה ועליה סימן המסחר, או הצעת המוצרים המזוהים עם סימן המסחר. במקרה דנן, רק בכוחו של אותו צד שלישי [מפעיל האתר המפרסם] לציית ביעילות לאיסור ולהפסיק את השימוש המפר את הסימן המסחרי. עם זאת, לא נשללה מהתובעת האפשרות, בגדר הסבירות, לדרוש פיצויי קיום מהנתבעת על כל רווח אשר יניב פרסום [עתידי] של הנתבעת, שכאמור אינו הופסק למרות דרישתה, ואשר קושר אותה לסימן המסחר.
