בת"א (שלום הרצליה) 13440-12-08 איילון נתן גביש נ' חברת גני יהושע בע"מ (12.4.2011), דחה השופט ד"ר שאול אבינור תביעה בגין שימוש נטען ברעיון להארת המזרקה בפארק גני יהושע. נקבע כי רעיון להארה בצבעים מתחלפים אינו מוגן כשלעצמו בזכות יוצרים, וכי הצעת המחיר שהציג התובע אינה מהווה בנסיבות המקרה ביטוי מקורי מוגן. התובע חויב בהוצאות בסך 10,000 ש"ח. ההחלטה מבהירה את גבולות ההגנה על רעיון במסגרת דיני זכויות יוצרים.
העובדות: לתובע עלה רעיון בדבר עיצוב המזרקה בגני יהושע בתאורה אדריכלית אמנותית. התובע נפגש עם מנכ"ל הנתבעת והציג בפניו את הרעיון. לאחר מכן שלח התובע הצעת מחיר ליישום הרעיון והנתבעת התעלמה מהצעה זו.
לאחר זמן מה עת התובע שוב טייל להנאתו בפארק וחלף על פני המזרקה, נתגלה לו כי המזרקה הוארה במיצג של אור ומים שהועתק לטענתו, אחד לאחד, מהיצירה שהציג בפני מנכ"ל הנתבעת.
התובע ביקש פיצויים בלא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪ לפי סעיף 56 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. שאלת הזכאות לפיצוי כזה תלויה תחילה בקיומה של יצירה מוגנת ובהוכחת הפרה, כפי שמוסבר במדריך הפרת זכויות יוצרים בישראל.
תוצאות ההליך: התובענה נדחתה. נפסק כי בהיבט העובדתי אין לקבל את טענות התובע, לפיהן הציג לפני מר רונן פרטים רבים, שזכרם לא בא בהצעת המחיר ששלח לנתבעת, ויש להעדיף את עדות מר רונן על פני עדותו.
בנוסף נפסק כי בהיבט המשפטי יש לקבוע, כי הצעת המחיר ששלח התובע לנתבעת אינה בבחינת "יצירה מקורית", כמשמעותה בחוק, וכי, בכל מקרה, הדברים שהציג התובע לפני מר רונן הינם בגדר רעיונות, אשר זכות יוצרים לפי החוק לא חלה עליהם.
נפסק כי התובע ישלם את הוצאות הנתבעת ושכר טרחת עורכי-דינה בסכום כולל של 10,000 ₪.
המקוריות הנדרשת להגנת זכות יוצרים
דרישת המקוריות עומדת במרכזה של הגנת זכות יוצרים, שכן אותה מקוריות היא שמצדיקה הענקת הזכויות ביצירה.
השאלה מהי משמעותה של "דרישת המקוריות" אינה שאלה פשוטה, והפסיקה הישראלית, כמו פסיקה זרה, הכירה – גם במסגרת החקיקה שקדמה לחוק החדש – במספר מבחנים לעניין זה.
ככלל ניתן לומר, שמגמת הפסיקה היא מרחיבה, תוך שעיקרה של דרישת המקוריות מוסב לא על "מקוריות" היצירה במובן של היצירתיות שבה, אלא על כך שהטוען לזכויות ביצירה הוא ה"מקור" שלה, במובן זה שהוא לא העתיק אותה (ר' למשל ע"א 3422/03 Krone AG נ' ענבר פלסטיק משוריין, פ"ד נט (4) 365, 377-378 (2005)).
יחד עם זאת, לפי כל המבחנים והגישות, מידה מינימאלית של יצירתיות בכל זאת נדרשת, שכן הכרה בזכות יוצרים על יצירה שאין בה הרחבה של צורות הביטוי הקיימות עומדת בסתירה למטרות דיני זכויות היוצרים, לרבות המטרה של מתן תמריץ ליצירה.
לפיכך, זכות יוצרים לא תינתן, גם ביצירה שאינה מועתקת, כאשר "התוצר הסופי עושה שימוש בדברים מובנים מאליהם, מוכרים ופשוטים הנמצאים בתחום הציבורי (Public Domain), כמו בעיגול או בקו פשוט" (ע"א 513/89 Interlego A/S נ' Exin-Lines Bros. S. A., פ"ד מח (4) 133, 171 (1994)).
ההבחנה בין רעיון לעיצוב לבין דרך ביטויו
סעיף 5(1) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, קובע כי זכות יוצרים לא תחול על "רעיון", ומטרתו להבהיר כי זכות היוצרים ביצירה לא תשתרע על הרעיון המבוטא בה, להבדיל מעל דרך ביטויו.
העיקרון שלפיו זכות יוצרים אינה חלה על רעיון אלא רק על דרך ביטויו הוא תנאי יסודי לביסוס תביעה להפרת זכויות יוצרים. הבחנה זו עמדה גם במרכז הדיון בהעתקת העיצוב הגרפי והתכנים של אתר אינטרנט, שבו נבחנה היצירה המקורית עצמה ולא רעיון כללי להקמת אתר. הטעם לדבר נעוץ ברצון לאפשר לציבור כולו לעשות שימוש ברעיונות, כמו גם להימנע מהגבלה מופרזת על חופש הפעולה של הציבור, שהינו כשלעצמו ערך חשוב בחברה פתוחה ודמוקרטית.
נפסק כי רעיונו של התובע, כפי שבא לידי ביטוי בהצעת המחיר, אינו יכול להיחשב ל"יצירה מקורית" כמשמעותה בחוק החדש. ההצעה להאיר את המזרקה בלילות – בתאורה צבעונית מתחלפת, או לחילופין בתאורה קבועה – היא הצעה העושה שימוש בדברים מוכרים ופשוטים, המצויים בימינו בתחום הציבורי, ועל כן אין לקבל טענה לזכות יוצרים בה.
מאמרים נוספים בנושא יצירה ועיצוב
תמרי נ׳ קומפי – זכויות יוצרים ומדגמים | איור על מוצר – Fisher Price | עיצוב מוצר וזכויות יוצרים – בלאיש
