הליך שנדון בבית הדין לצדק של האיחוד האירופי בפני השופטים T. von Danwitz (סגן נשיא בית הדין), A. Arabadjiev ו-I. Ziemele. ביום 17.10.2024 ניתן פסק הדין בתיק.
הצדדים: המבקשת: Sony Computer Entertainment Europe Ltd המשיבות: 1. Datel Design and Development Ltd 2. Datel Direct Ltd
העובדות: בקשה למתן החלטה מקדמית לפי סעיף 267 TFEU הוגשה במסגרת הליכים בין Sony ל-Datel, בנוגע להפרה לכאורה של זכויות סוני על ידי תוכנות של Datel, המשנות את תוכנת המשחק MotorStorm: Arctic Edge עבור קונסולת PSP.
סוני טענה כי התוכנות של Datel, כמו Action Replay PSP ו-Tilt FX, מאפשרות לשנות את משתני המשחק ללא שינוי קוד המקור, ובכך מפרות את זכויות היוצרים שלה.
בית המשפט הפדרלי בגרמניה הפנה לבית המשפט האירופי לצדק שאלות בנוגע לפרשנות ההגנה על תוכנות מחשב והאם שינוי במשתנים שנשמרו ב-RAM נחשב כ"שינוי" לפי הוראת 2009/24.
תוצאות ההליך: הוספת אפשרויות למשחק מחשב לא מפרה זכויות יוצרים – נקבע כי יש לפרש את סעיפים 1(1) עד (3) להוראה 2009/24/EC של הפרלמנט האירופי והמועצה מיום 23 באפריל 2009 בדבר הגנה משפטית על תוכנות מחשב כך שהתוכן של הנתונים המשתנים המועברים על ידי תוכנת מחשב מוגנת לזיכרון ה-RAM של מחשב ומשמש את אותה תוכנה בהפעלתה מוגן על ידי אותה הוראה, ככל שתוכן זה מאפשר לשכפל או ליצור תוכנה כזו. הדירקטיבה האירופית מעניקה הגנת זכויות יוצרים לתוכנות מחשב הגנה, ומגינה על הביטוי של התוכנה כפי שהוא מופיע בקוד המקור ובקוד היעד. עם זאת, ההגנה אינה חלה על הפונקציונליות של התוכנה או על האמצעים לשימוש בה, אלא אם כן אלה מאפשרים לשכפל את התוכנה או ליצור אותה מחדש. התוכנה של דאטל פועלת במקביל לתוכנה של סוני מבלי לשנות את הקוד המקורי, המבנה הפנימי או הארגון של התוכנה של סוני. לכן, הדירקטיבה אינה חלה על התוכנה של דאטל, כל עוד אינה מאפשרת שכפול או יצירה מחדש של התוכנה של סוני.
נקודות מרכזיות שנדונו באותו הליך:
בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט האירופי לצדק, נבחנה השאלה האם סעיפים 1(1) עד (3) להוראה 2009/24 מספקים הגנה לנתונים המשתנים המאוחסנים בזיכרון ה-RAM של מחשב בעת הפעלת תוכנה. הסוגיה עלתה במסגרת תיק שעסק בתוכנה המותקנת בקונסולת משחקים, אשר מבצעת שינויים בנתונים המועברים לזיכרון ה-RAM במהלך הפעלת המשחקים.
הנציבות האירופית טענה שיש להתייחס גם להוראה 2001/29/EC, המגנה על זכויות יוצרים, בטענה שהתוכנה המדוברת מהווה שכפול יצירה על פי סעיף 2(a) של ההוראה. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו, והסביר שסעיף 267 לחוק האיחוד האירופי מגדיר שיתוף פעולה בין בתי המשפט הלאומיים לבין בית המשפט האירופי לצדק. עם זאת, שאלות הדיון נגזרות מהחלטות בתי המשפט הלאומיים, ובמקרה זה, בית המשפט המפנה לא התייחס להוראת 2001/29 ולא העלה מחלוקת לגבי השכפול של התוכנה. בעקבות כך, בית המשפט האירופי לצדק העדיף להתמקד בהוראת 2009/24 בלבד.
בבחינת השאלה המרכזית, בית המשפט ניתח את סעיף 1 להוראת 2009/24, שקובע שתוכנות מחשב מוגנות כיצירות ספרותיות בהתאם לאמנת ברן, תוך התייחסות ל"ביטוי בכל צורה של תוכנת מחשב". עם זאת, ההוראה מבהירה כי רעיונות ועקרונות העומדים בבסיס התוכנה אינם מוגנים, אלא רק הביטוי הקונקרטי שלהם – כלומר, הקוד עצמו. הסעיף גם מגדיר שתוכנה זכאית להגנה רק אם היא יצירה מקורית, פרי יצירתו האינטלקטואלית של המחבר.
בהתבסס על פסיקות קודמות, בית המשפט קבע כי ההגנה על "ביטוי בכל צורה" של תוכנת מחשב חלה על קוד המקור וקוד האובייקט, שהם האמצעים שבהם מופעלות התוכנות. לעומת זאת, רכיבים כמו ממשק משתמש גרפי אינם נחשבים לצורת ביטוי מוגנת, מאחר שאין בהם כדי לשכפל את התוכנה. כמו כן, פונקציונליות התוכנה, שפות התכנות והפורמטים של קבצי הנתונים אינם מוגנים, משום שהגנה עליהם הייתה יוצרת מונופול על רעיונות, דבר שעלול לפגוע בקדמה הטכנולוגית.
בית המשפט הדגיש שקוד המקור וקוד האובייקט הם הביטויים המוגנים לפי ההוראה, משום שהם מאפשרים את שכפול התוכנה. לעומת זאת, הנתונים המועברים במהלך פעולתה של התוכנה אינם מוגנים. במקרה המדובר, נקבע כי השינויים בתוכן המשתנים המועברים ל-RAM במהלך הפעלת המשחקים אינם משפיעים על קוד האובייקט או המבנה הפנימי של התוכנה המוגנת.
על סמך הניתוח הזה, בית המשפט קבע כי הנתונים המשתנים ב-RAM אינם מהווים צורת ביטוי מוגנת לפי הוראת 2009/24, מאחר שהם אינם תורמים לשכפול התוכנה או ליצירתה מחדש. המשתנים הללו הם רק כלי שמאפשר למשתמשים לנצל את הפונקציונליות של התוכנה, אך אינם זכאים להגנה בפני עצמם.
בהתאם לכך, בית המשפט קבע כי סעיפי ההוראה אינם מעניקים הגנה לנתונים המשתנים בזיכרון ה-RAM במהלך הפעלת התוכנה, מאחר שאינם מהווים שכפול של התוכנה.
