המרצת פתיחה שהוגשה על ידי קולקשן סוהו כנגד חברת אלקטרה נדל"ן בע"מ וחברת בן אפרים ובניו בניה ויזום בע"מ. התביעה נדונה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בפני השופט גדעון גינת. ביום 9.3.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
העובדות: המבקשת רשת לממכר מוצרים מעוצבים תחת הסימן "SOHO" הרשום בסוג 35. המשיבות בנו מתחם מסחרי וּשמו המיועד הוא: "SO HO".
לטענת המבקשת כבעלים של סימן מסחר שנרשם לגבי המילה, היא זכאית למונופולין גם לגבי כל הצורות המעוצבות, ללא התחשבות בדרך הכתיבה וכי המשיבות מפרות את סימנה המסחרי.
תוצאות ההליך: המרצת הפתיחה נדחתה. למרות זאת בית המשפט הורה למשיבות להימנע משימוש בפירסומיהן בגופן (font) זהה לזה בו עשתה המבקשת שימוש לגבי סימנה עד היום, וכן לא תיכלל המילה Design בצמוד למילה SOHO (במאוזן או במאונך) כאשר היא תתנוסס על המרכז המסחרי או בצמוד או בסמוך לו.
בנוסף בית המשפט חייב את המבקשת לשלם למשיבות את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 34,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך
הגנה על סימן בעל "ניחוח אוניברסאלי"
נפסק כי המבקשת, הטוענת למונופולין בישראל בשם "SOHO", אימצה לעצמה מונח גיאוגרפי, שבמשך השנים רכש לעצמו משמעות תיאוּרית נוספת בתחומים תרבותיים וחברתיים. כינוי רשת חנויות המבקשת בשם "SOHO" אינו כינוי תיאוּרי/גיאוגראפי גרידא, אלא מדובר בשם שביקש להיבּנוֹת מההילה הנוספת שרכש לעצמו, במשך השנים, השם או הכינוי. לשון אחר: השימוש בשם "SOHO" אמר, למעשה, לציבור הלקוחות, שראוי לייחס לרשת החנויות את התכונות המיוחדות הנוספות המתקשרות לאזורים הגיאוגרפיים של "SOHO" בלונדון ובני יורק.
בפסק-הדין בעניין רע"א 7836/09 ג.ו.פ. שמש השקעות בע"מ נ' נעמה מנשה [פורסם בנבו] נדונה השאלה באיזו מידה ניתן להגן על המילה "שמש" בהקשר של שימוש בה כסימן שהוא חלק משמן של מסעדות מתחרות. השופט ד"ר א' גרוניס כתב לענייננו:
"מקובל להבחין, הן לעניין גניבת עין והן לעניין סימני מסחר, בין ארבעה סוגי שמות: שמות גנרים; שמות תיאוריים; שמות מרמזים; ושמות שרירותיים או דמיוניים. עוצמת ההגנה המוענקת לשמות נגזרת מסיווגם לאחת מן הקטגוריות הנזכרות. ההבחנה בין הקטגוריות השונות אינה משליכה רק על השאלה האם זכאי השם להגנה כלשהי, אלא גם על היקף ההגנה לה הוא יזכה… ישנם שמות אשר על אף שאין הם מתקשרים באופן ספציפי עם תחום מסוים, הרי מעצם טבעם אין לשייך אותם לקטגוריה של שמות שרירותיים. אלו מילים בעלות "ניחוח אוניברסלי", אשר נתקשה מאוד לקבוע כי יכול אדם ¬לנַכס אותן לעצמו ולשלול אותן מן הציבור".
בענייננו נפסק כי לא ניתן למנוע ממשתמשים אחרים, שימוש באותו שם של מתחם גיאוגרפי (שלכשעצמו אינו מוגן), שההילה הנוספת המתקשרת אליו מתוארת היטב באתרי האינטרנט, כדי לפאר את השירות או העסק המוצע על-ידיהם, או כדי למשוך את שימת-לב הציבור.
נפסק כי די בשׁוֹני בעסקים של בעלות-הדין כדי ליצור את האבחנה הדרושה. על כן נפסק כי אין חשש להטעייה של צרכן פוטנציאלי. בית המשפט סבר כי אין חשש שהצרכן הרואה מרכז מסחרי בשם SOHO יחשוב שחנות מתוך רשת החנויות המוכרת לו בשם זה נמצאת בפניו.
נפסק כי ראוי לראות במילה או בסימן SOHO כשייכת למשפחת ה"מילים בעלות 'ניחוח אוניברסלי', אשר נתקשה מאוד לקבוע כי יכול אדם לנכס אותן לעצמו ולשלול אותן מן הציבור.
