שמו של ההליך החד-צדדי נובע מהיותו הליך שבו אין שני צדדים המתווכחים מול הרשם לגבי רישום הסימן, אלא צד אחד, המבקש, אל מול הרשם, במידה והאחרון מתנגד לרשום את הסימן על פי אחת העילות הקבועות בתקנות.
תגובה ראשונית של מחלקת סימני המסחר
לאחר תהליך הבחינה של הבקשה לרישום סימן המסחר, תשלח הרשות תגובה למבקש הסימן האם הסימן כשיר לרישום או לא. במידה והרשם שוכנע מטענותיו של המבקש ירשום את הסימן. במידה והסימן עדיין לא נמצא כשיר לרישום, תפרט הרשות את הסיבות בגללן הסימן אינו כשיר (תקנה 24(א) לתקנות סימני המסחר, 1940), על פי העילות המפורטות בתקנות. לאחר קבלת מכתב זה, למבקש הסימן נתונים תשעים ימים לשלוח בקשה לטעון טענות נגדיות ולשכנע את הרשם מדוע בכל זאת עליו לקבל את הסימן לרישום. מבקש הסימן רשאי לטעון טענותיו בעל פה או בכתב (תקנה 24(ב) לתקנות סימני המסחר, 1940).
הארכת התקופה למשלוח מענה להסתייגויות הרשם
על פי תקנה 24(ג) לתקנות סימני המסחר, 1940, רשאי הרשם, בין ביוזמתו ובין לבקשת המבקש, להאריך את תקופת השלושה חודשים האמורה בקשה זו תיתמך בתצהיר המנמק את הסיבה לאי המענה. באם לא יענה המבקש להודעת אי הרישום ולא תינתן הארכה, הבקשה תידחה.
פרוצדורה מסובכת זו, כפי שנקבע בחקיקה ובפסיקה (ע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ, בית חרושת למכונות ולציוד, פ"ד כ(3) 477), נועדה על מנת לוודא שהחלטות הרשם לא יתקבלו בצורה שרירותית ולמבקש הסימן יינתן יומו מול הרשם והערכאות.
כך קובעת תקנה 73 לתקנות סימני המסחר, 1940:
"בטרם השתמש הרשם בסמכות ההכרעה המסורה לו בפקודה או בתקנות אלו, לרעת כל אדם, חייב הוא, אם נדרש בכך, לשמוע את טענותיו של האיש שנפגע על ידי השימוש באותה סמכות."
זכות הערעור בפני בית המשפט המחוזי
אם בתום ההליך החד צדדי הרשם מוצא את הסימן כשיר לרישום, ירשום אותו. אולם, אם בתום ההליך החד צדדי הרשם מוצא את הסימן בלתי כשיר לרישום המבקש זכאי לערער על החלטתו לבית המשפט המחוזי, עד שלושים יום לאחר החלטת הסירוב שהתקבלה אצל הרשם. במקרה שכזה, רשות סימני המסחר תהא המשיבה בהליך בבית המשפט המחוזי (סעיף 19 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972).
