הפרת זכויות יוצרים בשידורי ספורט ת.א. (ת"א) 11970-07-13 צ'רלטון בע"מ נ' א.י. פיצה שותפות (פורסם בנבו, 6.11.2014)

תביעה שהגישה חברת צ'רלטון בע"מ כנגד א.י. פיצה שותפות, יניב מויאל ואורן חן. התביעה נדונה בבית משפט השלום בתל אביב, בפני השופטת ריבה ניב. ביום 6.11.2014, ניתן פסק הדין בתיק.
העובדות: התובעת מפיקה, עורכת ומחזיקה בזכויות להענקת רישיון להקרנה של משחקי הכדורגל הידועים כ"יורו 2012". הנתבעים מפעילים בית עסק לממכר פיצה.
לטענת התובעת הנתבעים שידרו לציבור הלקוחות את משחקי היורו לשנת 2012, מבלי שרכשו מאת התובעת רישיון לכך. התובעת שלחה מכתב התראה. משלא נענתה- הוגשה התביעה. התובעת עותרת לחייב את הנתבעים בסכום של 85,000 ₪ בגין הפרת זכויותיה.
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה, נפסק כי הנתבעים, ישלמו לתובעת סכום של 30,000 ₪. בנוסף, ישלמו לתובעת שכ"ט עו"ד בסכום של 6,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

זכויות יוצרים בשידורים

נפסק כי שידורי ספורט הוכרו כבעלי זכויות יוצרים, זכויותיה של התובעת נובעות מהסכם רישיון הנרכש מאת UEFA- באשר למשחקי היורו, ומכוח זכויות היוצרים שלה- כאשר היא עצמה עורכת את המשחקים, מלווה אותם בפרשנות, כתבות, כתבי גרפיקה ועוד. הזכויות הוכחו באמצעות החלטות המועצה שצורפו לתצהיר מנהל מחלקת העסקים, ובאמצעות חלקים מההסכם של התובעת עם ערוץ 9, המהווה פלטפורמה לשידור תכניות ושידורים שמפיקה התובעת.
בנוסף נפסק כי זכותה של התובעת לגבות תמורה עבור הרשות לצפות בשידוריה קמה מכוח זכות כפולה- זכות היוצרים ביצירה, והרשיון שרכשה מאת  UEFA.

הפרת זכות יוצרים בשידורים

חוק זכות יוצרים התשס"ח – 2008 מגדיר כי "זכות יוצרים היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן בהתאם לסוג היצירה:
(3)  ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירת דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט;
(4) שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות;
(5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות".
סעיף 15 מגדיר: "העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם".
נפסק כי עקב זכותה של התובעת בשידוריה, יש לקבל את רשותה להקרינם לציבור. רשות זו ניתנת על ידה  כנגד תשלום (רשיון). התובעת הוכיחה, כי קודם לשידור משחקי יורו 2012 הודיעה ופרסמה את דבר זכויותיה בשידור המשחקים והצורך בהסדרת הרשיון לבתי עסק המקרינים שידורים פומביים. שידור כזה ללא רשות התובעת- מפר את זכויותיה.
עדי התובעת העידו כי כי ניתן היה לראות את המשחק המשודר ממרחק וכי, ניתן היה להבחין בטלוויזיה תלויה על הקיר, באופן שסועדים בחוץ יכולים היו לצפות בה ובית המשפט קיבל עדות זו.
נפסק כי הצגה על ידי הצבת מקלט במקום ציבורי מהווה ביצוע פומבי מפר של היצירות המשודרות וכי המבחן לפומביות נקבע עפ"י אופיו של המקום ומהעובדה שיש בו אנשים מזדמנים ולא קבועים. עדותו של החוקר מטעם התובעות הניחה תשתית עובדתית מספקת בשאלת ההפרה.
ההגדרה של "השמעה בציבור" פורשה על ידי בתי המשפט בארץ בהרחבה. כך נקבע כי השמעת מוסיקה באולמות אירועים נחשבת כ"השמעה פומבית", וכך גם השמעת מוסיקה בבתי קפה, מספרה, לובי של מלון, חדר כושר, משחקייה לילדים ועוד.
נפסק כי התובעת הוכיחה את השידור הפומבי מבית עיסקה של הנתבעת, ואת הפרת זכויותיה עקב כך.

פיצוי בגין הפרת זכות יוצרים בשידור

חוק זכות יוצרים קובע, בסעיף 56, פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק, בשיעור של עד 100,000 ₪. ס"ק (ב) מעניק לבית המשפט שיקול דעת נרחב, המתבסס, בין היתר, על משך ההפרה, חומרתה, הנזק שנגרם, תום ליבו של המפר וכו'.
בית המשפט בבואו לשקול את הסכום לפיצוי, לקח בחשבון, לבית הילל, העובדות שהוכחה הפרה אחת, שנדגמה במשורה, שחומרתה מינורית, ושהנתבעים כשלו בעסקיהם והינם מחוסרי יכולת כלכלית. לבית שמאי ציין בית המשפט את גרירתה של התובעת להליכים משפטיים ולהוצאות הנילוות להם ולהתעלמותה ו/או סירובה של הנתבעת, גם במהלך הדיון, לרכוש רטרואקטיבית את הרישיון.
על כן נפסק כי הנני קובעת כי הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת סכום של 30,000 ₪.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם