תביעה שהוגשה על ידי אן.אם.סי יונייטד אנטרטיינמנט בע"מ, הד ארצי בע"מ, הליקון בע"מ, לב גרופ מדיה בע"מ והתו השמיני בע"מ כנגד חברת BLOOMBERG Inc. ופרפורי אהרון (שצורף בהמשך כנתבע רגיל).
בנוסף כנתבעות פורמאליות נתבעו ספקיות האינטרנט בישראל (בזק בינלאומי בע"מ, פרטנר תעשיות תקשורת בע"מ, 013 נטוויז'ן בע"מ, 012 סמייל טלקום בע"מ, הוט נט שירותי אינטרנט בע"מ).
התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בפני השופט גדעון גינת. ביום 12.5.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
העובדות: תביעה בעילה של הפרת זכויות יוצרים על-ידי מתווכי רשת. עמדת התובעות היא, כי ההפרה מבוצעת באמצעות הפעלה של אתר אינטרנט (www.unidown.co.il) העולה כדי עידוד, שידול או סיוע להפרת זכויות יוצרים.
אתר האינטרנט UNIDOWN מעניק לגולשים את "השירותים" הבאים: (א) רובריקת "האזנה" – האתר מאפשר למשתמשיו לחפש ולהאזין באופן ישיר לתכני מוסיקה מאתר 'יוטיוב' וממנו בלבד; (ב) רובריקת "מידע על הזמר/ת" – האתר מאפשר למשתמשיו לחפש מידע אודות יוצרים מאתר 'ויקיפדיה'; (ג) רובריקת "הוספה ל-Playlist" – האתר מאפשר יצירת נגן פלייליסט. (ד) רובריקת "הורדה" – נפסק כי האתר מאפשר למשתמשיו "להוריד" למחשבם האישי את תכני המוסיקה מאתר 'יוטיוב' לפורמט mp3.
בין יתר הסעדים הרבים שנתבקשו על-ידי התובעות: צו מניעה קבוע נגד הנתבעת 1 המורה לה לסגור את שני האתרים המפרים; להורות לנתבעת 1 לשלם פיצוי בסך 150,000 ₪ (לצורכי אגרה) שיסווג כפיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק, תוך חיובה של הנתבעת 1 בהוצאות משפט; צו עשה המורה לנתבעות 6-2, ספקיות שירות האינטרנט, לנקוט בכל אמצעי שבידן על מנת לחסום את הגישה מישראל לשמות המתחם ו/או כתובות האתרים המפרים.
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה ככל שהיא מתייחסת לאתר האינטרנט UNIDOWN שאינו אלא פלטפורמה מפרה ל"הורדת" יצירות מוגנות במסווה של מנוע חיפוש.
בית המשפט חייב את הנתבעים 1 ו-7, הדדית וסולידרית, לסגור את אתר UNIDOWN. ופסק כי הסעדים הזמניים שניתנו במסגרת ההליך הנוכחי יהפכו לקבועים (לרבות הסעד לחסימת האתר על ידי ספקיות התקשורת).
הנתבעים 1 ו-7 חויבו לשלם לתובעות (ביחד) פיצוי בסך כולל של 100,000 ₪.
בנוסף, בית המשפט חייב את הנתבעים 1 ו-7 ביחד ולחוד, לשלם לתובעות (ביחד) את הוצאות המשפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪.
את הנתבעת הפורמאליות 2 – ספקית תקשורת (שיוצגה בהליך), חייב בית המשפט לשלם לתובעות (ביחד) שכ"ט עו"ד בסך 34,000 ₪.
ביחס לנתבעות הפורמאליות 6-3 – ספקיות התקשורת (שכלל לא יוצגו בהליך) – נפסק כי אין צו להוצאות.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
הפרות ביחס לשירות ההאזנה הישירה
העמדה של יצירה מוגנת ברשת באופן המאפשר צפייה או האזנה לפי דרישה כרוכה בשתי פעולות נפרדות:
בשלב הראשון, "העמדת היצירה ברשת היא עצמה בגדר העמדה לרשות הציבור";
בשלב השני, "כאשר היצירה תשודר לפי דרישת הצופה, תהיה בכך פעולה נוספת של שידור" (טוני גרינמן, זכויות יוצרים (מהדורה שנייה, כרך ב') 702, להלן: "גרינמן").
במרבית המקרים, פעולה זו, המבוצעת ללא הרשאה מתאימה מבעל זכות היוצרים תלוּוה בהפרה של שתי זכויות נפרדות: זכות ההעמדה לרשות הציבור וזכות השידור.
יצירת קישור באתר לא מפרה זכות יוצרים
ב-ת"א (מחוזי-מרכז לוד) 567-08-09 א.ל.י.ס. אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות (1993) בע"מ ואח' נ' רוטר.נט בע"מ (פורסם ב"נבו", 8.8.2011, להלן: "עניין רוטר.נט") נקבע כי עצם יצירת קישור באתר אחד המעביר את המשתמש ישירות לאתר אחר (האתר המפר), בין אם לעמוד הבית ובין אם לעמוד פנימי, אינו מהווה בגדר "העמדה לרשות הציבור".
בית המשפט הזכיר את דברי השופט ע' גרוסקופף אשר סבר, כי "הקישור כשלעצמו אמנם מקל על אנשים מקרב הציבור לאתר את היצירה המפרה אך אין הוא זה שיוצר את אפשרות הגישה". לשון אחר, היצירה כבר הועמדה לרשות הציבור בידי האתר המפר, ועל כן הקישור לאותו אתר לבדו אינו יכול להוות "העמדה לרשות הציבור".
נפסק כי אם אתר UNIDOWN היה יוצר קישורים שמעבירים את המשתמש ישירות לאתר 'יוטיוב' (שאין מחלוקת בין הצדדים לגבי חוקיותו) הרי לא היה בכך, לפי הפסיקה המקלה בעניין רוטר.נט הנ"ל, כדי להוות "העמדה לרשות הציבור" וממילא גם לא פעולת "שידור".
קישור מוטמע (embedded) אינו מהווה הפרת זכות יוצרים
בנסיבות ענייננו, אתר UNIDOWN אינו יוצר קישור שמעביר את הגולש ישירות לאתר 'יוטיוב', כי אם מאפשר האזנה ישירה מתוך UNIDOWN עצמו – כך שנפתחת חלונית פנימית של הנגן באתר 'יוטיוב' הנראית כחלק אינטגראלי מאתר UNIDOWN, ועל בסיס האזנה זו מחליטים המשתמשים באם "להוריד" את תכני המוסיקה המושמעים (מתוך אתר 'יוטיוב') למחשבם האישי, למצער, תוך הסתייעות באתרים שונים שייעודם הוא בהמרת הקישור ב'יוטיוב', ושיעתוק תכני המדיה שבו, לקובץ שמע.
קישור לחלק אחד בלבד של אתר אחר (בענייננו, לנגן ב'יוטיוב') והצגתו על המסך כאשר סביבו חלקים אחרים של האתר המקשר (בענייננו, אתר UNIDOWN) ידוע כ"קישור מוטבע" ("embedded link") או "קישור קווי" ("in-line link") שבמרבית המקרים נפסק לגביו, על בסיס נתונים עובדתיים ספציפיים, כי אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים (גרינמן, בעמ' 711-708).
צפייה בתוכן מפר לא מהווה הפרת זכות יוצרים
משתמשיו של אתר UNIDOWN אמנם צפו בסרטונים מאתר 'יוטיוב' (ובתוך כך האזינו לתכני המדיה), אך לא "שידרו" אותם, ולא עשו בהם, על פני הדברים, פעולה מן הפעולות שנתייחדו לבעלת הזכות.
נפסק כי פעולת הצפייה בתוכן מוגן אינה מן הפעולות שנתייחדו לבעל זכות היוצרים בחוק, היא אינה טעונה רישיון על-פי החוק, ועשייתה אינה מהווה הפרה של החוק. על כן לא ניתן לקבוע כי בנסיבות העניין דנן נעשתה הפרה ישירה על-ידי משתמשי האתר. לפיכך, במצב דברים זה, בו לא מתקיימת הפרה ישירה על-ידי גורם שלישי, ממילא גם לא יכולה להתקיים הפרה עקיפה המיוחסת לאתר UNIDOWN.
אם תפקידו של הקישור המוטבע אינו אינפורמטיבי בעיקרו, במצב דברים זה אין לשלול כי הקישור המוטבע ייחשב כהפרה של זכות ההעמדה לרשות הציבור שכן האינטגרציה של היצירה המוטבעת היא בעלת משקל דומיננטי.
אתר המאפשר הורדה שירים למחשב מיוטיוב מפר זכרות יוצרים
אתר UNIDOWN מאפשר למשתמשיו "הורדת" יצירות מוסיקליות מוגנות מאתר 'יוטיוב', ללא הרשאת בעלי הזכויות, למצער, באמצעות יצירת הפניות וקישורים מוטבעים לאתרים ייעודיים שהתמחותם היא בהמרת קישור ההאזנה הישירה ב'יוטיוב' ושכפולו לקובץ שמע mp3 שנשמר במחשבם האישי של משתמשי האתר.
בנסיבות האמורות, נפסק כי שירות ההאזנה הישירה לתכני המוסיקה כחלק בלתי נפרד משירות "ההורדה" של תכנים אלה המסופק על-ידי אתר UNIDOWN, ומשכך המסקנה היא כי הפעילות באתר UNIDOWN כולה מפרה את זכויותיהן של התובעות.
בנוסף נפסק כי לא ניתן להפריד בין שירות ההאזנה הישירה לתכני המדיה באתר 'יוטיוב' לבין שירות ה"הורדה" של תכני המדיה מאתר 'יוטיוב', הגם שתהליך "ההורדה" (לרבות פעולת ההמרה) מתבצע בפועל באמצעות אתרים מפרים אחרים. הצבת שירות ההאזנה הישירה המקושר לתכני המדיה הקיימים באתר 'יוטיוב' לצד שירות "ההורדה" המשעתק ומשכפל את היצירות המוגנות מתוך אתר 'יוטיוב' משדלת את המשתמשים באתר UNIDOWN להוריד תכנים מפרים, למצער, תוך הסתייעות באתרים שייעודם הוא המרה בזמן אמת של הקישור ב'יוטיוב' (ובתוך כך שעתוק תכני המדיה שבו) לקובץ שמע בתצורת mp3.
המסקנה: מדובר לפנינו בשירותים משלימים שהמכנה המשותף להם הוא תכני המוסיקה הקיימים באתר 'יוטיוב'. שירות אחד של UNIDOWN מאפשר למשתמשים להאזין ישירות לתכני המדיה באתר 'יוטיוב' והשירות השני של UNIDOWN מאפשר למשתמשים "להוריד" תכנים אלה למחשבם האישי בהתאם לבחירתם ועל-פי דרישתם (כאשר תהליך ה"הורדה" מתבצע בין היתר באמצעות המרת הקישור ב'יוטיוב' ובשיעתוק תכני המדיה שבו לקובץ שמע בתצורת mp3).
אומנם אין מניעה גורפת ליצירת קישורים והפניות שמובילים הישר אל אתרים אחרים באינטרנט ("Hyperlinks"), אך מה הדין לגבי מי שיוצר קישורים והפניות לאתרי אינטרנט המכילים חומרים המפרים זכויות יוצרים? שאלה זו נדונה בעניין Intellectual Reserve Inc. v. Utah Lighthouse Ministry Inc., 75 F. Supp. 2d 1290 (D. Utah 1999 (להלן: "עניין Intellectual Reserve") שם נפסק כי הנתבעת אשר פרסמה באתר האינטרנט שלה קישורים (כתובות URL) לשלושה אתרים מפרים, שבהם ניתן למצוא את הספר/מדריך שזכות היוצרים בו שייכת לכנסייה, אינה אחראית כמפרה ישירה של זכויות היוצרים בספר. עוד נפסק שם, כי הנתבעת אשר פרסמה, כאמור, באתר האינטרנט שלה קישורים (כתובות URL) לכתובות של שלושה אתרים מפרים, שבהם ניתן למצוא את הספר שזכות היוצרים בו שייכת לכנסייה, אחראית כמי שהיפרה צו מניעה של בית-המשפט, שאסר על העתקה של הספר.
בענייננו נפסק כי אין צורך, במקרה הנוכחי, במתן תשובה סופית וממצה באשר לשאלת אחריותם של הנתבעים כמפרים ישירים, שאלה התלויה, בדרך כלל, בנסיבות העובדתיות הספציפיות של יצירת הקישור ובפעילותו הכוללת של יוצר הקישור, ועל-כן הותיר בית המשפט שאלה זו בצריך עיון.
כך או כך, נפסק כי הנתבעים אחראים כמפרים תורמים.
אחריות בגין הפרה "תורמת"
האם ניתן להורות על הפסקת פעילותו של אתר UNIDOWN ו/או חסימתו לשימוש ברשת האינטרנט בשל הטלת אחריות על הנתבעים 1 ו-7, שהם מתווכי רשת, להפרה תורמת בזכויות יוצרים? נפסק כי התשובה לכך חיובית: הצבת קישורים לאתרים בעלי תכנים המפרים זכויות יוצרים מהווה סיוע אסור להפרות אלה המתבצעות על-ידי משתמשי הקצה, קרי – המשתמשים והגולשים באתר UNIDOWN.
בית המשפט העליון הכיר בדוקטרינת ההפרה התורמת כעוולה אזרחית שחלה בדין האזרחי וקבע כי ישנן פעילויות (בעיקר פעילויות באינטרנט) המובילות להטלת אחריות בגין הפרה תורמת בזכויות יוצרים (ע"א 5977/08 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ (פורסם ב"נבו", 20.6.2011, להלן: "עניין שוקן").
בין אלו נכללים: עידוד או סיוע להפרת זכויות יוצרים וכן אספקת ציוד, מכונות או טובין אשר מאפשרים את קיום הפרת זכות היוצרים (עניין רוטר.נט לעיל). בעניין שוקן נקבע כי "מדובר לרוב בנסיבות בהן גורם אחד אינו מבצע את ההפרה בעצמו, אך הוא מאפשר ומתיר את פעילותו המפרה של גורם אחר, או אף מסייע ומעודד את אותה הפעילות. הוא משמש מעין 'גורם ביניים', בשרשרת ההפרה – בטווח שבין המפר הישיר (מפר 'הקַצה'), לבין בעל הזכות" (פסקה 11 לפסק הדין).
וכך גם בענייננו. נפסק כי אתר UNIDOWN מספק "כלי ניווט" כדי להקל על המשתמש ולסייע בידו "להוריד" באופן מפר תכנים מוגנים מאתר 'יוטיוב' (באמצעות יצירת קישורים "מוטבעים" הן לנגן של אתר 'יוטיוב' לצורך האזנה ישירה, הן לאתרים ייעודיים הממירים את קישור ההאזנה הישירה לקובץ שמע mp3 "המורד" למחשבם האישי של המשתמשים באתר).
אספקת טכנולוגיית הקישורים והפלטפורמה ברשת יכולים להיחשב כ"אספקת ציוד" לעניין זה ובעלי אתרים באינטרנט שמטרתם מכוונת להפרת זכויות יוצרים (כגון: אתרי "הורדות" המקשרים לחומרים מפרים) ייחשבו למפרים תורמים. אמנם משתמשי האתר המעתיקים למחשבם האישי תכנים מפרים הם האחראים על ההפרה הישירה של זכויות היוצרים אך על-פי ההלכה הפסוקה ניתן להטיל על בעלי האתרים המאפשרים את טכנולוגיית הקישורים אחריות "תורמת" להפרה בהיותם אלה שמאפשרים למשתמשי-הקצה את יצירת העותקים ושכפולם, וכך נקבע בעניין שוקן: "אין אפוא מקום ליתן לגורם-הביניים אשר תרם באופן ניכר לפגיעה בזכות היוצרים להתחמק מאחריות". אין חולק כי אתר unidown עודד באופן פעיל את משתמשיו "להוריד" את היצירות המוגנות למחשבם האישי.
בעניין: MGM Studios, Inc. v. Grokster., 545 U.S. 913 (2005)הוטלה אחריות תורמת בגין הפרת זכות יוצרים על גורם אשר נתפס כמשדל לביצוע הפרות. בית המשפט העליון בארצות-הברית קבע כי אם הספק מספק את המכשיר או את האמצעי במטרה לגרום להפרות או לעודד אותן, הוא יחוב כמפר תורם, גם אם המכשיר יכול לפעול לשימושים מהותיים שאינם מפירים ואף בהיעדר ידיעה על הפרות ספציפיות.
לכן טענת הנתבעים 1 ו-7 כי התובעות אינן מלינות על שלושה מתוך ארבעה "שירותים" אותם מספק אתר UNIDOWN לקהל משתמשיו – דינה להידחות משני טעמים שונים: הטעם האחד, די בכך שה"שירות" המרכזי באתר UNIDOWN שהתובעות מלינות עליו מאפשר למשתמשיו "להוריד" יצירות מוגנות באופן המפר את זכויות היוצרים של התובעות כדי לקבל את התביעה דנן. מטרתו הכמעט בלעדית של שירות "ההורדה" (המתבצע למצער תוך הסתייעות באתרים שממירים את הקישור לאתר 'יוטיוב' לקובץ שמע mp3) היא הפרת זכויות יוצרים ולכן האתר אינו חוקי.
הטעם השני, יש לראות את שירות ההאזנה הישירה לתכני המוסיקה כחלק בלתי נפרד משירות "ההורדה" המסופק על-ידי אתר UNIDOWN. ביצירת המערכת הכוללת (שירות ההאזנה הישירה לצד שירות "ההורדה") תרם אתר UNIDOWN באופן מהותי להפרת זכויות היוצרים על-ידי משתמשיו.
הנתבעים 1 ו-7 ידעו או שהיה עליהם לדעת על אודות הפעילות המפרה שהתבצעה בעבר ו/או מתבצעת כיום באמצעותם. המלל המופיע לפני המשתמש באתר עובר לתהליך "ההורדה": "יתכנו תכנים הכפופים לזכויות יוצרים" סעיף 22 לעיל, רק מחזק מסקנה זו.
נפסק כי אתר UNIDOWN עודד ו-שידל את משתמשי האתר "להוריד" יצירות מוגנות מאתר 'יוטיוב', למצער, תוך הסתייעות באתרים ייעודיים (אשר אותרו על-ידי UNIDOWN) הממירים ללא הרשאה את קישור ההאזנה הישירה ב'יוטיוב', ובתוך כך משעתקים ומשכפלים את תכני המדיה שבו, לקובץ שמע mp3 הנשמר במחשבם האישי של המשתמשים. בכך תרם אתר UNIDOWN (לרבות המבנה המיוחד של הצבת שירות ההאזנה הישירה לצד שירות "ההורדה") תרומה מהותית להפרת זכויות היוצרים של התובעות על-ידי משתמשיו.
בית המשפט יישם את שלושת התנאים המצטברים שנקבעו בפרשת שוקן על נסיבות העניין דנן:
א. קיומה בפועל של הפרה ישירה. על המבקש הטוען לקיומה של הפרה תורמת להוכיח כי התקיימה לפחות הפרה ישירה אחת בפועל ואין כל הכרח שתוגש תביעה נפרדת נגד המפר הישיר. בענייננו, הוכח כי משתמשי-הקצה באתר UNIDOWN משעתקים ומשכפלים את היצירה המוגנת, למצער, באמצעות המרת הקישור ב'יוטיוב' לקובץ שמע mp3 הנשמר במחשבם האישי;
ב. ידיעתו של המפר-התורם על ההפרה הישירה. אין הכרח כי המפר-התורם ידע באופן ספציפי לגבי כל עותק מפר, אלא די בידיעתו בנוגע לקיומה של הפעילות המפרה. בענייננו, שוכנע בית המשפט כי אתר UNIDOWN ידע בפועל על השימוש המפר שנעשה ביצירה המוגנת (באמצעות המרת הקישור ב'יוטיוב' לקובץ שמע mp3 הנשמר במחשבם האישי של משתמשי האתר). למעלה מן הצורך, ציין בית המשפט כי אתר UNIDOWN מודע גם לקיומה של הפעילות המפרה (הנוספת) בכך שהוא מאפשר למשתמשיו להוריד יצירות מוגנות דרך אתרים "רגילים" אחרים שבהם קיים התוכן המפר.
ג. קיומה של תרומה משמעותית, ניכרת וממשית לביצוע ההפרה. אין דרישה כי פעולתו של גורם-הביניים היוותה תנאי הכרחי לביצוע ההפרה, אלא די בכך שהיה לו חלק אינטגראלי ומשמעותי בשרשרת האירועים שהובילה אליה. בענייננו, אין ספק כי אתר UNIDWON יצר באופן פעיל את התשתית לביצוע ההפרה ו/או את האמצעים לקיומה (כאמור, הצבת שירות ההאזנה הישירה לתכני המדיה שבאתר 'יוטיוב' לצד שירות "ההורדה" המשעתק ומשכפל את היצירות המוגנות מתוך אתר 'יוטיוב' משדלת את המשתמשים באתר להוריד תכנים מפרים).
על כן נפסק כי לנתבעים 1 ו-7 אחריות תורמת להפרות האמורות כמי שעודדו את המשתמשים באתר לבצען. יובהר בשנית כי התובעות "אינן תוקפות את 'הטכנולוגיה' אלא את הפעילות המפרה" (סעיף 17 לעיקרי הטיעון; סעיף 18 לסיכומים). כלומר: הבעיה איננה ב"טכנולוגיה" אלא בשימוש הבלתי חוקי שנעשה בה.
שימוש הוגן – Time Shifting
מן הפן המשפטי, טענת הגנה אפשרית העשויה להתעורר בנסיבות העניין דנן היא כי אתר UNIDOWN כלל אינו מעודד הפרות או משדל את משתמשיו לביצוע הפרות ביחס לתכני המדיה המצויים באתר 'יוטיוב' שכן לגולשים עומדת אולי הגנת שימוש הוגן שנעשה לצרכים אישיים (כשם שעומדת לצופה בטלוויזיה שמחליט להקליט על קלטת וידיאו את הסדרה האהובה עליו; השוו: יישום דוקטרינת ה-"Time Shifting" בפרשת Sony Corp. of America v. Universal City Studios, Inc., 464 U.S. 417 (1984)). בית המשפט שקל טענה זו, אולם נפסק כי אין בה לשנות ממסקנתו. נפסק כי לא ניתן להחיל את הדוקטרינה האמורה על "שידורים" המתבצעים מאתר 'יוטיוב'.
בענייננו לא מדובר בהעתקה ושכפול של "שידור" שהזמן שלו נקבע מראש, כי אם ב"שידור" על פי דרישה (שימוש "ON DEMAND") שעלול להפר את הזכות המוסרית של יוצר היצירה שמוצגת כתוצאה מהקישור המוטבע באופן שונה מדרך הצגתה המקורית ועלול לכרסם בכוחו של בעל הזכויות לשלוט על הפצת יצירתו.
ההשוואה בין אתר UNIDOWN לבין מנוע החיפוש 'גוגל'
ההשוואה אשר המבקשים מנסים להיבנות ממנה בין האתר UNIDOWN (שקבעתי לגביו כי הוא אינו אלא פלטפורמה במסווה של "מנוע חיפוש") לבין מנוע החיפוש 'גוגל' לא רק שלא גובתה בראיות כלשהן, אלא שהיא אינה ממין העניין.
נפסק כי מנוע החיפוש 'גוגל' הוא מנוע חיפוש כללי למידע מכל סוג שהוא. אין זה מצב הדברים בענייננו. "מנוע החיפוש" בנסיבות העניין דנן מוכוון למוסיקה פיראטית ומאפשר הורדה של תכני מוסיקה מפרים מאתר 'יוטיוב' למחשבם האישי של המשתמשים באתר, ובלשונו של פרפורי עצמו: "אני מנוע חיפוש ספציפי בשלב זה למוסיקה". נפסק כי ההשוואה המלאכותית ממנה מנסים הנתבעים להיבנות בעניין זה נועדה, לכן, לכישלון.
כלל הודעה והסרה
בנוסף נפסק כי מנוע החיפוש 'גוגל' זכאי להגנת "נמל מבטחים" (Safe Harbor) על פי החוק האמריקאי (ה- DMCA (Digital Millennium Copyright Act), שכן הוא מסיר תכנים מפרים מרגע שמתקבלת הודעה מתאימה מבעלי היצירות המוגנות. אמנם הגנה זו של "נמל מבטחים" טרם אומצה בהלכה הפסוקה בישראל אך נפסק כי יש מקום לראות בדין האמריקאי כמודל רצוי שהגיעה העת לאמצו.
פיצוי בגין ההפרה
נפסק כי התובעות לא הוכיחו, קיום נזקים כתוצאה מהפרסומים המפרים ולפיכך הן ביקשו את פסיקת הפיצוי ללא הוכחת נזק וזאת בסך של 150,000 ₪ (שנתבע מטעמים של חיסכון באגרת משפט).
בית המשפט, ללא הנמקה, חייב את הנתבעים 1 ו-7 לשלם לתובעות (ביחד) סך כולל של 100,000 ₪.
