תביעה שהוגשה על ידי אליהו צבאן בע"מ כנגד שאריכת אל אסלי אלתיג'רייה, התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופט יצחק ענבר. ביום 4.7.2011 ניתן פסק הדין בתיק.
התובעים הם הבעלים של סימני מסחר רשומים SAMCO לסוללות. בין התובעים והנתבעת התנהלו בעבר הליכים משפטיים. הליכים אלו הסתיימו בהסכם פשרה, שבו התחייבה הנתבעת לא לעשות שימוש בסימן SAMCO ולוותר על בקשה לסימן המסחר SAMCO ולסימן המסחר SAMCO SUPER אשר הוגשו על ידן לרשם סימני המסחר ברמאללה ולרשם סימני המסחר בעזה.
על פי הנטען בכתב התביעה , בשלהי חודש אוגוסט 2010 עוכב על ידי המכס משלוח נוסף, עצום מימדים, של סוללות מפרות שיובא על ידי הנתבעת. התובעים טוענים, כי הסוללות שבמשלוח מפרות את סימני המסחר SAMCO ואת זכויות התובעים בהם.
הנתבעים טענו כי מדובר בסימן רשום שלהם ברשות הפלסטינית ובסחורה אשר מיובאת על ידי הנתבעת לשטחים ואינה משווקת בישראל.
התביעה התקבלה. נפסק כי יבוא סחורות לישראל לצורך שווק ברש"פ דינו כדין יבוא לישראל.
ניתן צו מניעה קבוע. וכן נפסק כי התובעים יהיו זכאים לקבל את הבעלות על הסוללות המפרות לידיהם או לידי מי מהם, בתמורה לתשלום שווים על פי מסמכי היבוא.
כמו כן נפסק כי הנתבעת ישאו בדמי האחסנה ובדמי ההשמדה ככל שאלו יידרשו על ידי המכס, ואולם אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכותו של המכס להשתמש בערבות הבנקאית שהפקידו התובעים לצורך כיסוי אותן הוצאות. התובעים יהיו זכאים לשיפוי מהנתבעת בגין כל סכום שימומש כאמור מהערבות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום המימוש ועד ההחזר בפועל.
בנוסף נפסק כי הנתבעת תישא בהוצאות המשפט, וכן בשכ"ט עו"ד בסך 100,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:
הפרת סימן מסחר
נפסק כי סימני המסחר שעל גבי הסוללות המפרות דומים עד כדי זהות לסימני המסחר SAMCO של התובעים.
על פי הסכם הפשרה התחייבה הנתבעת להמנע מלייבא לישראל סוללות הנחזות להיות סוללות מקוריות של התובעים. עצם יבואן של הסוללות המפרות לישראל מפר התחייבות זו.
הפרת סימן מסחר בשטחי הרש"פ
הנתבעת התחייבה בהסכם הפשרה לוותר על בקשות לסימני מסחר שהוגשו על ידה ברמאללה ובעזה, ולוותר על התנגדויות לרישומם בערים אלו של סימני מסחר על שם התובעים.
התחייבות זו מלמדת, כי תחולתו של צו המניעה נשוא ההליכים הקודמים חורגת מתחומי מדינת ישראל וחלה גם באיזור הרשות הפלסטינאית.
שווקן של הסוללות המפרות באיזור הרש"פ יפר, אפוא, אף הוא את הסכם הפשרה.
זאת ועוד: הסימנים והכיתוב SAMCO על גבי הסוללות המפרות דומים עד כדי זהות לסימניהם של התובעים במראם ובהיגויים; המדובר באותו סוג של סחורה; עדותו של התובע 2, כי התובעת משווקת סוללות גם באזור הרש"פ, וכי סוללות המובאות לרש"פ כגון: הסוללות המפרות, מוצאות את דרכן לישראל, לא נסתרה.
על פי ההלכה שנפסקה ברע"א 2736/98 Habboub Bros. Co. נ' Nike International Ltd., [פורסם בנבו] בהינתן שישראל והרש"פ כלולות במעטפת מכס אחת, יבוא סחורות לישראל לצורך שווק ברש"פ דינו כדין יבוא לישראל לצורך זה. והנה אין כלל ספק, כי מחמת הדמיון עלול הציבור לערבב את סחורות הצדדים ולחשוב שסחורתה של הנתבעת היא סחורתם של התובעים.
