רישום פטנט בישראל מעניק לבעל המצאה הגנה משפטית למשך 20 שנה. תהליך רישום הפטנט כרוך בהגשת בקשה לרשות הפטנטים ובחינתה על ידי בוחן מוסמך. משך זמן הבחינה עשוי להיות ארוך, ותלוי בסדר הגשת הבקשות.
במקרים מסוימים, ניתן להקדים את בחינת בקשת הפטנט. אפשרות זו נועדה לסייע למבקשים הזקוקים להגנה מהירה יותר על המצאתם, כגון במקרים של מתחרים העושים שימוש לא מורשה באמצאה, או מצב רפואי קשה של המבקש.
מאמר זה יסקור את נושא הקדמת בחינת פטנט בישראל, תוך התמקדות בנימוקים להקדמת הבחינה, במסלולים השונים להגשת בקשה להקדמה, ביתרונותיה וחסרונותיה של אפשרות זו, וכן בהליך הגשת הבקשה.
בפרקים הבאים נדון בהרחבה בנושאים אלו, תוך מתן דוגמאות והסברים מפורטים.
נימוקים להקדמת בחינת פטנט בישראל
חוק הפטנטים הישראלי קובע מספר נימוקים סבירים להקדמת בחינת בקשת פטנט. נימוקים אלו נועדו לאזן בין האינטרסים של המבקשים, הציבור ורשות הפטנטים, תוך הבטחת הוגנות ויעילות בתהליך רישום הפטנטים.
להלן עיקרי הנימוקים המוכרים על פי החוק:
1. גיל מתקדם או מצב רפואי: נימוק זה נועד להגן על מבקשים מבוגרים או חולים קשים, הזקוקים להגנה מהירה על המצאתם לפני שיהיה מאוחר מדי.
2. שימוש לא מורשה באמצאה: נימוק זה נועד להגן על זכויות המבקש במקרים בהם קיימת סכנה של שימוש לא מורשה באמצאה.
3. בקשה מקבילה בחו"ל: נימוק זה נועד לעודד הגשת בקשות פטנט במדינות שונות, תוך קבלת יתרון בבחינה המהירה בישראל.
4. השפעה משמעותית על הציבור: נימוק זה נועד לאפשר הקדמת בחינת בקשות פטנט שיש בהן פוטנציאל לתרום משמעותית לציבור.
5. נסיבות מיוחדות: נימוק זה מאפשר גמישות במקרים חריגים, בהם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הקדמת בחינת הבקשה.
חשוב לציין שכל נימוק מבין אלו צריך להיות מגובה בראיות מתאימות. לדוגמה, במקרה של גיל מתקדם או מצב רפואי, יש להציג אישור רפואי. במקרה של שימוש לא מורשה, יש להציג ראיות המעידות על כך, כגון מכתבים או תמונות המתעדים את השימוש.
מסלולים להקדמת בחינת פטנט בישראל
ניתן להגיש בקשה להקדמת בחינת פטנט בשני מסלולים עיקריים:
מסלול "על אתר":
מסלול זה מאפשר הקדמת בחינת בקשת פטנט בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק. בקשות במסלול זה נבחנות על ידי בוחן מוסמך באופן מיידי, תוך הקדמת התור לבחינתן.
תנאי סף להגשת בקשה במסלול "על אתר": עמידה באחד מהנימוקים המוכרים להקדמת בחינה (כפי שפורט בפרק הקודם), תשלום אגרת טיפול מיוחדת, הגשת מסמכים רלוונטיים התומכים בבקשה.
יתרונות מסלול "על אתר": קבלת החלטה מהירה יחסית בנוגע להקדמת הבחינה, בחינת הבקשה על ידי בוחן מוסמך ישראלי, התאמה למקרים בהם נדרשת הגנה מהירה במיוחד על ההמצאה.
חסרונות מסלול "על אתר": אגרת הטיפול גבוהה יחסית, ייתכן שהבקשה לא תאושר, במקרה בו לא עומדת בכל התנאים הנדרשים.
מסלול PPH:
הסדר ה-PPH או GPPH נקלט לחוק הישראלי בסעיף 19א(א)(2) לחוק הפטנטים.
הסדר PPH (Patent Prosecution Highway) הוא הסדר בילטרלי לבחינה מזורזת של פטנטים. הסדר זה מוסכם בין רשות הפטנטים בישראל לבין רשות מקבילה בחו"ל, לרבות רשות ה PCT. הסדר זה מאפשר זירוז של הליך בחינה לרישום פטנט וזאת אם פטנט מקביל קובל במדינה שהיא צד להסדר ואם בעל הבקשה לפטנט עמד בתנאים שנקבעו לעניין זה. נכון ליום 1.10.2020 רשות הפטנטים של ישראל חתומה על הסכם PPH עם: משרד הפטנטים וסימני המסחר של ארצות-הברית (USPTO); משרד הפטנטים האירופאי (EPO); משרד הפטנטים היפני (JPO); משרד הפטנטים וסימני המסחר הדני (DKPTO); המועצה הלאומית לפטנטים ורישום של פינלנד (NBPR); משרד הקניין הרוחני של קנדה (CIPO); משרד הפטנטים וסימני המסחר של ספרד (SPTO); ועם משרד הפטנטים הסיני (CPO).
מסלול זה מאפשר הקדמת בחינת בקשות פטנט בהתאם להסכמים בינלאומיים בין רשות הפטנטים הישראלית לבין רשויות פטנטים במדינות אחרות. בקשות במסלול זה נבחנות על ידי בוחנים מוסמכים במדינות השותפות להסכם, תוך שיתוף פעולה הדוק בין הרשויות.
נוסף על כך רשות הפטנטים בישראל היא צד להסדר Global Patent Prosecution Highway (GPPH) אשר החל בשנת 2014. הסדר זה גובר ובא במקום הסדרים בילטראליים פרטניים (PPH) אם ישנם, ואם המדינה עימה נעשה ההסדר חברה בפיילוט ה-GPPH. קרי ה-GPPH נועד ליצור הסדר יחיד עם כל המדינות החברות בפיילוט ועם אלו שיצטרפו אליו בהמשך.
נוסף על כך, הסדר זה מאפשר זירוז של הליך בחינה לרישום פטנט וזאת על בסיס דוח בחינה חיובי שהתקבלה מרשות ה PCT.
הסדר זה מאפשר גם זירוז של הליך בחינה לרישום פטנט על בסיס דוח בחינה שלילי שהתקבל מרשות ה PCT וזאת כפוף להגשת תשובתה לדוח חיפוש בין-לאומי אל הרשות בישראל (ולא אל רשות ה-PCT) או תשובתה לדוח הבחינה המקדימה (הכוונה ל-Demand כאמור בסעיף 48א לחוק) אל הרשות בישראל. על כן, אם המבקש השיב לדוחות כאמור, הוא יהיה רשאי לבקש את הקדמת הבחינה של הבקשה לפי סעיף 19א(א(2) לחוק. בקשה להקדמת בחינה במסלול ניסיוני זה יש להגיש כבקשה לבחינה במסלול PPH (אך אין צורך לצרף טבלת תאימות בין התביעות במקרה זה, כפי שנדרש במסגרת בקשת PPH רגילה).
תנאי סף להגשת בקשה במסלול PPH: עמידה באחד מהנימוקים המוכרים להקדמת בחינה (כפי שפורט בפרק הקודם), הגשת מסמכים רלוונטיים התומכים בבקשה, וכן תשלום אגרות נוספות לרשויות הפטנטים במדינות השותפות להסכם.
יתרונות מסלול PPH: בחינה מהירה יחסית של הבקשה, תוך התחשבות בתוצאות הבחינה במדינות אחרות; התאמה למקרים בהם הוגשה בקשה מקבילה במדינות אחרות; חיסכון בעלויות; אין אגרה.
חסרונות מסלול PPH: מאיץ את הבחינה ויכול להאיץ את המצב בו הבקשה לא תאושר, במקרה בו לא עומדת בכל התנאים הנדרשים או בתוצאות הבחינה במדינות אחרות.
הבחירה בין מסלול "על אתר" לבין מסלול PPH תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
הליך הגשת בקשה להקדמת בחינת פטנט בישראל
הליך הגשת בקשה להקדמת בחינת פטנט בישראל מורכב מכמה שלבים עיקריים:
1. זיהוי נימוק מתאים: הצעד הראשון הוא לזהות אחד מהנימוקים המוכרים להקדמת בחינה, כפי שהוצגו בפרק שני של מאמר זה. יש לבחון בקפידה את נסיבות המקרה ולוודא שהבקשה עומדת בתנאים הנדרשים.
2. איסוף מסמכים רלוונטיים: לאחר זיהוי נימוק מתאים, יש לאסוף את המסמכים הרלוונטיים התומכים בבקשה. מסמכים אלו עשויים לכלול: העתק של בקשת הפטנט, תצהיר מפורט המנמק את הנימוק להקדמת הבחינה, ראיות התומכות בנימוק, כגון אישור רפואי, מכתבים המעידים על שימוש לא מורשה, או דו"חות בחינה חיוביים ממדינות אחרות (במקרה של מסלול PPH), אישור תשלום אגרת הטיפול
3. הגשת הבקשה: את הבקשה להקדמת בחינת פטנט רצוי להגיש באופן מקוון.
4. בחינת הבקשה: רשות הפטנטים תבחן את הבקשה ותודיע למבקש על החלטתה. במקרה בו הבקשה תאושר, הבחינה של בקשת הפטנט תוקדם בהתאם למסלול הנבחר.
5. קבלת החלטה בנוגע לפטנט: לאחר בחינת בקשת הפטנט, רשות הפטנטים תודיע למבקש על החלטתה בנוגע להענקת פטנט.
חשוב לציין כי ייתכן שהבקשה להקדמת בחינת פטנט לא תאושר, גם אם היא עומדת בתנאים הנדרשים. במקרה כזה, הבקשה תיבחן בתור הרגיל.
סיכום
הקדמת בחינת פטנט בישראל יכולה להיות פתרון יעיל עבור מבקשי פטנטים מסוימים. עם זאת, חשוב לנקוט בצעדים הנכונים על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה ולמנוע עיכובים מיותרים.
(להרחבה נוספת ראו בספר: י' דרורי, "דיני פטנטים", הוצאת פרלשטיין גינוסר, עמ' 655 עד 658 (2023)).
