בחינה על אתר: הקדמת בחינת פטנט בישראל לפי סעיף 19א

במסגרת רישום פטנטים בישראל, בקשת פטנט נבחנת בדרך כלל לפי סדר הבקשות בתחום הטכנולוגי שאליו היא שייכת. כאשר קיימות נסיבות המצדיקות מתן קדימות לבקשה מסוימת, ניתן לבקש מרשות הפטנטים להקדים את הבחינה. ההליך מכונה ״בחינה על אתר״, והוא מוסדר בסעיף 19א לחוק הפטנטים ובתקנות הפטנטים.

הקדמת הבחינה אינה מעניקה פטנט, אינה מקנה יתרון ביחס לדרישות החידוש וההתקדמות ההמצאתית ואינה מבטיחה שהבקשה תתקבל. היא משנה את סדר הטיפול בבקשות, ולכן הרשם נדרש לשקול את ההצדקה להקדמת בקשה אחת על פני בקשות אחרות הממתינות לבחינה.

מאמר זה עוסק בבקשה להקדמת בחינה על אתר מטעמים הנוגעים לנסיבות המבקש או לחשיבות הבקשה. מסלול אחר, שבמסגרתו מבססים את בקשת ההקדמה על תוצאות חיוביות של בחינה בחו״ל, נדון בנפרד במאמר הקדמת בחינת פטנט בישראל באמצעות PPH ו־GPPH.

מהו הבסיס המשפטי להקדמת בחינה על אתר?

הכלל בדבר בחינה לפי סדר ההגשה נועד לשמור על שוויון בין מבקשי פטנטים ולמנוע מתן עדיפות בלתי מוצדקת למי שיכול לטעון לדחיפות כלכלית בלבד. סעיף 19א לחוק הפטנטים מאפשר לסטות מן הסדר הרגיל כאשר מוצגות נסיבות שהחוק מכיר בהן כהצדקה להקדמה.

בקשה לבחינה על אתר מוגשת לרשם הפטנטים באופן מנומק, ובמקרים שבהם הדבר נדרש בצירוף תצהיר התומך בעובדות. כאשר הבקשה מבוססת על עילה החייבת בתשלום אגרה, יש להסדיר גם את התשלום. רשות הפטנטים מפרסמת הנחיות ייעודיות המבחינות בין העילות ובין המסמכים הנדרשים עבור כל אחת מהן.

חשוב להבדיל בין הקדמת תחילת הבחינה לבין התחייבות לסיום הבחינה או למתן פטנט במועד מסוים. גם לאחר שהבקשה להקדמת הבחינה אושרה, הבוחן עשוי להעלות השגות על התביעות או לדרוש תיקונים בפירוט הבקשה.

הקדמת בחינה בשל גילו המתקדם או מצבו הרפואי של המבקש

סעיף 19א(א)(1) מכיר בגילו המתקדם או במצבו הרפואי של מבקש הפטנט כעילה אפשרית להקדמת הבחינה. הרעיון הוא שבנסיבות כאלה המתנה ארוכה עלולה למנוע מהמבקש אפשרות ממשית ליהנות מן ההגנה, אם תינתן.

לדוגמה, ממציא בן 76 שהגיש בקשה לפטנט על מנגנון חדש למכשור ביתי עשוי לבקש בחינה מוקדמת על יסוד גילו. כאשר מדובר בבקשה המוגשת בשם חברה, יש לבחון בזהירות אם העילה האישית הנוגעת לגיל או לבריאות מתקיימת ביחס למבקש הזכות עצמו. אין להניח שגילו של אחד הממציאים מקים אוטומטית את העילה כאשר המבקשת הרשומה היא חברה.

ניתן להציג את הנסיבות באמצעות מסמכים המעידים על גיל או על מצב רפואי, בהתאם לנדרש במסלול. הוראות הרשות מבחינות בין מקרים שונים לעניין מסמכי ההוכחה והאגרות, ולכן יש לבדוק את הדרישות העדכניות טרם ההגשה.

הקדמת בחינה כאשר גורם אחר החל לנצל את האמצאה

סעיף 19א(א)(3) מאפשר לבקש להקדים את הבחינה כאשר אדם אחר החל לנצל את האמצאה הנתבעת בבקשת הפטנט ללא רשות המבקש, או שקיים בסיס ממשי לחשש שהוא יעשה כן.

נניח שחברה ישראלית הגישה בקשת פטנט על מנגנון לחיבור רכיבים בציוד תעשייתי. לאחר הגשת הבקשה היא מגלה שמתחרה החל לשווק מערכת הכוללת לכאורה את המנגנון שתואר בתביעות הפטנט שלה. עצם הגילוי עשוי להצדיק בירור אם ניתן להגיש בקשה להקדמת בחינה.

הנימוק צריך להיות מבוסס על עובדות ולא רק על חשש כללי מתחרות. ניתן להציג מידע על המוצר המתחרה, אופן פעולתו והקשר בינו לבין מאפייני האמצאה הנתבעת בבקשת הפטנט. ככל שהממצאים הטכניים מבוססים ומפורטים יותר, ניתן להסביר לרשות מדוע הנסיבות מצדיקות סטייה מסדר הבחינה הרגיל.

חשוב להבחין גם כאן בין השאלה אם יש הצדקה להקדים את הבחינה לבין השאלה אם מתקיימת הפרת פטנט. כאשר הבקשה עדיין תלויה ועומדת ולא ניתן פטנט, אין לראות בטענה לניצול האמצאה קביעה כי כבר התרחשה הפרת פטנט רשום. המאמר עוסק בהליך הרישום ובהקדמת הבחינה, ולא בסעדים בגין הפרת פטנט.

הקדמת בחינה בשל עיכוב בלתי סביר

החוק מתייחס גם למצב שבו חלף זמן בלתי סביר מאז הגשת הבקשה בישראל או מאז כניסתה לשלב הלאומי, ובכלל זה זמן הארוך באופן משמעותי מן המקובל לגבי בקשות אחרות מאותו סוג.

הטענה אינה יכולה להתמצות בכך שהמבקש מעוניין בתשובה מהירה יותר. נדרש להציג את לוח הזמנים של הבקשה ולהסביר מדוע העיכוב אינו סביר ביחס להליך ולנסיבותיו. לעיתים ההשוואה לבקשות אחרות מאותו תחום טכנולוגי תהיה רלוונטית במיוחד.

לדוגמה, אם בקשה לטכנולוגיה מכנית ממתינה לבחינה תקופה ארוכה באופן יוצא דופן בהשוואה לבקשות דומות, ייתכן שיש מקום לבחון הגשת בקשה מנומקת להקדמת הבחינה. יש להביא בחשבון את מצב הטיפול בתיק ואת האפשרות שהעיכוב נובע מפעולות המבקש עצמו.

טובת הציבור ונסיבות מיוחדות

החוק מכיר גם בטובת הציבור ובנסיבות מיוחדות כעילות שעשויות להצדיק הקדמת בחינה. מדובר בעילות המחייבות הנמקה קונקרטית: אין די בטענה שכל המצאה טובה לציבור או שכל עיכוב ברישום פטנט גורם נזק מסחרי למבקש.

כך, למשל, אפשר לבחון אם אמצאה המיועדת לאפשר טיפול בבעיה סביבתית דחופה יוצרת הצדקה מיוחדת להקדמת בחינתה. אולם גם כאשר המוצר עוסק בבריאות או בסביבה, יש להסביר מהן העובדות הקונקרטיות ומהי הדחיפות הנטענת.

בנוסף למסלול בחינה על אתר, רשות הפטנטים מאפשרת סיווג נפרד של בקשות מסוימות כבקשות ירוקות. לפי המידע שמפרסמת הרשות, בקשה שעניינה אמצאה המסייעת לשיפור איכות הסביבה עשויה להיכנס למסלול זה, ללא אגרת הקדמת בחינה, והבחינה אמורה להתחיל בתוך שלושה חודשים לאחר אישור סיווגה כירוקה. אין לבלבל מסלול זה עם בקשה רגילה לבחינה על אתר בטענה לטובת הציבור.

האם גם צד שלישי יכול לבקש להקדים את הבחינה?

כן. סעיף 19א(ג) מאפשר, בתנאים הקבועים בו, גם למי שאינו מבקש הפטנט ואינו פועל מטעמו לבקש את הקדמת הבחינה. זהו הסדר נפרד מן הבקשה שמגיש בעל האמצאה, והוא משרת במקרים מסוימים צורך של גורם עסקי אחר לקבל ודאות משפטית לגבי בקשת פטנט תלויה ועומדת.

למשל, חברה המפתחת מוצר חדש עשויה לגלות שמתחרה הגיש בקשת פטנט הכוללת תביעות רחבות על פתרון טכנולוגי הקשור למוצרה. כל עוד הבקשה ממתינה לבחינה, עלולה להתקיים אי־ודאות בנוגע להיקף ההגנה שיינתן בסופו של ההליך. בנסיבות העומדות בתנאי החוק, יכולה החברה לבחון הגשת בקשה להקדמת הבחינה של בקשת המתחרה.

בבקשה כזאת יש להראות את העילה הרלוונטית ואת העובדות התומכות בה. מטרת ההליך היא להקדים את בירור הבקשה, ולא להכריע מראש בתוקף העתידי של פטנט או בשאלת הפרתו.

אילו מסמכים כדאי להכין לפני הגשת הבקשה?

ראשית יש לזהות במדויק את עילת ההקדמה. לאחר מכן נדרש להכין בקשה מנומקת ולהבהיר מדוע העובדות עומדות בתנאי החוק. במקרים המתאימים יש לצרף תצהיר, מסמכים רפואיים, תיעוד של פעילות מסחרית של מתחרה או נתונים על משך ההמתנה לבחינה.

בקשה שמבוססת על חשש לניצול בלתי מורשה של האמצאה עשויה להצריך ניתוח טכני של המוצר המתחרה והשוואתו למאפייני האמצאה הנתבעת. בקשה שמתבססת על עיכוב בלתי סביר מחייבת הצגת מועדי הגשה והתקדמות התיק. במקרה של עילה אישית, המסמכים צריכים לתמוך בעובדות הנוגעות למבקש.

אין תועלת בהגשת תצהיר כללי החוזר על מילות החוק ללא תשתית עובדתית. רשות הפטנטים צריכה להשתכנע שקיימת הצדקה ממשית להעדיף את בקשת הפטנט על פני בקשות אחרות הממתינות בתור.

מהן האגרות ומה קורה לאחר אישור בקשה להקדמת בחינה?

לפי פרסומי רשות הפטנטים, חלק מהעילות לבחינה מוקדמת מחייבות תשלום אגרה, ואילו בעילות אחרות חלים פטורים או הסדרים נפרדים. לפני ההגשה יש לברר את העילה המדויקת ואת שיעור האגרה במועד הרלוונטי. אגרת הקדמת בחינה, ככל שחלה, נפרדת מאגרות אחרות הכרוכות בהגשה ובבחינת בקשת הפטנט.

לאחר אישור הבקשה רשות הפטנטים מקדימה את הטיפול בה בהתאם לסדרי העבודה. בפרסומי הרשות נקבעות תקופות יעד לפעולות בחינה בבקשות שהוקדמו; עם זאת, התחייבות לתחילת בחינה במועד מסוים אינה התחייבות למתן פטנט.

אם הבוחן מוצא ליקויים בתביעות או בפירוט האמצאה, על המבקש להתמודד איתם במסגרת הליך הבחינה. גם לאחר הקדמת הבחינה חשוב להקפיד על מועדי התשובה ועל כללי ההליך כדי שלא לפגוע באפשרות להמשך טיפול מהיר.

מתי כדאי לבקש בחינה על אתר?

החלטה על בקשה להקדמת בחינה צריכה להתקבל תוך הבנה של מצבו המשפטי והמסחרי של תיק הפטנטים. יש מצבים שבהם הקדמה תסייע לקבל תשובה מקצועית מוקדמת, למשל כשיש תחרות סביב מוצר שכבר הגיע לשוק. במצבים אחרים היא עלולה לחייב היערכות מהירה למענה להשגות, בשלב שבו הפיתוח הטכנולוגי או אסטרטגיית התביעות טרם התגבשו דיים.

אם המטרה היא שימוש בתוצאות בחינה חיוביות שכבר התקבלו בחו״ל, ייתכן שעדיף המסלול המיוחד של PPH בישראל. לעומת זאת, כאשר ההצדקה היא מצב רפואי, ניצול האמצאה או נסיבות חריגות אחרות, יש לבחון את עילות הבחינה על אתר לגופן.

למידע רשמי על הגשת הבקשה והדרישות העדכניות ראו רשות הפטנטים – הגשת בקשה לזירוז בחינת פטנט. להרחבה בניתוח המשפטי של סעיף 19א ראו בספרי: י' דרורי, ״דיני פטנטים״, הוצאת פרלשטיין־גינוסר, עמ' 602–618 (2023).