התנגדות לרישום סימן המסחר "HOME4U" התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 238757 (מעוצב)

התנגדות שהוגשה מטעם מר עודד ליפשיץ (להלן: "המתנגד") לרישום השם "HOME 4 u תיווך וייעוץ בנדל"ן REAL ESTATE AGENCY" (מעוצב) כסימן מסחר מס' 238757 בעבור עסקי נכסי דלא ניידי הנכללים בסוג 36 (להלן: "הסימן המבוקש" או "הבקשה"). הבקשה הוגשה ביום 27.6.11 על ידי מר איציק פרץ (להלן: "המבקש"), וההתנגדות לבקשה זו הוגשה ביום 21.10.12.

העובדות: המבקש הנו הבעלים של משרד לתיווך נדל"ן הפועל באזור נתניה, השרון והסביבה מאז שנת 2007.  המתנגד עוסק אף הוא בתחום תיווך מקרקעין, וזאת מאז שנת 1999. כמו כן, ביום  18.1.2005 הגיש המתנגד בקשה לרישום סימן המסחר "HOME4U" שמספרו 177762, והסימן נרשם על שמו. נטען כי בשנת 2008, חיפש המבקש אחר שם מתחם עבור אתר האינטרנט אותו ביקש להקים עבור המשרד בנתניה. משגילה כי שם המתחם Home4u.co.il אינו פנוי, רכש המבקש את שם המתחם www.Home4u.org.il והחל לעשות בו שימוש.

ההתנגדות לרישום סימן המסחר מבוססת על הוראת סעיף 24(א1) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 ולפיה קיימת סיבה לפיה מוסמך הרשם לסרב לבקשת הרישום. עילות ההתנגדות בהן דנים במסגרת החלטה זו הן אלו המנויות בסעיפים 11(6) ו-11(9) לפקודה. במסגרת ההתנגדות, מתבקש הרשם, להכריע האם הסימן המבוקש דומה עד כדי להטעות לסימנו הרשום של המתנגד, כמו גם לשם המתחם אשר בבעלותו, ולדחות את רישומו.

תוצאות ההליך: ההתנגדות התקבלה, נפסק כי בקשת הרישום נדחתה ובנוסף יישא המבקש בהוצאות המתנגד ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 9,000₪ בתוספת מע"מ.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

סעיף 11(9) לפקודה מעניק לבעל סימן מסחר רשום הגנה מפני רישום סימן הזהה או הדומה לסימנו הרשום, באופן אשר עלול להטעות את הציבור ולגרום לבלבול בין הטובין או השירות של בעל הסימן הרשום לאלו של בעל הסימן המבוקש.

מאחר שבענייננו, הסימן המבוקש דומה (ולא זהה) לסימן הרשום, נפסק כי יש להכריע באמצעות בחינת שאלת קיומה או העדרה של סכנת הטעיה בין הסימן המבוקש לבין הסימן הרשום, תוך התייחסות לפרטת סחורות הסימנים.

כידוע, הכרעה בשאלת הדמיון המטעה בין שני סימנים תערך על פי "המבחן המשולש" הלא הוא מבחן המראה והצליל, מבחן צינורות השיווק, מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות וכן בעזרת מבחן יתר נסיבות העניין.

בהתנגדות המבוססת על סעיף זה אין כל נפקות לשאלת כשירותו של סימן רשום אחר או שאלת השימוש בו לעניין סעיף 41 לפקודה. שאלות אלו מקומן בהליכים אחרים המתנהלים בפני רשם הפטנטים. לפיכך, טענותיו של המבקש לעניין תקפות הסימן הרשום והיקף השימוש בו על ידי בעליו אינן רלוונטיות לענייננו.

תנאי מקדים לבחינת התנגדות על בסיס סעיף 11(9) הנה כי עסקינן באותם טובין או טובין מאותו הגדר. בענייננו, סימנו של המתנגד רשום בעבור שיווק ותיווך נדל"ן הכלולים בסוג 36. הסימן המבוקש, מתייחס לעסקי נכסי דלא ניידי שהינם למעשה שירותים זהים לאלו המנויים בפרטת סחורות הסימן הרשום. לפיכך, נפסק כי המדובר בסימנים המתייחסים לשירותים מאותו ההגדר.

בבחינת המראה והצליל יש לבחון את הסימן בכללותו, בשים לב לזיכרונו הבלתי מושלם של הצרכן וללא השוואה פרטנית בין רכיביו השונים. יחד עם זאת, יש ליתן חשיבות לרכיב הדומיננטי בסימן, אשר עלול להשליך על מידת הדמיון המטעה בין הסימנים

בענייננו, נפסק כי המרכיב הדומיננטי בסימן המבוקש הנו הצירוף "HOME 4 u" (להלן: "הצירוף הדומיננטי"). רכיב זה מופיע ראשון, בחלקו העליון של הסימן וכתוב בגופן הגדול והבולט ביותר. אין ביתר האלמנטים המופיעים בסימן בכדי לבדל את הסימן דיו מן הסימן הרשום. צירוף המילים: "תיווך וייעוץ בנדל"ן REAL ESTATE AGENCY" כמו גם צורת הבית בצבעו האדום הינם שגורים בתחום עיסוק הנדל"ן והתיווך. לפיכך, ניתן להניח כי אלמנטים אלו יהיו "שקופים" עבור ציבור הצרכנים, אשר בזיכרונם כמו גם בלשונם, יתקצר הסימן המבוקש לכדי הצירוף "HOME 4 u" בלבד.

על כן נפסק כי קיים דמיון רב בין הסימן הרשום לבין חלקו הדומיננטי של הסימן המבוקש, הן מבחינת המראה (באופן חלקי) והן מבחינת הצליל.

במקרה דנן, נפסק כי הן המבקש והן המתנגד עוסקים בתיווך מקרקעין. המבקש העלה טענה, לפיה אין המדובר באותו ציבור לקוחות שעה שהמתנגד פועל באזור תל אביב, ואילו המבקש פועל באזור נתניה והשרון. נפסק כי לא ברור אם אכן מדובר בקהלי יעד שונים וכי יש בשוני גיאוגרפי זה בכדי להפחית את סכנת ההטעיה. ציבור הלקוחות של שני הצדדים הנו ציבור המעוניין בתיווך מקרקעין. לא הובאה ראיה מספקת לפיה אדם המעוניין במקרקעין באזור מסוים, יפנה דווקא למשרד תיווך הממוקם באזור המבוקש. בנוסף, אין זה מן הנמנע כי מי מהצדדים בתיק זה יחפוץ להרחיב את שירותיו למחוזות גיאוגרפיים נוספים בישראל.

כפי שנקבע לא אחת, שטחה של מדינת ישראל הינו כמעט מיניאטורי, וכל חלוקה גיאוגרפית לעניין השימוש בסימני מסחר רשומים לרוב אינה ברת ביצוע. נוכח האמור לעיל, אין אלא לקבוע כי קיימת זהות לעניין חוג הלקוחות אליהם פונה בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן המבוקש.

מן הראיות שצורפו, נראה כי שני הצדדים עושים שימוש באותם צינורות שיווק. כך, מטעם שני הצדדים הובאו פרסומי נכסים מלוחות מודעות ברשת האינטרנט. אין בהליך ההתנגדות מקום לבחינת תקפות סימנו הרשום של המתנגד. מאידך, בראיות אלו יש דווקא בכדי לתמוך בטענה כי שני הצדדים עושים שימוש באותם אמצעי פרסום ושיווק. כידוע, דמיון באופן הפרסום והשיווק,  עשוי להגביר את החשש לבלבול בקרב הציבור. חשש זה מקבל משנה תוקף, שעה שלוחות פרסום אלו נעדרים אפשרות לצירוף סימן מעוצב, ועל המפרסם לציין את שם עסקו אך ורק באופן מילולי.

הנה כי כן קיימת זהות בסוג הלקוחות אליהם פונים המבקש והמתנגד, כמו גם זהות ביחס לצינורות שיווק השירותים המוצעים על ידי בעלי הסימנים. בכך יש להגביר משמעותית את החשש להטעייתו של הציבור ככל שירשם הסימן המבוקש.

על כן נפסק ככ לאור המסקנה לפיה קיים דמיון מטעה הן במבחן המראה והצליל והן במבחן סוג הלקוחות וצינורות השיווק נראה כי די בכך בכדי להורות על קבלת ההתנגדות על בהעדר כשירות על בסיס החלופה הקבועה בסעיף 11(9) לפקודת סימני המסחר.

הוחלט לקבל את ההתנגדות ולדחות את הבקשה לרישום הסימן המבוקש. בנוסף הוחלט כי המבקש יישא בהוצאות המתנגד בגין שכ"ט עו"ד בסך 9,000 ש"ח ₪ בתוספת מע"מ.