זכויות מטפחים הגנת קניין רוחני לטיפוח תתי מינים של צמחים

כותבים: עו"ד יונתן דרורי ועו"ד קורל מנע

דיני זכויות מטפחים מקנים זכות בעלת אופי קנייני לאדם אשר טיפח זן חדש של צמח. טיפוח זנים חדשים של צמחים הינו הליך הדורש זמן רב, ידע וממון. דיני זכויות מטפחים נועדו על מנת לעודד את המשך ההשקעה בטיפוחם של זני צמחים חדשים באמצעות הענקת זכות בלעדית (מונופוליסטית) לנצל את הזן אשר טיפח המטפח.

המקור ההיסטורי של ההגנה על זני מטפחים

בשנת 1961 נחתמה האמנה הבינלאומית בדבר הגנה על זני צמחים חדשים 1961 (International Convention for the Protection of New Varieties of Plants) (להלן: "האמנה"). האמנה נחתמה על מנת ליצור שיתוף פעולה בינלאומי בהגנה על זכויות מטפחים של זנים חדשים של צמחים. מטרתה של האמנה הינה לעודד מטפחי זנים לטפח זני צמחים חדשים לטובת הציבור באמצעות הגנה נרחבת על זכויותיהם, ומצד שני להגביל את ההגנה בזמן. מכוח האמנה הוקם איגוד להגנת זנים של צמחים (UPOV), אשר מטרתו לספק מערכת יעילה להגנה על זני צמחים.

חוק זכות מטפחים של זני צמחים, תשל"ג-1973 (להלן: "החוק"), אשר מבוסס על אמנה, מעניק הגנה משפטית למטפחי זנים חדשים של צמחים על הזנים שטופחו על ידם.

מהו זן כשיר לרישום?

על פי החוק, זכות מטפחים בזן, אשר מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"קבוצת צמחים בתוך יחידת מיון בוטנית מהדרג הידוע הנמוך ביותר" תקום לאדם או לתאגיד, לאחר שנרשמה על שמו בספר זכויות מטפחים ובכפוף לכך שהתקיימו בזן כל התנאים המפורטים בסעיפים 6-7 לחוק, אשר מכשירים אותו לרישום- היותו זן "חדש", "אחיד" ו"יציב":

1. הזן "חדש"- "זן השונה באופן ברור מכל זן אחר שהיה ידוע בעת שהוגשה הבקשה לרישום זכות מטפחים בו".

2. הזן "אחיד" – "הוא אחיד במידה מספקת בתכונות היסוד שלו, כפי שצויינו בבקשה בהתחשב בשיטת הריבוי של הזן".

3. הזן "יציב"- "תכונות היסוד שלו יציבות, ותיאורו ותכונותיו נשמרים אף לאחר ריבוי חוזר, ואם הטיפוח מהווה מחזור שלם – תכונותיו נשמרות בסיומו של כל מחזור"

מהות זכות המטפחים והיקף ההגנה

זכות המטפחים דומה במהותה לזכות המוענקת לאדם אשר נרשם פטנט על אמצאתו. דיני זכויות המטפחים, בדומה לדיני הפטנטים, מעניקים לבעלים של הזן המוגן, שנרשם כדין בספר הזכויות, בלעדיות (מונופול) של 20 או 25 שנה (בכפוף לחריגים). במשך תקופת ההגנה, הבעלים של הזן המוגן הוא היחיד אשר רשאי לנצל את הזן שרשם, למנוע מאחרים לנצלו ללא רשות או להתיר לאחרים לנצלו, בתמורה לתמלוגים. הבלעדיות נועדה על-מנת שהמטפח יוכל להחזיר לעצמו את העלויות שהושקעו בטיפוח הזן, בתוספת רווח סביר.

כאמור, רישומה של זכות מטפחים בזן המוגן, באופן דומה לרישומו של פטנט, מקנה למטפח זכות קניינית בזן המעניקה לו כוח למנוע מהזולת לנצל את הזן, בלא רשותו.

סעיף 36 לחוק קובע כי:

"היקף זכות מטפחים (תיקון מס' 2) תשנ"ו-1996

36. (א) בכפוף להוראות פרק זה ופרק ז', ניצול זן רשום טעון קבלת רשותו של בעל זכות המטפחים בזן.

(ב) בעל זכות מטפחים זכאי למנוע כל אדם זולתו מנצל, ללא רשותו או שלא כדין, את הזן שלגביו נרשמה הזכות (להלן – הזן המוגן); לניצול כאמור ייקרא הפרה."

סעיף 1 לחוק מגדיר את המילה "ניצול" כדלהלן:

"(1) גידולו או ריבויו;

(2) הכנה לצורך ריבויו;

(3) הצעתו למכירה;

(4) מכירתו, ייצואו, ייבואו, או שיווקו בכל דרך אחרת;

(5) החזקתו לצורך אחת מהפעולות המנויות בהגדרה זו;

(6) פעולות אחרות, שהשר קבע באישור ועדת הכלכלה של הכנסת"

כל "ניצול", של זן רשום, ללא רשותו של בעל זכות המטפחים, או מבלי שניתן לכך היתר על פי חוק, הינו בגדר הפרה של זכות המטפחים של המטפח, והוא זכאי לנקוט באמצעים המוקנים לו על-פי החוק כנגד מי שמנצל את הזן הרשום בדרכים הללו, ולקבל את הסעדים שהחוק מעניק לבעל הזכות במקרה של הפרה.

סעיף 65 לחוק מסדיר את הסעדים המוענקים בעקבות הפרת זכות מטפחים- "סעד בדרך ציווי ובדרך פיצויים". "סעד בדרך ציווי" הינו בין היתר סעד של מתן צו מניעה. על פי סעיף 65 , כאשר בית המשפט יפסוק פיצויים הוא יתחשב במעשה ההפרה של הנתבע ובמצבו של התובע עקב מעשה זה, והוא רשאי להביא בחשבון, בין השאר: את הנזק הישיר שנגרם לתובע, היקף ההפרה, הרווחים שהפיק המפר ממעשה ההפרה ואת דמי התמלוגים הסבירים שהמפר היה חייב בתשלומם אילו ניתן לו רישיון לנצל את זכות המטפחים בהיקף שבו נעשתה ההפרה.

תחולת הזכות

זכות בזן שטופח בישראל ניתנת לרישום בספר זכויות מטפחים. אף על פי כן, סעיף 3(ב) לחוק קובע כי "אזרח ישראלי או תושב ישראל, או אזרח או תושב של מדינת האיגוד, לרבות תאגיד שהוקם לפי חוק או הרשום בישראל או במדינת האיגוד, כמשמעה בחוק, רשאי לבקש רישום זכות מטפחים בספר הזכויות גם לגבי זן שטופח מחוץ לישראל". הוראות אלו ממחישות את רצון המחוקק לאפשר למגדלים ישראליים לנצל את הזנים שטיפחו בחו"ל ולשווקם בישראל והרצון להקל על השתלבותה של ישראל בשוק האירופאי.

הגבלת הזכות

לצד הענקת הגנה קניינית רחבה למטפח, אשר נועדה לעודד פיתוחם של זני צמחים חדשים, החוק מטיל מגבלות על זכויותיו הקנייניות של המטפח, על מנת לאזן בין אינטרס בעל הזכות לבין האינטרס הציבורי (חופש העיסוק והתחרות, קיומו של שוק חופשי של זני צמחים, הוזלת מחירים ושיפור איכות המוצר). המגבלות שמטיל החוק הינן: הגבלת משך תוקפה של זכות המטפחים, הטלת חובת פרסום פרטי הזן בציבור, אפשרות לבטל זכות בזן רשום בהתקיים תנאים מסוימים ומגבלות על רישום שמות הזנים.

כמו כן, סעיף 7 לחוק מתיר שימושים מסוימים בזן הרשום, אף ללא הסכמת בעל זכות המטפחים- ניצול חומר ריבוי של זן רשום לשם עריכת ניסויים לקראת פיתוח זן חדש וניצול זן רשום לצורכי מחקר.

בנוסף, סעיפים 40-41 לחוק מכירים באפשרות להעניק רישיון פרמצבטי לשם כפיה כאשר אדם מעוניין לנצל את הזן הרשום לשם ייצור תרופה ובמקרים של ניצול לרעה של הזכות בתנאים שאינם לטובת הציבור.