כשירותה של שיטה עסקית להירשם כפטנט בישראל אנה וראובן ברמן (בקשה לפטנט מספר 168734)

כשירותה של שיטה עסקית להירשם כפטנט בישראל

אין החלטה פוזיטיבית השוללת את הכשרות של שיטה עסקית להירשם כפטנט בישראל והמבחן הוא: האם בביצוע האמצאה, בין אם היא נתבעת כמוצר ובין אם היא נתבעת כתהליך, יתרחש תהליך טכנולוגי מוחשי.

סעיף 3 לחוק קובע כי האמצאה תהיה "בתחום טכנולוגי":

"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט."

קביעתו של הבוחן שהאמצאה המתוארת בבקשה אינה אלא שיטה עסקית נסמכת על ההחלטה בעניין תמיר אשר נסבה על סעיף 3 לחוק אשר נוסחו הובא לעיל ובו, בין היתר, תנאי לכשירותה של אמצאה כי תהיה "בכל תחום טכנולוגי".

בהחלטה אשר ניתנה לאחרונה בעניין בקשת פטנט 171773 (השגה על החלטת בוחן), מרדכי טייכר,(10.12.2012) (להלן: "עניין טייכר"), נסקרה ההתייחסות שנעשתה בפסיקה בישראל למונח זה שבסעיף 3 לחוק. כך גם נעשתה סקירה של מצב הדברים בארה"ב ובאירופה. בעניין טייכר צויין, כי על פרשנותו של סעיף 3 לחוק להיעשות באופן המותאם לשינויים הטכנולוגיים עליהם חוק הפטנטים בא לתת מענה. כן, כי בשקילת מכלול האינטרסים ובהתחשב במשפט ההשוואתי, בבחינת כשירותה של אמצאה לפטנט בהתאם לסעיף 3 לחוק הפטנטים שאלת היותה של אמצאה בתחום טכנולוגי תיקבע על פי הקריטריונים אשר נקבעו בעניין ע"ש (מחוזי י-ם) United Technologies נ' רשם הפטנטים, דינים מחוזי, כרך כו(8) 729) (להלן: "עניין UTI") לפיהם בביצוע האמצאה, בין אם היא נתבעת כמוצר ובין אם היא נתבעת כתהליך, יתרחש תהליך טכנולוגי מוחשי. כפי שנקבע בעניין UTI תהליך טכנולוגי מוחשי משמעו ביטוי של תכונות פיזיות בדבר כלשהו עליו מבוצעת האמצאה או באופי הפעולה אותה המוצר או התהליך הנתבע, מבצעים.

בעניין טייכר פורטו מספר קריטריונים אשר מטרתם לסייע בזיהוי היות האמצאה בתחום טכנולוגי:

א. יש לבחון את האמצאה בכללותה מבלי להפריד את רכיביה ומבלי להתמקד ברכיב אחד או קבוצת רכיבים אחת;

ב. זיהוי תרומתה של אמצאה בכללותה ייעשה לעומת הידע הקודם כפי שזה מזוהה על ידי המבקש בבקשת הפטנט (זאת להבדיל ממחקר הידע הקודם לצרכי שאלת ההתקדמות האמצאתית).

ג. כמו כן נקבע בעניין טייכר כי לשם זיהוי היות האמצאה בתחום טכנולוגי בבחינת האמצאה בכללותה יש לבחון האם היא מביאה לתרומה שיש לה ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי – הוא האופי הטכנולוגי המוחשי שנדון בעניין UTI.

בענייננו נפסק כי על פניו אין בבקשה ובתביעות כדי להעיד על כי מדובר באמצאה, בין אם בהיבט השיטה ובין אם בהיבט המערכת שלה, לה ישנו ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי.

בנוסף, עיון באפשרויות השונות לביצוע האמצאה כפי שהן מתוארות בבקשה מגלה שהמדובר בשימוש סטנדרטי של רכיבים ידועים. אין המדובר בכל שינוי בתכונות הרכיבים הסטנדרטיים הללו, בפעולתם או בקשרי הגומלין ביניהם.

לשיטת המבקשים תרומת האמצאה ביחס לידע הקודם המתואר בבקשה היא ההקלה על בעל הרכב מביצוע פעולת רכישה מקדימה.  אופן ביצוע ההקלה האמורה יכול להתבצע באחת מני דרכים רבות המתוארות בפירוט האמצאה. אף אחת מהדרכים השונות הללו, בהן גם הביצוע באמצעות פקח החניה האנושי, אין בה להעיד על ביטוי מוחשי בתחום טכנולוגי אותו ניתן היה לאפיין כתרומת האמצאה בכללותה ביחס לידע הקודם המתואר בבקשה.

לפיכך, נמצא כי האמצאה המתוארת בתביעות הבקשה היא אינהאמצאה בתחום טכנולוגי כלשהו ואין בה התקדמות אמצאתית.