אחד המאפיינים העיקריים של עידן האינטרנט הוא, אובדן המשמעות למרחק. מאפיין זה, יוצר תהליך של דה-מטרליזציה של המוסדות החברתיים המקובלים [1]. חברות, מעדיפות להעביר את כלל עסקיהם לתוך המרחב הווירטואלי ובכך לקצץ בעלויות שונות כגון אחזקה של חנות, עובדים, חברת שמירה ומיסים. המרחב הווירטואלי אף מאפשר לחברה, "לקבוע" את שיטת המס ואת הכפיפות החוקית, שאותה היא מעדיפה, ראה למשל את הפיכת אנטיגואה-ברבודה לבירת ההימורים ברשת (מדינת איים זעירה בצפון האנטילים בת כ – 70,000 תושבים) [2].
כמו כן, ניתן להבחין גם במוסדות המתמחים בהסדרה של סכסוכים שנוצרו ברשת, שמתחילים להיווצר – גופים המתמחים בבוררות On-Line [3], ובהליכים משפטיים שכל כולם מתבצעים מבעד לכותלי בית המשפט הווירטואלי – Courtroom 21 [4].
בישראל, עוברים המוסדות המשפטיים השונים כגון בית המשפט ולשכת עורכי הדין, תהליכי מחשוב, (פרויקט מחשוב בתי המשפט – מב"ת), אשר קולטים שינויים בתחומי פתיחת הליכים, גבייה ומתן נתונים אינפורמטיביים, מרמת האינטרנט והאינטראנט. שינויים אלו מוסיפים אל המערכת הקיימת אפשרויות נוספות אשר נועדו בעיקר להקל ולייעל את ההליכים האמורים. פרויקט מב"ת 2000, נועד בעיקרו להעביר את בתי המשפט לעבודה למול תיק אלקטרוני מלא. משמע, כל תוכן התיק של המקרה הנדון יהא מוחזק כמידע דיגיטאלי, כולל כל המסמכים, צילומי מוצגים והקלטות קול ווידאו. כמו כן, מערכת זו תאפשר גישה מרחוק לכל הנזקקים לשירות בית המשפט (כולל בלתי מיוצגים), באמצעות רשת האינטרנט או תחנות שירות ייעודיות. כל זאת בתוך מערכת אחת משולבת (הן במימד הגיאוגרפי והן במימד הערכאות ובין המזכירות לשפיטה).
נשאלת השאלה, האם כלל שינויים אלו, מתמצים ברמה החיצונית של ההליך השיפוטי, או שמא התהליך יורד גם לשורשו של ההליך?. בכדי לענות לשאלה זו, יש לאפיין את השונות בין המוסדות המשפטיים כפי שהם התקיימו בעבר, לבין המוסדות המשפטיים, כפי שהם מתחילים להתקיים כיום.
עיקר השונות, בא לידי ביטוי באובדן משמעות למרחק, משמע, יוכל לקום בית משפט ששופטיו יישבו בארה"ב, ההגנה תשב באירופה והתביעה תשב בישראל. יתכן, שמבחינה חיצונית, מתוך זווית ראיה אתנוצנטרית, ייראה המוסד המשפטי, כשונה לחלוטין, אך מתוך ראייה מחקרית נכונה, נוכל לראות כי עדיין קיים שופט ועדיין קיימת תביעה והגנה. תהליך הדה-מטרליזציה של המוסדות החברתיים המקובלים, לא יורד לתוכנם המהותי של אותם מוסדות, אלא מנצל את הטכנולוגיה לייעול הבירוקרטיה של מוסדות אלו. בדומה, לא נוכל לטעון כי המצאת הטלפון או שינוי של קוד הלבוש בבתי משפט, משפיע בצורה מהותית על המוסד המשפטי, ומסופקני, אם האינטרנט יביא שינוי מהותי לתחום זה.
[1] טננבוים, א. (2000). ההליך השיפוטי בעידן האינטרנט.
[2] טננבוים, א. (2000). ההליך השיפוטי בעידן האינטרנט.
[3] http://www.umass.adu/cyber/katsh_aba.pdf
[4] Cohen, A. (1999). Bringing the Trial to the Web. http://www.nylj.com/tech/021699t1.html.
לשאלות ביחס למאמר צרו אתנו קשר:
דרורי-וירז'נסקי-אורלנד, עורכי דין:
טל': 03-6005572
פקס': 03-6005531
דוא"ל: office@dwo.co.il
למידע נוסף על דיני אינטרנט ומחשבים במשרדנו ראו את המאמר בקישור זה.
