אחת העילות לסירוב לרישום סימני מסחר הקבועות בסעיף 11 לפקודת סימני המסחר, התשל"ב-1972, הינה היותו של הסימן המבוקש מכיל דגלים או סמלים לאומיים של מדינות העולם ומוסדותיהם. העילה מעוגנת בסעיף 11(2) לפקודה:
"דגלי המדינה ומוסדותיה או סמליהם, דגלי מדינות-חוץ וארגונים בין-לאומיים וסמליהם, וכל סימן הדומה לאחד מהם;"
אין ספק שהאיסור בסעיף 11(2) שלעיל, מטיל על רשם סימני המסחר נטל גבוה מאוד במסגרת שלב החיפוש בהליך בחינת הסימן המבוקש לרישום. על פניו, הסעיף מטיל על רשם סימני המסחר את החובה להשוות את הסימן המבוקש לכל הסמלים והדגלים של מדינות העולם והארגונים הבין לאומיים ולפסול סימנים מבוקשים אשר דומים או זהים להם. יצוין, כי הנטל הזה נוסף לחובת הרשם לבצע חיפוש של סימנים רשומים במרשם סימני המסחר אשר דומים או זהים לסימן המבוקש.
כפועל יוצא מהנטל הגבוה אשר נוצר מפרשנות מילולית של הסעיף, יש לפרש סעיף זה באופן מצמצם בלבד וזאת לאור הפסיקה האמריקאית בעניין.
בהתאם לכך, יש לפרש את הסעיף באופן שיוצר איסור לרשום סימן מסחר במקרה שנוצר חשש להטעיית צרכנים לחשוב שהסימן המבוקש (הדומה לדגל או לסמל לאומי) זכה לחסות או המלצה מטעם המדינה או המוסד הלאומי בעלי הדגל או הסמל הלאומי.
בכל מקרה, יש להבדיל בין סימנים מבוקשים המכילים דגל ו/או סמל רשמי של מדינה או מוסד לאומי/בין-לאומי רשמי לבין סימנים הרומזים על מדינה מסוימת כאשר הם משתמשים בסמלים לאומיים אך כאלו שאינם מהווים סימנים רשמיים.
במקרה שבו הסימן המבוקש עושה שימוש בסמל שאינו מהווה סמל רשמי של מדינה או של מוסדותיה, אך עדיין באופן הרומז לקשר עם האזור הגאוגרפי של אותה מדינה, סימן כזה יכול שיאושר לרישום אם צבר אופי מבחין בהתאם להוראות הכללים הרלוונטיים לעניין סימנים גאוגרפיים.
במאמר מוסגר יצוין, כי בטרם עושים שימוש בסימן המכיל סמל או דגל של המדינה או מוסדותיה, יש לבדוק האם קיימים חוקים ספציפיים אחרים שמופיע בהם איסור לעשות שימוש בדגל או בסמל מסוים. כך כדוגמא, חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש"ט-1949, קובע איסור פלילי לשימוש מסחרי בדגל ובסמל המדינה.
