רישום עיצוב בחו״ל: מערכת האג, הגשה ישירה ודין קדימה

רישום עיצוב בישראל אינו מעניק הגנה אוטומטית על המוצר במדינות אחרות. חברה ישראלית המפתחת מוצר ומשווקת אותו בחו״ל צריכה לבחון היכן נדרשת הגנה, מתי להגיש את הבקשות ובאיזה מסלול להשתמש. ניתן להגיש בקשות נפרדות במדינות היעד, להסתייע במסלול רישום אזורי או להשתמש במערכת האג (Hague System) לרישום בין־לאומי של עיצובים.

הבחירה במסלול המתאים תלויה במדינות שבהן המוצר ישווק, בעיתוי החשיפה לציבור, במספר העיצובים ובדרישות הדין המקומי. משרדנו מעניק שירותי רישום מדגמים ועיצובים בישראל ובעולם, לרבות תכנון אסטרטגיית ההגנה ותיאום הגשות במדינות השונות.

באילו מדינות כדאי לרשום את העיצוב?

הגנה על עיצוב היא טריטוריאלית. גם אם עיצוב נרשם בישראל, אין בכך כדי להקנות לבעליו זכות רשומה בארצות הברית, באירופה או במדינות אחרות.

לכן, לפני הגשת בקשות בחו״ל, יש לזהות את השווקים שבהם המוצר נמכר או צפוי להימכר, את הסיכון לחיקויים ואת המדינות שבהן עשויה להיות משמעות מעשית לאכיפת הזכויות. לעיתים יש הצדקה לרישום במספר שווקים מרכזיים בלבד, ולא להגשה בכל מדינה שבה קיימת אפשרות תיאורטית למכירה.

כדאי להביא בחשבון גם את מועדי השקת המוצר. הגשת בקשה לאחר שהעיצוב כבר נחשף לציבור עלולה לעורר בעיות של כשירות לרישום בחלק ממדינות היעד.

מהם המסלולים לרישום עיצוב בחו״ל?

המסלול הראשון הוא הגשה לאומית: בקשה ישירה לרשות המוסמכת בכל מדינת יעד, בהתאם לדין ולדרישות המקומיות. מסלול זה עשוי להתאים כאשר מבוקשת הגנה במדינה אחת או במספר מצומצם של מדינות, או כאשר אותה מדינה אינה נכללת במערכת האג.

המסלול השני הוא הגשה אזורית. לדוגמה, ניתן לבקש הגנה על עיצוב באיחוד האירופי באמצעות משרד הקניין הרוחני של האיחוד האירופי (EUIPO), בהתאם לדין החל שם. הגשה אזורית מאפשרת במקרים המתאימים לקבל הגנה המשתרעת על מספר מדינות באמצעות הליך אחד.

המסלול השלישי הוא מערכת האג, המנוהלת על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO). מערכת זו מאפשרת להגיש בקשה בין־לאומית אחת שבה מציינים את המדינות או הארגונים האזוריים שבהם מבקשים הגנה.

חשוב להדגיש כי מערכת האג אינה יוצרת עיצוב רשום אחד התקף בכל העולם. היקף ההגנה ותוקפה בכל מדינת יעד כפופים לדין החל באותה מדינה, והיא רשאית לסרב להעניק הגנה בתחומה על בסיס עילות המוכרות בדין המקומי.

להרחבה ראו את הסבר WIPO על מסלולי ההגנה על עיצובים בחו״ל.

כיצד מגישים בקשה בין־לאומית באמצעות מערכת האג?

ישראל הצטרפה להסכם האג, וההסדר נכנס לתוקף לגביה ביום 3 בינואר 2020. בעקבות ההצטרפות, ישראלים העומדים בתנאי הזכאות יכולים להשתמש במערכת לצורך בקשת הגנה במדינות החברות בה.

בקשה בין־לאומית באמצעות מערכת האג מוגשת ישירות ל־WIPO, בדרך כלל באמצעות מערכת eHague. ישראל מסרה הצהרה שלפיה לא ניתן להגיש בקשות בין־לאומיות דרך רשות הפטנטים הישראלית כמשרד מתווך.

אין חובה להגיש תחילה בקשה לרישום עיצוב בישראל. לפיכך, חברה ישראלית יכולה במקרים המתאימים לבחור להגיש מלכתחילה בקשה בין־לאומית ולייעד בה את השווקים הרלוונטיים, בכפוף לתנאי הזכאות ולהוראות החלות על הבקשה.

בקשה במערכת האג יכולה לכלול עד 100 עיצובים, בתנאי שהם משתייכים לאותה מחלקה לפי סיווג לוקרנו. עם זאת, האפשרות לכלול מספר עיצובים בבקשה אחת אינה מבטיחה שכל מדינות היעד יקבלו אותם במסגרת רישום יחיד. חלק מהמדינות קובעות דרישות מקומיות לעניין אחדות העיצוב.

הבקשה כוללת, בין היתר, את פרטי המבקש, תצלומים או שרטוטים של העיצובים, בחירת מדינות היעד ותשלום האגרות המתאימות.

למידע מעשי ניתן לעיין בהנחיות WIPO להגשת בקשה במערכת האג.

מהו דין קדימה ברישום עיצובים בחו״ל?

דין הקדימה מאפשר למבקש שהגיש בקשה ראשונה לרישום עיצוב להסתמך, בכפוף לתנאים, על מועד הגשתה בעת הגשת בקשות מתאימות במדינות אחרות.

לפי אמנת פריז, תקופת דין הקדימה המקובלת לעיצובים היא שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה הראשונה. זהו מועד חשוב במיוחד כאשר חברה מתכננת להתחיל ברישום בישראל ולהרחיב לאחר מכן את ההגנה למדינות נוספות.

גם במסגרת מערכת האג ניתן לתבוע דין קדימה מבקשה קודמת העומדת בתנאים הרלוונטיים. את דרישת דין הקדימה בבקשת האג יש להציג בעת הגשת הבקשה הבין־לאומית. WIPO אינו דורש לצרף אליה מסמך בכורה, אך מדינות יעד מסוימות עשויות לדרוש העתק של הבקשה הקודמת במועד ובדרך שנקבעו בדיניהן.

יש לוודא שהעיצוב המתואר בבקשות השונות מאפשר להסתמך על הבקשה הראשונה. שינוי מהותי במראה המוצר בין הבקשות עלול לעורר קושי בהכרה בדין הקדימה ביחס לעיצוב ששונה.

האם ניתן לרשום עיצוב בחו״ל לאחר שהמוצר כבר פורסם?

זו אחת הסוגיות החשובות בתכנון רישום בין־לאומי.

לפי חוק העיצובים בישראל, קיימת תקופת חסד בת 12 חודשים ביחס לפרסומים מסוימים של העיצוב, בכפוף לתנאי החוק. אולם אין להניח שתקופת החסד הישראלית חלה גם במדינות אחרות.

דיני החדשנות, הפרסום המוקדם ותקופות החסד אינם זהים בכל מדינה. פרסום תמונות של המוצר באתר החברה, הצגתו בתערוכה או תחילת שיווקו עשויים להשפיע על אפשרויות הרישום במדינות מסוימות.

חשוב גם להבחין בין תקופת החסד ביחס לפרסום מוקדם לבין תקופת ששת החודשים של דין הקדימה. מדובר בשני הסדרים שונים, ואין לראות באחד מהם תחליף לאחר.

הדרך הזהירה היא לתכנן את ההגשות והחשיפה הציבורית יחד, לפני השקת המוצר. כאשר המוצר כבר פורסם, יש לבדוק באופן פרטני את נסיבות הפרסום ואת הדין במדינות שבהן מבוקשת הגנה.

להסבר על הליך ההגשה בישראל ותנאי הכשירות ראו איך רושמים עיצוב בישראל?.

מדוע חשוב להכין שרטוטים ותמונות מתאימים לכל מדינות היעד?

ההגנה על עיצוב מתייחסת למראה החזותי של המוצר או של חלק ממנו. לכן, אופן הצגת העיצוב בבקשה הוא עניין מהותי ולא פעולה טכנית בלבד.

תצלומים ושרטוטים צריכים לתאר את העיצוב המבוקש באופן עקבי וברור. לעיתים יש להראות את המוצר ממספר זוויות, להבחין בין החלקים שעליהם מבוקשת הגנה לבין חלקים אחרים, ולשקול אם קיימות גרסאות של המוצר המצדיקות בקשות נפרדות.

במערכת האג קיימות דרישות טכניות להגשת התיאור החזותי, אך דרישות מדינות היעד עשויות להשפיע על אופן הכנתו. תיאור חזותי שאינו מתאים לדרישות המקומיות עלול להוביל להשגות או לצורך בפעולות נוספות.

לכן, כאשר מתכננים רישום במספר מדינות, רצוי להכין את החומר החזותי מתוך התייחסות מראש למדינות היעד ולא להניח שכל תמונה המתאימה להגשה בישראל תתאים בהכרח גם בחו״ל.

מה קורה לאחר הגשת הבקשה הבין־לאומית?

WIPO בוחן את עמידת הבקשה בדרישות הפורמליות של מערכת האג. כאשר הבקשה עומדת בדרישות, העיצובים נרשמים במרשם הבין־לאומי ומתפרסמים בהתאם לכללי המערכת ולאפשרויות הפרסום שנבחרו.

עצם הרישום הבין־לאומי אינו מבטיח שהעיצוב עומד בתנאי הכשירות בכל מדינות היעד. רשויות לאומיות או אזוריות רשאיות לערוך בחינה מהותית ולסרב להגנה בתחומן, בהתאם לדין החל.

כאשר מתקבלת הודעת סירוב במדינה מסוימת, עשוי להידרש טיפול בפני אותה רשות, ולעיתים גם ייצוג משפטי מקומי. סירוב במדינה אחת אינו מבטל כשלעצמו את ההגנה במדינות אחרות שיועדו בבקשה.

לאחר הרישום יש גם לעקוב אחר מועדי חידוש. מערכת האג קובעת תקופת רישום ראשונית של חמש שנים ומאפשרת חידושים; משך ההגנה במדינת יעד עשוי להיות ארוך יותר בהתאם לדין המקומי.

כמה עולה לרשום עיצוב בחו״ל?

העלות תלויה במסלול ההגשה, במדינות שנבחרו, במספר העיצובים ובשירותים המקצועיים הדרושים.

לפי לוח אגרות WIPO שנכנס לתוקף ביולי 2026, אגרת הבסיס במערכת האג היא 397 פרנק שווייצרי לעיצוב אחד. עבור כל עיצוב נוסף הנכלל באותה בקשה נגבית אגרת בסיס נוספת של 50 פרנק שווייצרי, ולכך מתווספות אגרות פרסום ואגרות ייעוד למדינות או לאזורים שבהם מבוקשת הגנה.

אגרת הפרסום הבסיסית היא 17 פרנק שווייצרי לכל תיאור חזותי המתפרסם. אגרות הייעוד תלויות במדינות שנבחרו ועשויות להשתנות באופן משמעותי ביניהן.

יש להביא בחשבון גם שכר טרחה מקצועי, עלויות הכנת שרטוטים ותצלומים, טיפול אפשרי בהשגות, ייצוג מקומי וחידושים עתידיים.

מערכת האג עשויה לצמצם עלויות מנהליות כאשר מבקשים הגנה במספר מדינות, אך אין להניח שהיא תהיה תמיד החלופה הזולה ביותר. השוואת עלויות צריכה להתבסס על מדינות יעד מוגדרות ועל הצרכים של העיצוב המסוים.

לעניין עלות ההגשה בישראל ראו גם כמה עולה לרשום עיצוב בישראל?.

כיצד מתכננים אסטרטגיית רישום בין־לאומית?

נניח שחברה ישראלית מפתחת מוצר צריכה חדש ומעוניינת לשווק אותו בישראל, באיחוד האירופי וביפן. החברה אינה צריכה להניח שרישום ישראלי יקנה לה הגנה בשווקים האחרים, ואף אינה חייבת בהכרח להתחיל את ההגשה בישראל.

ניתן לבחון הגשת בקשה במערכת האג המייעדת את השווקים המתאימים, או לשלב בין הגשות לאומיות או אזוריות. הבחירה צריכה להתייחס לעלויות, לתנאי הכשירות, למספר העיצובים, לדרישות התיאור החזותי ולמועדי ההשקה.

אם החברה כבר הגישה בקשה ראשונה בישראל, יש לבחון את האפשרות להסתמך עליה לצורך דין קדימה במסגרת ששת החודשים הרלוונטיים. אם המוצר כבר נחשף לציבור, נדרשת תחילה בדיקה של ההשפעה האפשרית על הכשירות לרישום בכל מדינת יעד.

תכנון נכון בתחילת הדרך עשוי למנוע מצב שבו מוצר מושק בשוק מרכזי לפני שנבחנה האפשרות להגן עליו. לכן, הבחירה בין הגשה ישירה למערכת האג אינה רק החלטה מנהלית או תקציבית, אלא חלק מאסטרטגיית ההגנה על המוצר.

להרחבה על המסגרת המשפטית של רישום עיצובים בין־לאומיים ראו יונתן דרורי ויותם וירז׳נסקי־אורלנד, דיני עיצובים ומדגמים, מהדורה שנייה, 2019, פרק 7. הספר מנתח גם את ההסדרים שקדמו להצטרפות ישראל למערכת האג; לעניין הליכי ההגשה כיום יש להסתמך על הוראות WIPO המעודכנות.