פקודת סימני מסחר מגדירה את מונח "סימן" בדברים הבאים: "אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה".
ואת המונח "סימן מסחר" בדברים הבאים: "סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם".
קרי סימן מסחר הינו אותיות, ספרות, מילים, דמויות, צלילים או צירופים של אלה, המשמש בית עסק כדי לסמן את הטובין (סחורות או שירותיהם), כך שיזוהו על ידי הצרכן.
רישום סימן מסחר ברשות סימני המסחר של מדינה כלשהי מעניק לבעליו זכות שימוש ייחודית בסימן במדינה בה הוא נרשם וזאת לגבי סחורות ו/או שירותים שביחס אליהם הוא נרשם.
זכות ייחודית זו מאפשרת לבעליה לייחד את הסימן אל בעליה ועל ידי כך לבנות לה מוניטין ביחס לסימן ולבדל את עצמה ממתחריה באופן אשר מונע הטעייה מהציבור.
תוקף סימן המסחר הוא לעשר שנים. לאחר תקופה זו ניתן לחדשו לתקופות נוספות של עשר שנים כל אחת, בכפוף לתשלום אגרה מתאימה.
הבקשות לרישום סימני מסחר מוגשות לרשויות סימני המסחר בכל מדינה ומדינה בעולם, והבקשות לסימני מסחר נבחנות על ידי אותן רשויות.
כל סימן מסחר שמוגש, מוגש ביחס לסיווג מסוים ולפרטה מסוימת אשר מגדירים את קבוצת הטובין אשר ביחס אליהם יכול המונופול שיוצר הסימן.
ניתן להגיש סימני מסחר ביחס אל: מילה ללא כל עיצוב; מילים מעוצבות; סמל מסחרי (לוגו); אותיות או מספרים; צירוף של אותיות וסמל מסחרי (לוגו); ובנוסף קיימים סימני מסחר מיוחדים כגון צבעים, סימנים תלת מימדים וצלילים.
