בעולם המודרני, שבו הטכנולוגיה והקידמה הם גורמי המפתח להצלחה, כוחה של חברה נמדד לא רק על פי נכסיה המוחשיים אלא גם, ובמיוחד, על פי הקניין הרוחני שבבעלותה. פטנטים, המהווים חלק מרכזי מקניין זה, יכולים להיות הגורם המכריע בקביעת ערכה של חברה ובהערכת הכדאיות הכלכלית של רכישתה. למעשה, עסקאות של רכישת חברות נשענות רבות על ערכם של הפטנטים שבבעלותן, והקניין הרוחני הוא לעיתים הגורם שמטיל את כובד המשקל בהחלטה הסופית לגבי ביצוע העסקה.
בדיקת נאותות בתחום הקניין הרוחני, ובפרט בתחום הפטנטים, היא תהליך חיוני שמאפשר לחברות לרכוש תמונה מדויקת על מצבן המשפטי והמסחרי של הפטנטים שבבעלותן או בבעלות החברה הנרכשת. תהליך זה יכול להתבצע הן על ידי חברות חיצוניות והן על ידי החברה עצמה, והוא מהווה כלי קריטי לזיהוי פוטנציאל כלכלי, מניעת סיכונים מיותרים, והבטחת קבלת החלטות מושכלות ומבוססות. בדיקה מעמיקה של נכסי הקניין הרוחני יכולה לא רק להגדיל את הרווח הפוטנציאלי מעסקה, אלא גם למנוע תביעות משפטיות עתידיות ולהגן על האינטרסים של החברה.
לדוגמה, במקרה הידוע של אלבין טרנק, חברת אלביט מכרה את מניותיה בחברה שהחזיקה בפיתוח כליה מלאכותית ממוחשבת לחברת Diatronics, תוך שהצהירה כי הפיתוח אינו מפר כל פטנט קיים. לאחר ביצוע העסקה, התברר כי הפיתוח אכן מפר פטנט אמריקאי, מה שהוביל לתביעה מצד Diatronics ולהפרת ההסכם מצד אלביט. מקרה זה מדגיש את החשיבות הרבה של בדיקת נאותות בתחום הפטנטים, אשר יכולה למנוע מצבים כאלה ולשמר את אמינות הצדדים המעורבים בעסקה.
במאמר זה נבחן את תהליך בדיקת הנאותות (Due Diligence) בתחום הפטנטים, אשר מהווה כלי מרכזי להערכת הסיכונים וההזדמנויות הכרוכים בנכסי קניין רוחני. בדיקת הנאותות נדרשת במגוון מצבים, כגון מיזוגים ורכישות, השקעות, שיתופי פעולה והעברת טכנולוגיה, ומטרתה להבטיח כי ההחלטות העסקיות מתקבלות על בסיס מידע מקיף, מדויק ומהימן. ניתוח מעמיק של תהליכי בדיקת הנאותות בתחום הפטנטים מאפשר זיהוי מוקדם של פערים משפטיים וטכנולוגיים, הערכת ערכם של הפטנטים, ובחינת ההיתכנות המשפטית של האכיפה או ההגנה עליהם.
מהי בדיקת נאותות בתחום הפטנטים?
בדיקת נאותות בתחום הפטנטים היא תהליך קריטי שמטרתו לבחון באופן מקיף את נכסי הקניין הרוחני של חברה, תוך דגש מיוחד על פטנטים. מדובר בבדיקה מקיפה שמבוצעת על ידי אנשי מקצוע מיומנים בתחום הקניין הרוחני, במטרה להעריך את מצב תיק הקניין הרוחני של החברה לפני כניסה לעסקאות משמעותיות, כמו רכישת חברה, השקעה, או מכירת רישיון.
תהליך בדיקת הנאותות מתבצע לרוב לאחר שהצדדים הסכימו על תנאים עקרוניים לעסקה, אך לפני סגירת העסקה עצמה. בדיקות נאותות עשויות להתבצע בגישה "התקפית" כאשר יש כוונה לרכוש חברה, להשקיע בה, או לקנות ממנה מוצר או רישיון, או בגישה "הגנתית" כאשר החברה עצמה מתכוונת להימכר, למכור רישיון, להתמזג, או לצאת להנפקה. בכל מקרה, המטרה העיקרית של בדיקה זו היא לזהות את הסיכונים הקיימים ולבחון את שווי נכסי הקניין הרוחני של החברה.
במסגרת בדיקת נאותות בתחום הפטנטים, נבחנים פטנטים קיימים ובקשות לפטנטים, סימני מסחר, עיצובים רשומים, זכויות יוצרים, סודות מסחריים, וכל שילוב ביניהם. ככל שהקניין הרוחני מהווה רכיב משמעותי יותר בעסקה המיועדת, כך תהיה הבדיקה מקיפה ועמוקה יותר. תהליך זה מאפשר לרוכש הפוטנציאלי לקבל תמונה ברורה ומפורטת של מצב הקניין הרוחני, מה שיכול למנוע הפתעות לא נעימות לאחר סגירת העסקה.
אחד הכלים המרכזיים בתהליך זה הוא יצירת "מפת הקניין הרוחני" של החברה, מסמך שמתעד את כל רכיבי הקניין הרוחני, הבעלים הנוכחיים שלהם, ההסכמים והמסמכים התומכים בהם, ומצבם המשפטי. מפת הקניין הרוחני מאפשרת לזהות פערים וליקויים בנכסי החברה, מה שמעניק זמן לתיקון לפני סגירת העסקה. בנוסף, המסמך יכול לשמש כבסיס למשא ומתן מול המשקיעים, תוך מתן מענה לנקודות קריטיות שעשויות להתעורר במהלך המשא ומתן.
החשיבות של בדיקת נאותות בתחום הפטנטים נובעת מכך שחברות רבות מסתמכות על הקניין הרוחני שלהן כמקור עיקרי לערך ולכוח בשוק. לכן, זיהוי מוקדם של בעיות פוטנציאליות והכרת הסיכונים המשפטיים והמסחריים הכרוכים בקניין הרוחני יכולים לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה של העסקה.
הסיכונים הכרוכים באי-ביצוע בדיקת נאותות בתחום הפטנטים
הימנעות מביצוע בדיקת נאותות בתחום הפטנטים יכולה להעמיד הן את הרוכש והן את הנרכש בסיכון משמעותי, כאשר הכשלים עשויים להתגלות בשלב מאוחר ולגרום להשלכות חמורות על העסקה. גם כאשר המשא ומתן בין הצדדים התקדם והתנאים הכלכליים כבר הוסכמו, גילוי פגמים בשלב מאוחר עשוי להוביל לפתיחה מחדש של המשא ומתן, הפעם מעמדה נחותה יותר. במקרים אחרים, העסקה עלולה להידחות עד לתיקון הפגמים, תהליך שעשוי להימשך חודשים ואף שנים, ולעיתים קרובות גורם לרוכש לאבד עניין בעסקה.
אם במהלך הבדיקה מתגלה בעלות משותפת על הקניין הרוחני או בעיות נוספות, הדבר עשוי להוביל ליצירת משא ומתן נוסף ומורכב עם גורם נוסף, מה שעלול לייקר את העסקה או אף להביא לביטולה. מקרים כאלה אינם נדירים, והם ממחישים את החשיבות הקריטית של בדיקת נאותות יסודית ומוקדמת.
דוגמה הממחישה את הסיכון באי-ביצוע בדיקת נאותות היא המקרה של חברת Digeo. החברה רכשה פטנט במכירת עיזבונה של חברה פושטת רגל, מבלי לבדוק את תוקפו המשפטי. לאחר הגשת תביעה בגין הפרת הפטנט, גילתה Digeo כי הפטנט חסר תוקף בשל הצהרות שגויות של הממציאים. כתוצאה מכך, נאלצה החברה לבטל את התביעה ולשאת בהשלכות המשפטיות והכספיות של רכישת פטנט חסר ערך.
לעומת זאת, חברת Therakos, חברה-בת של Johnson & Johnson, הצליחה להימנע מסיכון דומה באמצעות ביצוע בדיקת נאותות יסודית. במהלך המשא ומתן לרכישת פטנט, גילו עורכי הפטנטים של החברה כי הפטנט תוקן בצורה שמגבילה את השימוש בו, מה שעלול היה להוביל לבעיות משפטיות במקרה של תביעת הפרה. בזכות גילוי מוקדם זה, החברה עצרה את המשא ומתן והצליחה להימנע מהסיכון.
דוגמה נוספת לסיכונים שבאי-ביצוע בדיקת נאותות ניתן לראות במקרה של חברת Amgen. החברה רכשה פטנטים מבלי להיות מודעת להסכם חסינות שנחתם בין הבעלים הקודמים של הפטנטים למשיבות, המאפשר להן לייצר ולמכור גרסה גנרית של התרופה המוגנת בפטנטים. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את בקשת Amgen למתן צו מניעה זמני, מה שהוביל להפסד משפטי וכלכלי משמעותי.
מקרים אלו מדגימים את החשיבות המכרעת של ביצוע בדיקת נאותות בתחום הפטנטים, הן עבור הרוכשים והן עבור המוכרים. באמצעות בדיקה מקיפה ומקצועית ניתן למזער סיכונים, לזהות פגמים פוטנציאליים מבעוד מועד, ולהבטיח את קיום העסקה בצורה חלקה ויעילה.
אופן ביצוע בדיקת נאותות – שיטת שלושת השלבים
בדיקת נאותות בתחום הקניין הרוחני היא פרוצדורה מורכבת ויקרה, ולכן אין הכרח לבצע אותה לפני כל פעולה עסקית. עם זאת, כאשר חברה עומדת בפני עסקה מסחרית מהותית, מומלץ מאוד לערוך בדיקת נאותות של הקניין הרוחני הקשור לעסקה, במיוחד בהתבסס על שיטת שלושת השלבים. שיטה זו מחלקת את תהליך הבדיקה לשלושה שלבים עיקריים: יצירת סדר עדיפויות, חקירה, וניתוח התוצאות. חלוקה זו מאפשרת למנהלי החברה ולעורכי הדין לראות את המכלול באופן שיטתי ולהתמקד בשווי הכלכלי המקסימלי של הקניין הרוחני, במקום לבחון כל נכס בנפרד. גישה זו מעמידה אותם בעמדה המאפשרת למקסם את המטרות הכלכליות והעסקיות של העסקה.
השלב הראשון, יצירת סדר עדיפויות, מאפשר לחברה למקד את המשאבים והמאמצים בנכסים החשובים ביותר מבחינה עסקית. בשלב זה, החברה מזהה אילו נכסי קניין רוחני הם המהותיים ביותר לעסקה ומדרגת אותם בהתאם לסיכון ולפוטנציאל הכלכלי שלהם.
השלב השני, החקירה, כולל בדיקה מעמיקה של הנכסים שנבחרו בשלב הקודם. בשלב זה, החברה מבצעת בדיקות משפטיות וטכניות שמטרתן לוודא את תוקפם, בעלותם ושוויים של הנכסים. בנוסף, היא בוחנת האם קיימות בעיות משפטיות או פגמים שעלולים להשפיע על תוקף הקניין הרוחני ועל השימוש בו בעתיד.
השלב השלישי, ניתוח התוצאות, הוא שלב קריטי שבו החברה מסכמת את הממצאים מהחקירה, מנתחת את השלכותיהם, ומגבשת המלצות להמשך. בשלב זה, על החברה להעריך את הסיכונים וההזדמנויות שנחשפו, ולהתאים את האסטרטגיה העסקית בהתאם לממצאים.
באמצעות שיטת שלושת השלבים, החברה יכולה לגשת לבדיקת הנאותות בצורה מאורגנת וממוקדת, שתאפשר לה לקבל החלטות מושכלות ולמקסם את הערך העסקי של העסקה הנרקמת.
דוגמה ליישום שיטת שלשלת השלבים
כדי להמחיש את שיטת שלושת השלבים בבדיקת נאותות לפטנט של חברה, נניח את המקרה הבא:
חברת "טכנולוגיה מתקדמת בע"מ" מתכננת למכור פטנט עיקרי שלה, אשר מקנה לה יתרון משמעותי בתחום של טכנולוגיות מתקדמות. הפטנט מתייחס לתהליך חדשני בתחום ייצור רכיבי אלקטרוניקה. החברה רוצה למכור את הפטנט לחברת "מחפשת טכנולוגיות לרכישה בע"מ" המעוניינת לשלב את הטכנולוגיה בתהליכי הייצור שלה.
שלב ראשון: עדיפות המטרות
לפני שמתחילים בבדיקת נאותות בתחום הקניין הרוחני, עורך הדין צריך להכיר את סדרי העדיפויות של מנהלי החברה. הבנת סדרי העדיפויות תסייע לו לקבוע את התפקיד והחשיבות של הקניין הרוחני בעסקה המיועדת ולהתאים את הבדיקה בהתאם. ככל שהקניין הרוחני מהווה מרכיב מרכזי יותר בעסקה, כך הבדיקה צריכה להיות מעמיקה ומקיפה יותר.
במקרה של חברת "טכנולוגיה מתקדמת", שמבקשת למכור פטנט מרכזי, עורך הדין יבצע את השלב הראשון של הבדיקה על ידי שאלת שאלות מפתח כגון: האם הפטנט הוא חלק מרכזי או משני בעסקה? אילו חברות מתעניינות בטכנולוגיה המוצעת ומהן המטרות העסקיות שלהן? האם תהליך הרישוי בתחום הוא שגרתי או ייחודי? מהו סוג העסקה המיועדת (מכירה, רישוי, מיזוג וכו') ומהם היעדים המרכזיים של כל צד בעסקה?
אם הבדיקה היא "הגנתית", כלומר, המטרה היא להגן על החברה ממכירת טכנולוגיה או רישוי שלה, יישאלו שאלות בכיוונים מעט שונים. לדוגמה: האם המוצרים, התוכנות או השירותים שמציעה החברה כלולים בקניין הרוחני שלה? האם הפטנט המרכזי שבו החברה עושה שימוש רשום על שמה? מה לגבי פטנטים נלווים והאם הם גם רשומים? האם כל השירותים או המוצרים שברשות החברה ניתנים להעברה בצורה חוקית ותקינה?
באופן כללי, שלב זה כולל קביעת חשיבות הקניין הרוחני בהקשר לעסקה המיועדת, והגדרת היקף הבדיקה לפי המשקל שהקניין הרוחני נושא בעסקה.
שלב שני: החקירה המהותית
נניח כי חברת "טכנולוגיה מתקדמת בע"מ" מתכננת למכור פטנט עיקרי שלה בתחום ייצור רכיבי אלקטרוניקה לחברת "מחפשת טכנולוגיות לרכישה בע"מ". הפטנט נחשב לרכיב מהותי בעסקה זו, ולכן יש לבצע חקירה מקיפה על מנת לוודא את תוקפו והיקף ההגנה שלו.
בשלב זה, עורך הדין המייצג את חברת "מחפשת טכנולוגיות לרכישה בע"מ" יבצע חקירה מעמיקה של הפטנט. החקירה תכלול את הבדיקות הבאות:
בעלות: נבדוק את ההעברות הקודמות של הזכויות הקנייניות מהמציאים לחברת "טכנולוגיה מתקדמת בע"מ". יש לוודא שההעברות נעשו בצורה נכונה ושאין צדדים שלישיים שיכולים לטעון לבעלות על הפטנט או חלק ממנו. לדוגמה, אם יתברר שאחד הממציאים לא חתם על הסכם העברת זכויות, עשויה להיות לכך השפעה על כשרות העברת הפטנט לחברה הרוכשת.
"חופש לפעול": נבדוק אם חברת "מחפשת טכנולוגיות לרכישה בע"מ" תוכל להשתמש בפטנט או לשלב אותו בתהליכי הייצור שלה מבלי להפר זכויות של צדדים שלישיים. לדוגמה, אם קיים פטנט נוסף שעלול להטיל מגבלות על השימוש בפטנט הנמכר, יש לבדוק את ההשלכות המשפטיות לכך.
היקף וכשרות: יש לבחון את היקף ההגנה שמקנה הפטנט ואת חוזקו המשפטי. לדוגמה, אם נמצא שהפטנט לא עומד בדרישות פורמליות, כמו חוסר בתיאור מספיק מפורט של הטכנולוגיה, ייתכן שתוקפו המשפטי ייחלש. במקרה כזה, יש לשקול אם יש צורך ברישום מחדש של הפטנט או בביצוע שינויים בתהליך הרישום.
בנוסף, במהלך החקירה, עורך הדין של החברה הרוכשת ידרוש מהחברה הנמכרת, "טכנולוגיה מתקדמת בע"מ", למסור את כל המידע והמסמכים הקשורים לתיקי הפטנטים שלה. דרישה זו נועדה לוודא שהחברה הרוכשת מקבלת תמונה מלאה ומדויקת של מצב הפטנט והסיכונים הפוטנציאליים הקשורים אליו. המסמכים הנדרשים כוללים, בין השאר:
1. תיקי הפטנטים: העתקים ולוחות זמנים של כל הפטנטים ובקשות הפטנטים שהוגשו, כולל תאריכי הפקיעה והחידוש שלהם בכל המדינות שבהן הם נרשמו.
2. בעלות וזכויות שימוש: כל ההסכמים הקשורים לבעלות וזכויות השימוש בנכסים הקנייניים של החברה, כולל רישיונות, הקצאות וזכויות נוספות שהוענקו לצדדים שלישיים.
3. חיפושי פטנטים: העתקים של חיפושי פטנטים שנעשו על ידי החברה או עבורה, כדי לזהות טכנולוגיות מתחרות ופרסומים קודמים רלוונטיים.
4. דוחות בחינה: דוחות הבחינה האחרונים של בקשות פטנט שעדיין ממתינות לרישום, כדי להבין את מצב הרישום ואת החששות שעלו מצד בוחני הפטנטים.
5. הסכמים סודיות והקצאות זכויות: הסכמי סודיות והסכמי הקצאת זכויות קנייניות עם צדדים שלישיים, כולל עובדים, יועצים ושותפים עסקיים.
6. היסטוריית סכסוכים: מסמכים הקשורים לסכסוכים או תביעות משפטיות הנוגעים לפטנטים של החברה או צדדים שלישיים, כולל פסקי דין, הסכמי פשרה ותביעות תלויות ועומדות.
7. היסטוריית הממציאים: תזכירי גילוי אמצאה, פרסומים של הממציאים ואישורים שהממציאים העבירו את זכויות הקניין הרוחני לחברה.
8. הסכמי מחקר ופיתוח: הסכמים המתייחסים לשיתופי פעולה במחקר ופיתוח, שיכולים להשפיע על הבעלות על הפטנט או זכויות השימוש בו.
המידע שנמסר ישמש כדי לבחון את תוקף הפטנט, את כשרות העברת הזכויות, ואת ההשפעות האפשריות של סכסוכים קיימים או עתידיים. איסוף המידע המלא הוא חיוני כדי להבטיח שהרוכשת מודעת לכל הסיכונים הפוטנציאליים לפני שהיא מתחייבת לעסקה.
שלב שלישי: ניתוח התוצאות
בשלב זה, צוות הבדיקה של חברת "מחפשת טכנולוגיות לרכישה בע"מ" מנתח את התוצאות שהתקבלו במהלך החקירה המהותית כדי להעריך את הסיכונים והיתרונות הקשורים לרכישת הפטנט. ניתוח זה כולל את כל ההיבטים שהועלו בשלבים הקודמים ומתבצע בהתייחס למטרה הראשונית של העסקה.
ניתוח משפטי ועסקי:
1. וידוא זכויות הבעלות: נבדוק את הבעלות על הפטנט ואת מצב הרישום שלו בכל המדינות הרלוונטיות. תיבדק תקפותם של ההעברות הקודמות ונבחן האם קיימים סיכונים משפטיים מצדדים שלישיים שיכולים לערער על הבעלות.
2. הערכת הכוח ויכולת אכיפת הפטנט: נבצע סקירה של תביעות הפטנט ונבחן האם הן מספקות הגנה רחבה מספיק על הטכנולוגיה הנמכרת. תיבחן האפשרות לאכיפת הפטנט במדינות שבהן הוא נרשם, במיוחד בהתחשב בשווקים שבהם חברת "מחפשת טכנולוגיות לרכישה בע"מ" מתכננת לפעול.
3. בחינת רישיונות והסכמים רלוונטיים: נבחן את כל ההסכמים והרישיונות הקיימים שנוגעים לפטנט, כדי לוודא שאין תניות או התחייבויות העלולות להגביל את השימוש בו. נקבע האם יש צורך לשנות או להתאים את תנאי העסקה בהתאם לממצאים.
המלצות והמשך תהליך:
1. פעולות נדרשות לפני סגירת העסקה: לדוגמה, אם נדרשות השלמות ברישום הפטנט במדינות מסוימות, ייתכן שיהיה צורך לבצע את הפעולות הנדרשות לפני סגירת העסקה.
2. מסירת מידע נוסף: אם נמצאו חוסרים במסמכים או בפרטים קריטיים, ייתכן שיש לדרוש מהחברה הנמכרת לספק תיעוד נוסף לפני ההתקדמות.
3. התאמות לתנאי העסקה: ייתכן שיש צורך לבצע התאמות כלכליות בתנאי העסקה, במידה והגנת הפטנט אינה רחבה כפי שציפו הצדדים מלכתחילה.
4. פעולות לאחר סגירת העסקה: לדוגמה, ייתכן שיהיה צורך להגיש בקשות לתיקוני פטנט או לעדכון רישום הפטנט בהתאם לתנאים שנקבעו בעסקה.
5. שיקולי סיכון: יש לדון בשאלה האם לקחת על עצמם סיכונים מסוימים, לדוגמה, סיכונים הקשורים לאכיפת הפטנט במדינות מסוימות, או האם יש צורך לבצע תיקונים ולהקטין את הסיכון לפני הרכישה.
לסיכום, בשלב זה, לאחר שקלול כל המידע שנאסף, מתקבלת תמונה ברורה ומלאה של מצב הפטנט והקניין הרוחני של חברת "טכנולוגיה מתקדמת בע"מ". ניתוח זה יאפשר לחברת "מחפשת טכנולוגיות לרכישה בע"מ" לקבל החלטה מושכלת אם להמשיך בעסקה, לשנות את תנאיה, או לשקול מחדש את השווי הכלכלי של הרכישה.
באמצעות שיטת שלושת השלבים, החברה הרוכשת תקבל תמונה מלאה ומדויקת של הפטנט ותוכל לקבל החלטות מושכלות על רכישתו, בעוד שחברת המוכרת תוכל למקסם את הערך של הפטנט ולבצע עסקה מוצלחת.
בדיקת נאותות לעומת מתן אחריות
בתחום הפטנטים, קיימת האפשרות לכסות את הסיכונים באמצעות סעיפי מתן אחריות או שיפוי בהסכם ההתקשרות בין הצדדים. השאלה המתבקשת היא מדוע להשקיע בבדיקת נאותות יקרה, כאשר סעיפי אחריות ושיפוי יכולים לכסות את הסיכונים הללו? אמנם סעיפים אלו יעילים, אך הם לרוב מוגבלים בזמן ובכמות ואינם חלים על כל ההיבטים של הקניין הרוחני. נוסף לכך, תנאי ההפעלה של סעיפי האחריות והשיפוי מורכבים, ולעיתים כוללים דרישות כמו מתן הודעה מוקדמת לנותן האחריות טרם הגשת התביעה. כמו כן, במקרים רבים, הסעיפים הללו מופעלים רק כאשר לנותן האחריות היה "ידע סביר" על הבעיה שגרמה להפסד, מה שמקשה על הוכחת התביעה.
גם כאשר כל התנאים להפעלת האחריות מתקיימים, אין הבטחה שהאחריות תוכל לפצות את הצד הנפגע באופן מלא. ישנם מצבים בהם הפיצוי הכספי אינו מספק או שאינו יכול לשקף את מלוא הנזק שנגרם. יתר על כן, גם אם הפיצוי הכספי מתאים, לא תמיד יש לנותן האחריות מספיק נכסים כדי לפצות את הצד הנפגע.
מכאן, עולה כי בדיקת נאותות מקיפה היא לא רק כלי לאיתור פגמים וסיכונים מראש, אלא גם מנגנון שמספק ביטחון רב יותר מפני סיכונים שעלולים להתגלות רק לאחר סגירת העסקה, ומאפשר לחברה להימנע מהסתמכות בלעדית על סעיפי האחריות והשיפוי שאינם תמיד מספקים פתרון מלא.
(להרחבה נוספת ראו בספר: י' דרורי, "דיני פטנטים", הוצאת פרלשטיין גינוסר, 1443-1459 (2023)).