מאת יונתן דרורי ואבישי אסטרין
שני ממציאים מגיעים, בנפרד, לאותה אמצאה. הראשון פיתח אותה לפני חברו, אבל השני הקדים והגיש בקשת פטנט. למי מהם תוענק הזכות? השאלה הזאת ניצבה במשך שנים במרכז ההבדל בין שיטת הפטנטים שהייתה נהוגה בארצות הברית לבין השיטה המקובלת במרבית מדינות העולם.
בעבר הכיר הדין האמריקאי, במקרים המתאימים, בעדיפות של מי שהוכיח כי המציא ראשון, גם אם הגיש את בקשת הפטנט במועד מאוחר יותר. שיטת First to Invent יצרה לעיתים מחלוקות ראייתיות מסובכות: מתי בדיוק הושלמה האמצאה, מה תועד במעבדה, ומה אפשר ללמוד ממחברות עבודה, התכתבויות וניסויים שערך הממציא לפני הגשת הבקשה. במדינות רבות אחרות ניתן משקל מכריע למועד ההגשה, במקום לנסות לשחזר בדיעבד את מועד ההמצאה.
השינוי בארצות הברית הגיע עם חקיקת Leahy-Smith America Invents Act בשנת 2011. ההוראות המרכזיות בדבר קדימות ההגשה נכנסו לתוקף ב־16 במרץ 2013, והעבירו את הדין האמריקאי למשטר המכונה First Inventor to File. מאז, בבקשות שעליהן חל הדין החדש, נקודת המוצא היא מועד ההגשה האפקטיבי של האמצאה הנתבעת, ולא התחרות על הוכחת מועד ההמצאה המוקדם ביותר.
מה השתנה, ומה נותר בעינו?
הכינוי First Inventor to File מדויק יותר מהביטוי המקוצר First to File. החוק אינו מאפשר לאדם לקבל פטנט על אמצאה שנטל מממציא אחר רק משום שהקדים אותו בהגשת הבקשה. שאלת זהותו של הממציא ושאלת מקור האמצאה נותרו בעלות חשיבות, והדין כולל גם הוראות שנועדו להתמודד עם מצב שבו אדם הגיש בקשה על בסיס אמצאה שמקורה באחר.
למועד ההגשה האפקטיבי יש משמעות נוספת: לא תמיד הוא זהה ליום שבו הוגשה הבקשה האמריקאית עצמה. בתנאים הקבועים בדין ניתן להסתמך על בקשה מוקדמת יותר שממנה נתבע דין קדימה. גם הוראות המעבר מחייבות זהירות, משום שיש בקשות ובקשות המשך שהדין הישן עדיין עשוי לחול עליהן. משרד הפטנטים האמריקאי מבהיר כי תחולת הוראות הרפורמה תלויה במועדי ההגשה האפקטיביים של האמצאות הנתבעות ובהוראות המעבר, ולא רק במועד שבו הבקשה נבחנת בפועל.
המעבר לשיטה החדשה גם לא ביטל את חריגי הפרסום המוכרים בדין האמריקאי. במצבים מסוימים פרסום שנעשה בשנה שלפני מועד ההגשה האפקטיבי לא ישלול את כשירות האמצאה לפטנט, אך מדובר בחריגים שתנאיהם מוגדרים בחוק. אין להסיק מהם שפרסום האמצאה לפני הגשת בקשת פטנט הוא מהלך נטול סיכון, בפרט כאשר מבקשים הגנה במדינות נוספות.
השלכות על הגשת פטנטים מחוץ לישראל
מבחינת ממציא או חברה ישראלית הפועלים בשוק האמריקאי, משמעות הרפורמה מעשית מאוד. אם האמצאה כבר בשלה להגשה, עיכוב מיותר עלול להשפיע על סיכויי ההגנה עליה, בייחוד בתחום שבו מתחרים מפתחים פתרונות דומים. עם זאת, הגשה חפוזה של בקשה שאינה מתארת כראוי את האמצאה עלולה לעורר קושי אחר: לא כל פרט שיתווסף בהמשך יוכל ליהנות ממועד ההגשה המוקדם.
תכנון נכון של הליך רישום הפטנט מחייב אפוא לבחון יחד את בשלות האמצאה, מועדי החשיפה לציבור, שאלת הבעלות והאפשרות להגיש בקשות במדינות שונות. לא תמיד הראשון שחשב על הרעיון הוא שיזכה בפטנט, אך גם המועד המוקדם ביותר בלוח השנה אינו תחליף לבקשה ערוכה ומפורטת. להוראות הדין האמריקאי ותחולתן ראו את מדריך הבחינה של USPTO בנושא תחולת ה־AIA.
