בית המשפט המחוזי בנצרת קבע ביום 7 בספטמבר 2020 כי יצרניות ומשווקות של כיסוי ראש בשם "בובולי" הפרו מדגם רשום של המעצבת ליאת קטיפה לכיסוי ראש בשם "ווליום". בפסק הדין החלקי בת"א 22093-12-18, שניתן בידי השופט ערפאת טאהא, נדונו מבחן העין, מבחן החידוש, החשש להטעיה וטענת הנתבעות כי המדגם לא היה כשיר לרישום.
הרקע: שני כיסויי ראש בעלי מראה דומה
ליאת קטיפה מעצבת ומשווקת כיסויי ראש לנשים דתיות. היא ביקשה לרשום מדגם של כיסוי ראש בעל נפח המדמה מראה של שיער מתחת למטפחת, ובקשתה הוגשה בשנת 2015. המדגם נרשם בפנקס ביום 22 בנובמבר 2017, ומספרו 57849. הנתבעות, אדווה ממן ורחל אפרת, ייצרו ושיווקו כיסוי ראש מתחרה בשם "בובולי". לטענת קטיפה, המוצר העתיק את מאפייניו החזותיים המרכזיים של המדגם.
הנתבעות טענו כי כיסויי ראש בעלי נפח היו מוכרים עוד קודם לכן, כי המדגם לא היה כשיר לרישום, וכי קיימים הבדלים במבנה המוצרים, בחלקיהם הפנימיים ובאופן השימוש בהם. הן גם חלקו על הוכחת הנזק ועל הסעדים הכספיים שנתבעו.
מבחן העין: הרושם הכולל בעיני הצרכנית הרלוונטית
לניתוח רחב של אופן בחינת הדמיון והראיות הנחוצות ראו הוכחת הפרת עיצוב בישראל וכן פרשת הפרת המדגם של מכנסי הג'ינס, שבה נדונו מבחני העין והחידוש לפי פקודת המדגמים.
בית המשפט בחן את ההפרה על יסוד דיני המדגמים שחלו על הרישום, ובמרכזם מבחן העין. תחילה זוהתה הצרכנית הרלוונטית כאישה דתייה המעוניינת לרכוש כיסוי ראש. לאחר מכן נבחן המוצר כפי שהוא נראה בעת מכירה ושימוש, תוך הבחנה בין מאפיינים חזותיים לבין פרטים פנימיים ופונקציונליים שאינם משנים את החזות המוגנת.
השוואת המוצרים העלתה דמיון ניכר בסוג הבד, בצבעים, בנפח, בכיווץ באזור המצח וברצועות הקשירה. אף שנמצאו הבדלים בחלק מהתפרים ובצורת הנפח, בית המשפט ראה בהם הבדלים שוליים שאינם משנים את הרושם הכולל. הוא הדגיש כי אין לצפות מצרכנית ממוצעת לבצע השוואה מדוקדקת של המוצרים או לזכור פרטים קטנים כאשר היא נתקלת בהם בנפרד.
מדוע אופן המכירה באינטרנט היה משמעותי?
הצדדים שיווקו את המוצרים באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות, ובהן פייסבוק ואינסטגרם. עובדה זו חיזקה את מסקנת בית המשפט משום שהצרכניות נחשפו למוצרים באמצעות תמונות וסרטונים, ללא אפשרות למשש אותם או לבחון מקרוב את הבדלי המבנה שהנתבעות הדגישו. במהלך ההליך אף עלה כי עדות שהכירו את המוצרים מקרוב התקשו להבחין ביניהם במבט ראשון.
מבחן ההטעיה כמבחן עזר
בית המשפט הסביר כי החשש להטעיה אינו תנאי עצמאי והכרחי להוכחת הפרת מדגם, אלא מבחן עזר המסייע לזהות את המאפיינים החזותיים הדומיננטיים שנחרטים בזיכרון הצרכן. במקרה הנדון דמיון המוצרים היה משמעותי עד כדי כך שגם מבחן העזר תמך בקביעה שהמוצר המתחרה מפר את המדגם.
מבחן החידוש והיקף ההגנה
לפי פסק הדין, היקף ההגנה על המדגם תלוי בין היתר במידת החידוש והמקוריות של המאפיינים החזותיים שלו. על יסוד חוות דעת מומחית והתכתובות במסגרת בחינת המדגם, מצא בית המשפט כי במוצר של קטיפה שולבו רכיבים עיצוביים בעלי ייחוד, ובהם הנפח, תפר הכיווץ בצורת V באזור המצח, השילוב בין כיסוי הראש לבין מבנה הנפח והרצועות. חלק ניכר ממאפיינים אלה הופיע גם במוצר הנתבעות.
הניתוח התבסס בין השאר על הפסיקה בעניין מיפרומאל ועל ספרם של יונתן דרורי ויותם וירז'נסקי-אורלנד, דיני עיצובים ומדגמים, שאליו הפנה בית המשפט במסגרת הדיון במבחני ההפרה ובהיקף ההגנה.
האם ניתן להתגונן בטענה שהמדגם לא היה כשיר לרישום?
במסגרת הדיון בטענות הגנה בתביעות מסוג זה ראו גם התגוננות מפני תביעת הפרת עיצוב בישראל.
הנתבעות ניסו לתקוף את כשירותו של המדגם באופן עקיף וטענו כי כיסויי ראש דומים היו קיימים עוד קודם לכן. בית המשפט הבהיר כי טענה כזו יכולה לשמש הגנה מפני תביעה, אך הנטל להוכיחה מוטל על הנתבעות. משלא הוצגה תשתית ראייתית המבססת היעדר כשירות לרישום, ומשנמצא כי הבוחנת הייתה מודעת לפרסומים קודמים ובכל זאת אישרה את הרישום, נדחתה הטענה.
ההכרעה והסעדים שנפסקו
הרחבה על תביעות בגין הפרת עיצוב, ניהול הוכחות וסעדים מצויה במדריך תביעת הפרת עיצוב בישראל. המשרד עוסק גם בתביעות עיצובים ומדגמים בישראל.
בית המשפט קבע כי הנתבעות הפרו את מדגם התובעת באמצעות ייצור ושיווק מוצר כמעט זהה והוציא צו מניעה קבוע האוסר עליהן לייצר, למכור, לייבא או לייצא את כיסוי הראש "בובולי" או מוצר דומה המפר את המדגם. נוסף על כך נפסקו הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח, כולל מע"מ. שאלת מתן החשבונות והסעד הכספי הושארה לבירור נוסף, ולא הוכרעה בפסק הדין החלקי.
פסק הדין ממחיש את משקלו של הרושם החזותי הכולל בהפרת מדגם, במיוחד במוצרים הנמכרים על סמך תמונות באינטרנט. ההכרעה ניתנה לפי פקודת הפטנטים והמדגמים הישנה, בהתאם למועד הבקשה והרישום, ויש להבחין בינה לבין ההסדרים החלים על עיצובים לפי חוק העיצובים, התשע"ז-2017.
