בהחלטה בבקשה מס' 11 בת"א (שלום ת"א) 75966-12-25 ניר פרקטיקל סולושנס בע"מ ואח' נ' חרסה סטודיו – יצרני כלים סניטריים בע"מ ואח' (24.9.2026), התיר השופט רז נבון לרשם העיצובים לדון בבקשה לביטול עיצוב רשום מספר 67929 של סיפון משולב לכיור, אף שתביעת הפרה הנוגעת לו כבר תלויה ועומדת בבית המשפט. ההיתר ניתן מכוח סעיף 109(א) לחוק העיצובים, התשע"ז-2017, בשל השלב המקדמי של התביעה, קיומו של צו מניעה זמני בהסכמה ומומחיותה של רשות הפטנטים בבחינת טענות לפרסום קודם. בית המשפט לא ביטל את העיצוב ולא הכריע אם הופר.
תביעה על סיפון משולב והליך הביטול בפני הרשם
ניר פרקטיקל סולושנס וניר נחום הגישו תביעה כספית על סך 500,000 ש"ח, לצד סעדים של מתן חשבונות וצווי עשה. לפי הנטען, ניר נחום הוא בעליו של עיצוב רשום מספר 67929, שעניינו סיפון משולב לכיור אמריקאי הכולל חיבור למדיח כלים. התביעה התייחסה גם לצינור גמיש שלטענת התובעים זכאי להגנה כעיצוב לא רשום. הנתבעים, ובהם חברות חרסה סטודיו, הכחישו הפרה של הזכויות הנטענות במוצרים ששיווקו.
בפברואר 2026 פנתה חרסה לרשות הפטנטים בבקשה לבטל את רישום העיצוב של הסיפון. אלא שהליך ההפרה כבר התנהל בבית המשפט, ולכן הרשם לא היה רשאי לדון בבקשה ללא היתר שיפוטי. הנתבעים פנו לבית המשפט לקבלת הרשות וטענו כי הכרעה מקצועית בתוקף העיצוב עשויה לצמצם את המחלוקת ואף לייתר חלק ממנה.
התובעים התנגדו. לשיטתם, בית המשפט מוסמך לדון בעצמו בטענת חוסר התוקף במסגרת תביעת ההפרה, ומתן היתר לרשם ייצור בירור כפול ועלול לעכב את ההליך. הם טענו גם לשיהוי ולניסיון טקטי לפצל את ההתדיינות.
הכלל בסעיף 109(א) לחוק העיצובים
סעיף 48 לחוק העיצובים מאפשר למי שאינו בעל העיצוב הרשום לבקש את ביטול הרישום בעילות הקבועות בחוק. כאשר מתנהלת במקביל תביעה בבית משפט בשל הפרה או ביטול של אותו עיצוב, סעיף 109(א) מונע מן הרשם לדון בבקשה שהוגשה לו, אלא ברשות בית המשפט. לצד זאת, סעיף 70(א) מאפשר להעלות בתביעת ההפרה הגנה הנוגעת לעילה לביטול הרישום, ובמקרה המתאים אף להורות על ביטול העיצוב או תיקון הפנקס.
ההסדר אינו שולל את סמכותו של אחד הגופים. הוא מסדיר את היחס בין בירור אזרחי בבית המשפט לבין בירור מקצועי ברשות הפטנטים ומאפשר לבית המשפט לבחור אם להתיר התדיינות מקבילה לפי נסיבותיה. ההכרעה אינה אוטומטית: עצם הגשת בקשת ביטול אינה מעניקה לנתבע בתביעת ההפרה זכות לנהל אותה בפני הרשם ללא רשות.
למה הותר בירור הבקשה דווקא במקרה הזה?
השופט נתן משקל לכך שתביעת ההפרה הייתה עדיין בשלב מקדמי. טרם התקיים קדם משפט ראשון לגופו של הסכסוך, לא הוגשו ראיות ולא נשמעו חקירות בשאלות המהותיות. הדיון שכבר התקיים נגע לבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט בקשר לצו שניתן בהסכמה, ולא לבירור ההפרה עצמה. במצב כזה בית המשפט עדיין אינו מצוי בעומק התשתית המקצועית של הסכסוך.
בנוסף, הצדדים הגיעו להסכמה על צו מניעה זמני העוצר את הפצת המוצרים שבמחלוקת, מבלי שהנתבעים הודו בהפרה. כך פחת החשש שמשך הבירור בפני הרשם יאפשר בינתיים המשך שיווק של מוצרים מפרים לכאורה. בקשת הביטול כבר הוגשה בפועל לרשות, ולא הייתה רק הודעה כללית על כוונה לנקוט הליך בעתיד.
לפי בקשת הביטול, העיצוב של הסיפון נעדר חידוש ואופי ייחודי בשל פרסומים מוקדמים של סיפונים דומים, ובהם בקשות פטנט בינלאומיות ופרסומים קודמים המיוחסים גם לבעל העיצוב עצמו. נטען גם שהמראה של הסיפון מוכתב מתפקידו הטכני. בית המשפט ראה בצורך להשוות את העיצוב לבקשות פטנט, לידע קודם ולמאפיינים פונקציונליים שיקול המצדיק בירור ברשות מקצועית בעלת מומחיות בתחום.
ההיתר אינו הכרעה בתוקף הרישום
הבקשה התקבלה, והרשם הורשה לדון ולהכריע בבקשת חרסה לביטול עיצוב מספר 67929. בית המשפט לא אימץ את הטענה שהעיצוב חסר חידוש, לא קבע כי בקשת הפטנט המוקדמת שוללת את הרישום ולא הכריע אם שיווק הסיפון והצינור הגמיש מפר זכויות. גם צו המניעה הזמני שהוסכם בין הצדדים לא שימש קביעה בדבר אחריות.
בהיבט המעשי, ההחלטה מציגה אפשרות דיונית העשויה להיות משמעותית בעת התגוננות מפני תביעת הפרת עיצוב: כאשר יש טענת ביטול ממשית וההליך השיפוטי טרם התקדם, ניתן לבקש מבית המשפט להתיר לרשם לבחון את תוקף הזכות. שיקולי העיתוי, קיומו של סעד זמני והיכולת להיעזר במומחיות הרשות עשויים להטות את הכף. על עילות הביטול וההליך בפני הרשם ראו גם המדריך לביטול עיצוב רשום בישראל.
