בהחלטת הפוסקת בקניין רוחני ד"ר רויה ישראלי בבקשה לרישום עיצוב מספר 67060 של HS Produkt D.O.O. (4.5.2023), נדחתה בקשה לרשום פעם נוספת מרקם שיועד להופיע על קת של כלי נשק. המבקשת כבר רשמה עיצוב מספר 67059 לאותה טקסטורה, וההבדל בין שתי הבקשות התמצה בשיעור ההגדלה של התמונה שהציגה את המרקם. הפוסקת קבעה כי אין הצדקה לרישום כפול של עיצובים זהים, דחתה גם בקשה להוסיף לרישום הקיים תמונת תקריב נוספת של אותו פרט, והשאירה את עיצוב 67059 על כנו ללא שינוי.
עשר בקשות חלוקה ובחינה של שני רישומים שנראו כמעט זהים
הבקשה המקורית של החברה הוגשה ביום 22.11.2020, במספר 65956, וכללה תמונות של כמה עיצובים שונים. בעקבות דוח בחינה שהצביע על כך שהבקשה כוללת יותר מעיצוב אחד, הגישה החברה ביום 31.5.2021 עשר בקשות חלוקה. בין הבקשות החדשות נכללו הבקשות 67059 ו-67060, ששתיהן תיארו טקסטורה המשולבת בקת של אקדח.
למרות ריבוי דוחות הבחינה, היה קושי להבין מן התמונות שהוגשו מהו בדיוק המראה החזותי שעבורו מתבקשת ההגנה. התמונות הראשונות היו כהות ומטושטשות, ובשלבים מאוחרים יותר הוצגו תמונות תקריב שלא כללו את העיצוב השלם באותו היטל כנדרש. רק בספטמבר 2022 הושלם תיאור חזותי שעמד בדרישות התקנות. לאחר השלמתו הודיעה הבוחנת כי אי אפשר לרשום את שתי הבקשות, משום ששתיהן מתייחסות לאותו עיצוב ממש.
החברה בחרה לרשום את 67059 והשיגה על סירוב 67060. במקביל ביקשה לקבל אפשרות לשלב ברישום הקיים את שתי תמונות התקריב, או להציג אחת מהן כתמונה להמחשה. שלוש החלופות נדחו.
תיאור חזותי נאות הוא תנאי לבחינת עיצוב
סעיף 19(א)(3)(ג) לחוק העיצובים, התשע"ז-2017, מחייב להגיש תיאור חזותי נאות של העיצוב. סעיף 20(ב)(2) קובע את המשמעות של הגשת תיאור כזה גם לצורך קביעת מועד הגשת הבקשה. ההסדר אינו דרישה טכנית שולית: התיאור החזותי מגדיר כלפי בעל הרישום וכלפי מתחריו מהו המראה שעליו ניתנת בלעדיות.
תקנה 14 לתקנות העיצובים, התשע"ט-2019, מתירה להגיש צילומים, שרטוטים או הדמיות מחשב, בכפוף לכך שהם ברורים דיים, איכותם מספקת ומספרם מתאים לתיאור המוצר. המבקשת טענה כי ניתן היה להבין את מהות העיצוב מדוחות קודמים, וכי הבוחנת העלתה את עילת הסירוב המהותית בשלב מאוחר מדי. הפוסקת לא קיבלה זאת. כל עוד לא הוגש תיאור חזותי העומד בתקנות, לא ניתן היה לבצע בחינה מהותית של הבקשה.
ההחלטה הדגישה שהעיכוב נבע מאי-השלמת התיאור החזותי בידי המבקשת, ולא מפגם בבחינה. ריבוי התמונות בבקשה המקורית, שהכילה 59 תמונות של עיצובים שונים, לא פטר מהצורך להציג באופן ברור את העיצוב המסוים בכל בקשה.
למה אי אפשר לרשום אותו עיצוב בשני מספרי רישום?
בדיון אישר בא כוח החברה כי שתי הבקשות מציגות אותה טקסטורה בדיוק, על אותו חלק במוצר, וכי ההבדל הוא בתקריב: בתמונה אחת נראים פרטי המרקם בהגדלה משמעותית יותר. הפוסקת קבעה כי שינוי ברזולוציה או בקנה המידה של תצלום אינו יוצר עיצוב נוסף.
ההצדקה לסירוב חורגת מן התיק הפרטני. רישום כפול של אותו עיצוב מכביד על פנקס העיצובים ומעמיס על מי שמבקש לבדוק זכויות קיימות. הוא עלול לחייב מי שתוקף את כשרות העיצוב להתמודד עם כמה רישומים חופפים וליצור אי-ודאות אם זכויות בשני הרישומים יועברו בעתיד לבעלים שונים. משום כך נדחתה בקשה 67060.
כמה תמונות מוגדלות מותר לצרף לפי תקנה 14?
תקנה 14(יב) מאפשרת להוסיף תיאור חזותי של פרט עיצובי אחד בתצוגה מוגדלת, ובלבד שהפרט יצורף בתמונה נפרדת הכוללת גם את העיצוב בשלמותו מאותו היטל. החברה ביקשה לצרף שתי תמונות של אותו פרט, אחת בהגדלה מרבית והשנייה בהגדלה קרובה יותר למראהו על גבי המוצר, מתוך מחשבה שהדבר יעזור למי שבוחן את הרישום.
הפוסקת דחתה פרשנות זו בנסיבות המקרה. כאשר שתי תמונות של אותו פרט נראות שונות עד כדי כך שלטענת המבקשת עצמה הצופה עשוי לחשוב שמדובר בשני עיצובים, צירופן אינו מבהיר את היקף ההגנה אלא דווקא מטשטש אותו. יתרה מכך, פנקס העיצובים המקוון מאפשר להגדיל באופן דיגיטלי את התצלום הקיים, ללא צורך להוסיף לו הדמיה שעלולה לעורר שאלות.
גם הניסיון להגדיר אחת התמונות כתמונה להמחשה לפי תקנה 14(יז) לא התקבל. מטרת התמונה להמחשה היא להראות את העיצוב בהקשרו, כאשר התיאור החזותי הרגיל אינו מספיק להבין את סביבת השימוש במוצר. במקרה זה כבר הוצגו כלי הנשק ומיקום הטקסטורה עליהם מזוויות שונות, כך שתמונה נוספת של אותו מרקם אינה נחוצה להמחשת ההקשר.
מה ניתן ללמוד מן ההחלטה על הכנת בקשות רישום?
ההכרעה מדגישה כי בקשה לרישום עיצוב צריכה להגדיר במדויק את מראהו החיצוני של המוצר. שתי תמונות שונות אינן בהכרח שני עיצובים, ולעיתים דווקא הניסיון להראות פרטים רבים מדי יוצר סיכון של חוסר בהירות. בהכנת בקשות חלוקה ובבחירת צילומים מוגדלים כדאי לזהות מראש איזה רכיב נחשב לפרט מוגן, כיצד הוא מופיע במוצר השלם ומהי זווית התצוגה שמייצגת אותו בצורה הנאמנה ביותר.
לצד שאלת התיעוד החזותי, קיימת גם שאלת הכשירות המהותית של מראה מוצר להגנה. בהחלטת Shin-Etsu בעניין בקשות עיצוב 68593 ו-68594 נדון מרקם של רכיב טכנולוגי שהוכתב משיקולים פונקציונליים. בעניינה של HS Produkt לא הייתה ההכרעה מבוססת על טענה שהטקסטורה טכנית בלבד, אלא על זהות בין שני העיצובים ועל גבולות התיאור החזותי שמותר לצרף לרישום.
