Analog Devices - סירוב להחלפת שרטוטים בעיצוב ולהארכת דין קדימה

בהחלטת רשם הפטנטים והעיצובים אופיר אלון בבקשות עיצוב 63763 ו-65237 של Analog Devices, Inc. (19.4.2021), נדחו שתי בקשות שנועדו לתקן שגיאה בהגשת עיצוב של תא לגלאי עשן. בבקשה המקורית הוגשו בטעות שרטוטים השייכים לעיצוב אחר של אותה החברה, והרשם קבע כי לא ניתן להחליפם מכוח הסמכות לתקן טעות סופר, משום שהדבר ישנה את העיצוב בפרטים מהותיים. החברה הגישה בקשה חדשה עם השרטוטים הנכונים, אך גם בקשתה להאריך בדיעבד את התקופות הנדרשות לתביעת דין קדימה אמריקאי נדחתה. ההחלטה מבחינה בין טעות משרדית מובנת לבין הסמכות המשפטית לתקן את הבקשה, ובין פגם שניתן לגלות במהירות לבין המתנה ממושכת לאחר גילויו.

שתי בקשות שונות הוגשו עם אותם שרטוטים

ביום 30.5.2019 הגישה החברה שלוש בקשות עיצוב בישראל, ובהן בקשה 63763, שבמסגרתה נתבע דין קדימה מבקשה אמריקאית US29/692,092. במהלך הטיפול המשרדי נשמר בתיק של בקשה 63763 קובץ השרטוטים של בקשה 63762. כתוצאה מכך הוגשו שתי הבקשות בישראל עם אותם שרטוטים, אף שהחברה התכוונה להגן באמצעותן על שני עיצובים שונים.

הבקשה המקורית, עם התיאור החזותי השגוי, פורסמה ביומן העיצובים ביום 27.6.2019. בדוח הבחינה מיום 23.3.2020 זיהתה מחלקת העיצובים כי השרטוטים בבקשה 63763 זהים לשרטוטי בקשה 63762. ביוני 2020 ביקשה החברה להחליפם בשרטוטים שנכללו במסמכי דין הקדימה האמריקאיים, אך המחלקה סירבה משום שהתיקון המבוקש משנה את העיצוב בפרטים מהותיים. הסירוב הסופי ניתן באוגוסט אותה שנה.

מדוע הגשת קובץ נכון לתיק הלא נכון אינה טעות סופר?

סעיף 19 לחוק העיצובים, התשע"ז-2017, מחייב לכלול בבקשת רישום תיאור חזותי של העיצוב. לפי סעיף 20, כאשר התיאור החזותי אינו נאות, עשוי מועד ההגשה להיקבע לפי המועד שבו תוקן הפגם. סעיף 23(א) מאפשר תיקון בקשה לפני הרישום, אך אוסר תיקון המשנה את העיצוב בפרטים מהותיים.

Analog Devices ביקשה להסתמך גם על סעיף 46(ב), המסמיך את הרשם לתקן טעות סופר בפנקס או במסמך שהוצא בידי הרשות, ועל תקנה 85 לתקנות העיצובים. הרשם לא קיבל עמדה זו. לדבריו, המסמך שהוגש אינו מכיל טעות גלויה בתוכו: הוא מתאר עיצוב מסוים באופן תקין, אלא שזה אינו העיצוב שעליו התכוונה החברה להגן. ההחלפה המבוקשת הייתה משנה את מושא הבקשה עצמו.

גם התיקון לא היה מובן מאליו למי שמעיין בבקשה. כדי לזהות את התקלה היה צריך להשוות את שרטוטיה למסמכי דין קדימה ולבקשות אחרות של אותה חברה. אין לצפות מצד שלישי לבצע חקירה כזו כדי להבין אם נפלה טעות או מה הייתה הכוונה המקורית. משום כך אין להשתמש בסמכות הכללית לתיקון מסמכים כדי לעקוף את ההגבלה המפורשת על שינוי מהותי בבקשת עיצוב.

מסמך דין קדימה אינו מחליף את התיאור החזותי שבבקשה הישראלית

החברה טענה לחלופין כי יש לראות את השרטוטים המופיעים בבקשה האמריקאית כחלק מן הבקשה שהוגשה בישראל. בדרך זו, לשיטתה, לא היה מדובר בהחלפת עיצוב אלא בהבהרת עיצוב שהיה מזוהה ממילא במסמכי דין הקדימה.

הרשם דחה גם טענה זו. דין קדימה נועד לאפשר הכרה בתאריך ההגשה המוקדם במדינה אחרת, אך אינו משחרר את המבקש מהחובה להגיש בישראל תיאור חזותי של העיצוב שעבורו מבוקשת ההגנה. התיאור בבקשה הזרה אינו הופך בעצמו לתיאור המוגש בישראל. גם הארכת מועד אינה מסלול חלופי להחלפת שרטוטים בניגוד לסעיף 23 לחוק.

הבקשה החדשה הוגשה לאחר חלוף תקופת דין הקדימה

כדי להגן על העיצוב שהחברה התכוונה לרשום מלכתחילה, הוגשה ביום 5.7.2020 בקשה נוספת שמספרה 65237, עם השרטוטים הנכונים. החברה ביקשה לייחס לה דין קדימה מן הבקשה האמריקאית שהוגשה ביום 22.5.2019. תקופת ששת החודשים להגשת בקשה בישראל הסתיימה ביום 22.11.2019, כך שבקשה 65237 הוגשה באיחור של כשמונה חודשים.

בעיה נפרדת נגעה למועד הגשת הדרישה להכרה בדין הקדימה. לפי תקנה 17(ב) לתקנות העיצובים נדרשה החברה להגיש את הדרישה בתוך חודשיים מהגשת הבקשה בישראל, עד 5.9.2020. בפועל היא עשתה זאת רק ביום 30.11.2020. החברה ביקשה להאריך בדיעבד גם מועד זה.

הרשם בחן את סעיף 100 לחוק העיצובים, המבחין בין התנאים להארכת תקופת ששת החודשים להגשת בקשה ובין התנאים להארכת המועד לתביעת דין קדימה. בקשה המוגשת לאחר סיום התקופה מחייבת גם טעמים מיוחדים שיירשמו. הרשם הדגיש שעל מבקש העיצוב ובא כוחו לעמוד בלוחות הזמנים גם כאשר הטעות הראשונית נעשתה בתום לב.

המתנה לסירוב סופי אינה מצדיקה עיכוב בהגשת בקשה חלופית

לשיטת החברה, רק דוח הבחינה במרץ 2020 גילה לה כי הוגשו שרטוטים שגויים. היא המתינה עם הגשת הבקשה החדשה משום שסברה שיותר לה לתקן את הבקשה המקורית. הרשם קבע כי גם אם יתקבל ההסבר לטעות הראשונית, לכל המאוחר ביוני 2020, עם דחיית הבקשה להחלפת השרטוטים, היה עליה לפעול במהירות להגשת בקשה חלופית ולתבוע במסגרתה דין קדימה.

החברה אכן הגישה את הבקשה החדשה עוד לפני הסירוב הסופי, אך דחתה את הבקשה להכרה בדין קדימה עד סוף נובמבר 2020. לטענתה לא נגרם בכך נזק להסתמכות צדדים שלישיים. הרשם השיב כי ודאות הפנקס אינה מתמצה בשאלה אם נגרם נזק מסוים בפועל. פרסום הבקשות מאפשר לציבור ללמוד גם אילו עיצובים לא הוגשו לרישום בישראל במועדים קודמים. הארכת תקופה ממושכת בדיעבד עלולה לפגוע בוודאות זו, ולכן דורשת הצדקה ממשית.

בסופו של דבר נדחו הן ההשגה על סירוב בקשה 63763 והן בקשות הארכת המועדים לגבי בקשה 65237. הרשם הבהיר שאי הכרה בדין הקדימה אינה גורמת בהכרח לאובדן ההגנה בעיצוב: הבקשה החדשה הוגשה בתוך תקופת החסד בת 12 החודשים המאפשרת בנסיבות הקבועות בחוק הגשת בקשה לאחר פרסום קודם. עם זאת אין בכך משום קבלת דין קדימה רטרואקטיבי.

מתי טעות אנוש יכולה להצדיק הארכת דין קדימה?

התוצאה שונה מזו שהתקבלה בהחלטת Cinco Spirits בעניין בקשת עיצוב 66411, שבה הוכרה הארכה של 18 ימים בעקבות מחיקה מקרית של הודעת דוא"ל, לאחר שהוכחו מנגנוני מעקב ותגובה מהירה. בשני המקרים הייתה טעות אנוש משרדית, אך משך העיכוב ופעולות המבקשים לאחר גילוי הטעות היו שונים.

בהכנת בקשות לרישום עיצוב לא די לאמת את פרטי המבקש ואת מספרי הבקשות. יש להשוות את קובצי התיאור החזותי להוראות המקור של הלקוח ולבדוק את אישורי ההגשה מול החומרים שהתקבלו ממנו, ולא רק מול הקבצים שנשמרו במערכת המשרד. כאשר מתגלה פגם, המתנה להכרעה בכל מסלולי התיקון עלולה לסכן גם את האפשרות להגיש בקשה חלופית ולתבוע דין קדימה במועד.

מאמרים נוספים באשכול: רישום עיצובים: תיקונים ודין קדימה

Cinco Spirits – ארכה עקב טעות דוא״ל וכן רישום עיצוב בישראל.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם