טל נ' בן פורת - השימוש בביטוי ״מסרים מהיקום״ אינו מפר סימן מסחר מעוצב

בת"א (מחוזי תל אביב) 50124-06-19 איילת רונה טל נ' שחר בן פורת (29.8.2021) דחתה השופטת נועה גרוסמן תביעה שעניינה השימוש במילים "מסרים מהיקום" בתחום הייעוץ הרוחני. לתובעת היה סימן מסחר רשום הכולל את הביטוי לצד שמה ואיור של יד המחזיקה כדור בדולח, ואילו הנתבע השתמש באותן מילים ככותרת מדור בירחון "חיים אחרים". בית המשפט קבע כי הרישום של הסימן המעוצב אינו מעניק בנסיבות המקרה זכות בלעדית לביטוי המילולי כשהוא מנותק מן הסימן בכללותו, וכי לא הוכחו דמיון מטעה, מוניטין המזוהה עם התובעת דווקא או התעשרות על חשבונה. התביעה נדחתה והתובעת חויבה בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין בסך כולל של 10,000 ש"ח.

סימן מסחר מעוצב מול שם של מדור רוחני

איילת רונה טל עסקה בייעוץ רוחני ושיווקה ערכת קלפים תחת השם "מסרים מהיקום". היא הייתה בעלת סימן מסחר רשום מספר 297926, שכלל שלושה מרכיבים: המילים "מסרים מהיקום", שמה המלא ושרטוט גרפי של יד האוחזת בכדור בדולח. בן פורת פעל בתחום התקשור והייעוץ הרוחני תחת השם "טוהר", ובשנת 2017 החל לפרסם בירחון "חיים אחרים" מדור בשם "מסרים מהיקום".

טל סברה שהשימוש באותו צירוף מילים עלול להטעות לקוחות המעוניינים בשירותיה או בקלפים שהיא משווקת. היא פנתה לנתבע וביקשה שישנה את שם המדור, אך הוא סירב. בעקבות זאת תבעה צו מניעה ופיצויים בעילות של הפרת סימן מסחר, גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט.

בן פורת טען כי המילים משמשות אנשים רבים בתחום הרוחניות והתקשור, וכי הסימן של טל נרשם דווקא בצורתו המורכבת והמעוצבת. הוא הציג תכתובות עם עורכת הירחון, המלמדות על בחירת שם המדור במרץ 2017, וטען כי עשה בו שימוש עצמאי. בית המשפט לא נדרש להעניק לנתבע זכות בלעדית בצירוף המילים; השאלה הייתה אם השימוש שביצע חורג מהיקף ההגנה של הסימן הרשום של התובעת.

מהו היקף ההגנה על המילים הכלולות בסימן מורכב?

הפרת סימן מסחר רשום נבחנת לפי הגדרת ההפרה בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972, ובמקרים של סימנים שאינם זהים לפי שאלת הדמיון המטעה. המבחן המקובל כולל את המראה והצליל של הסימנים, סוג הסחורות וחוג הלקוחות, ויתר נסיבות העניין. אין לבודד רכיב אחד באופן אוטומטי ולהניח שרישום הסימן כולו מקנה מונופול עצמאי גם על הרכיב המילולי לבדו.

השופטת קבעה שהנתבע לא השתמש בסימן המעוצב של טל, אלא רק במילים "מסרים מהיקום". הוא לא השתמש בשמה, באיור או בצורתם המשולבת של רכיבי הסימן. למילים עצמן הייתה גם משמעות שגורה בתחום הרוחניות, שבו פעלו שני הצדדים. מתן בלעדיות רחבה בביטוי כזה היה עלול למנוע מאחרים לתאר סוג של שירותים או מסרים הנהוגים בתחום.

מכאן לא נובע שכל רכיב מילולי הכלול בסימן מעוצב נמצא מחוץ להגנה. לעיתים דווקא המילים הן הרכיב הדומיננטי המזהה מקור מסחרי, והשימוש בהן עשוי לעורר חשש להטעיה. במקרה זה לא הונחה תשתית לכך שהצירוף "מסרים מהיקום" כשלעצמו רכש משמעות מסחרית בלעדית המזוהה עם טל, ולא הוכח חשש שהקוראים יחשבו כי המדור של בן פורת קשור אליה.

מדוע נדחתה גם עילת גניבת העין?

לצורך ביסוס תביעה בגניבת עין נדרשים מוניטין המזהה את הסימן עם עסקו של התובע וחשש סביר להטעיה. טל טענה כי השקיעה בפרסום, בבניית מותג וברישום הסימן. בית המשפט לא פקפק בכך שנעשו השקעות, אך הבחין בינן לבין הוכחה שהציבור אכן מזהה את הצירוף המילולי באופן בלעדי עם שירותיה.

לא הוצגו ראיות חיצוניות מספיקות, כגון נתוני מכירות, מסמכים חשבונאיים או עדויות של לקוחות, שהיו יכולים להראות את מידת ההיכרות של הציבור עם המותג. מהחקירה עלה גם שהתובעת פעלה במהלך השנים תחת מיתוגים שונים. בנסיבות אלה לא הוכח המוניטין הדרוש, ואף לא הוכח שצרכנים פנו אל הנתבע מתוך הנחה שהם פונים לתובעת.

השופטת התייחסה גם לשימוש של גורמים נוספים בביטויים דומים בתחום, ולכך שמדובר בקהילה מקצועית קטנה יחסית. העובדה ששני הצדדים פעלו כלפי קהל מתעניין דומה אינה הופכת כל שימוש במילים משותפות להטעיה. את ההכרעה יש לבסס על ראיות לזיהוי המסחרי ולמצב השוק, כפי שנדרש גם בהוכחת דמיון מטעה בסימני מסחר.

גם התעשרות על חשבון בעלת הסימן לא הוכחה

טל ביקשה פיצוי גם מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. בית המשפט התייחס לאפשרות העקרונית להתעשרות בלתי מוצדקת בעקבות שימוש בסימן המזוהה עם אדם אחר, אך מצא שאין די בהשערה על משיכת קהל לקוחות כדי להוכיח שהנתבע הפיק רווח על חשבונה.

לא הוצגו נתונים המאפשרים לקבוע שהמדור ב"חיים אחרים" הגדיל את הכנסות הנתבע או הביא אליו לקוחות שהיו פונים אל טל. המדור חדל להתפרסם באפריל 2019, והליך צו המניעה הפך במידה רבה לתיאורטי ביחס לאותו פרסום. בלא הוכחה מתאימה של הזכות הבלעדית והפגיעה הנטענת, לא ניתן היה לפסוק פיצויים או לאסור על השימוש בביטוי.

המשמעות לרישום סימני מסחר הכוללים מילים שגורות

ההחלטה מדגימה את הפער האפשרי בין רישום סימן הכולל מילים ואיור לבין הגנה על המילים לבדן. מי שמבקש בלעדיות בביטוי מסוים צריך לבחון כבר בהליך הרישום את אופיו התיאורי או השגור, את מידת המובחנות שלו ואת היקף ההגנה שניתן לבסס. בחירה לרשום גרסה גרפית מורכבת עשויה להועיל לרישום הסימן, אך אינה מבטיחה שהרישום יאפשר למנוע כל שימוש בצירוף המילים.

הפסק רלוונטי הן לרישום סימני מסחר בישראל והן לניהול תביעות הפרה: במקרה הראשון יש להבין מה נרשם בפועל; במקרה השני יש לבחון מה הנתבע עשה בסימן, אילו מרכיבים שותפים לשני הצדדים, והאם קיים יסוד עובדתי למסקנה של הטעיה. השופטת קיבלה את הטענה שלא הוכחו העילות, אך בשל תום הלב שמצאה בהתנהלות הצדדים פסקה הוצאות מופחתות.