בהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 6091-02-20 TRACXPOINT LLC ואח' נ' ווקאאוט בע"מ ואח' (21.2.2020), דחתה השופטת אילת דגן בקשה לצו מניעה זמני בשל הפרה נטענת של עיצוב רשום מספר 64056, המתייחס לעגלת קניות חכמה. המבקשות טענו כי חברת ווקאאוט פיתחה מוצר המעתיק את עיצוב העגלה שלהן, וביקשו לאסור על שיווקו ועל הצגתו בישראל ומחוצה לה. בית המשפט קבע כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לחשיפת הנתבעים לעיצוב ולהעתקתו, כי ההשוואה החזותית לא בוססה על מלוא שרטוטי הרישום, וכי מאזן הנוחות ותום הלב פועלים נגד מתן הצו. הבקשה נדחתה והמבקשות חויבו בשכר טרחה בסך 15,000 ש"ח. ההחלטה אינה פסק דין סופי בתביעת ההפרה.
מחלוקת בין עגלה חכמה שלמה לבין תוסף לעגלה רגילה
טראקספוינט וחברות קשורות פיתחו מערכת קניות הכוללת מצלמות ומנגנוני זיהוי מוצרים המאפשרים קנייה ללא מעבר בקופה. לטענתן, ווקאאוט, שפיתחה תוסף טכנולוגי לעגלת קניות רגילה, העתיקה את המוצר ואת רכיביו בעקבות חשיפה מוקדמת של חלק מאנשיה לפעילות טראקספוינט באמצעות חברות וגופים שעמם התקשרה.
ווקאאוט השיבה שמדובר בפיתוח עצמאי שבוצע במשך כשלוש שנים במסגרת מיזם שהחל באוניברסיטה העברית. היא טענה שפתרונה מבוסס על יחידת מחשב, מסך ומצלמות שמורכבים על גבי עגלה רגילה, ושמראה המוצר שונה מזה שהוגש לרישום על ידי טראקספוינט. בשלב ההגשה טרם הושלם רישום העיצוב; במהלך הדיון נרשם העיצוב 64056 ביום 9.2.2020.
בעקבות הרישום צמצמו המבקשות את בקשת הסעד הזמני לעילה של הפרת העיצוב הרשום. הן חזרו בהן, לצורך אותה בקשה, מהטענות לגניבת עין, עשיית עושר והפרת פטנט, וביקשו צו המתמקד בהעתקת המראה החזותי המוגן. ההבחנה הזאת מהותית: הגנה על עיצוב אינה מקנה בלעדיות על הרעיון הכללי של עגלה חכמה או על הפתרון הטכנולוגי המאפשר תשלום ללא קופאי.
חובת השוואה לשרטוטי הרישום המלאים
אחד הכשלים המרכזיים שנמצאו בבקשה היה אופן הצגת העיצוב המוגן. טראקספוינט לא צירפה את מלוא שרטוטי הבקשה שהוגשה לרשם, אלא תמונה חלקית מתוך כמה מבטים המגדירים את העיצוב. המבקשות ביקשו שבית המשפט יסיק דמיון מפר מהתבוננות בתמונות מוגבלות של מוצרים שצולמו מזוויות שונות.
בית המשפט דחה את הדרך הזאת. תעודת הרישום והתיאור החזותי הם נקודת המוצא להגדרת היקף ההגנה. יש להציג את המאפיינים המסוימים שנרשמו ולבחון את הרושם הכללי שהם יוצרים אצל המשתמש המיודע לעומת המוצר הנטען כמפר. אי אפשר להחליף ניתוח חזותי של הרכיבים המוגנים בטענה כללית שהמוצרים נראים דומים.
ווקאאוט הציגה השוואה מפורטת של מיקום המצלמות והמסך, צורת הכיסויים, רכיבים אנכיים, רצועות המסתירות כבלים וחיבורים למבנה העגלה. בית המשפט קבע כי היו הבדלים ממשיים בין המוצרים, ובייחוד ברכיבים שקיבלו מראה מוכתב בחלקו על ידי אילוצים טכניים. הצורך במסך הנגיש לקונה או בכיסוי לכבלים אינו יכול כשלעצמו להקנות בלעדיות חזותית לכל יצרן בתחום.
מיהו המשתמש המיודע בעיצוב של מוצר מסחרי?
מבחן ההפרה בחוק העיצובים מתייחס לרושם הכללי אצל המשתמש המיודע. השופטת הבהירה כי בהקשר של מוצר המיועד לרשתות קמעונאיות, המשתמש המיודע אינו בהכרח הקונה שנכנס למרכול עם עגלה. כאן הגורם הרלוונטי לבחינת המוצר היה הרשת הקמעונאית הבוחרת את המערכת לרכישה ולהטמעה.
ההבחנה משליכה על רמת תשומת הלב ועל משמעותם של הבדלים חזותיים קטנים. במוצר טכנולוגי בעל רכיבים הכרחיים רבים, היקף חופש העיצוב עשוי להיות מוגבל, ובהתאם גם היקף ההגנה על רכיבים חזותיים מסוימים. בית המשפט לא קבע שהעיצוב הרשום בטל או שאינו ראוי להגנה; הוא קבע שלא הוכחה בשלב הזמני הפרה המצדיקה צו.
גישה לעיצוב, העתקה וניקיון כפיים
טראקספוינט ביקשה לבסס את טענת ההעתקה על קשרים מוקדמים של הנתבעים עם אינטל, שופרסל וחממה טכנולוגית. בית המשפט בחן את העובדות שמאחורי אותן טענות ומצא שלא הוכח כי האנשים הנזכרים נחשפו לעיצוב המסוים שנרשם בשנת 2020. בחלק מהמקרים הוצגו להם בעבר מערכת לניהול עגלות או רעיון כללי לעגלה חכמה, אך לא התיאור החזותי המדויק שבבסיס הבקשה.
לקראת הדיון הועלתה גם טענה שחברת עיצוב תעשייתי שעבדה עם ווקאאוט יצרה בעבר קשר עם טראקספוינט. גם הטענה הזאת לא נתמכה בתשתית מספקת לחשיפתה לעיצוב הרשום. השופטת מתחה ביקורת על הבאת טענות השערתיות ועל הצגה חלקית של העובדות ושל שרטוטי הרישום. בבקשה לסעד זמני, תום הלב וניקיון הכפיים הם שיקולים עצמאיים לצד סיכויי ההליך.
מאזן הנוחות והגבולות הטריטוריאליים של הצו
ווקאאוט טענה שהפסקת הייצור והשיווק תפגע במוצר היחיד שלה ותסכן את עצם קיומה כחברת הזנק. מנגד, טראקספוינט לא הראתה נזק שאינו ניתן לכימות כספי אם תימשך הפעילות עד להכרעה בתביעה. על יסוד הראיות שבפניו מצא בית המשפט שמאזן הנוחות נוטה נגד צו המניעה.
בנוסף הובהר כי זכויות קניין רוחני הן בעיקרן טריטוריאליות. רישום עיצוב בישראל אינו בסיס אוטומטי לאיסור הצגת מוצר בתערוכות מחוץ לישראל. בקשה לסעד החורג לתחומי שיפוט זרים מחייבת בסיס משפטי מתאים, ואינה נובעת מעצם רישומה של זכות ישראלית.
ההחלטה להימנע מצו מניעה זמני לא סיימה את ההליך. בהמשך, ביום 15.1.2021, ניתנה החלטה נפרדת באותו תיק על מחיקת עילת עשיית עושר לצד עיצוב רשום ובקשות פטנט. שתי ההחלטות עוסקות באותן חברות אך בשאלות נפרדות: הראשונה בוחנת אם הוכחה הפרה לכאורה המצדיקה סעד מיידי; השנייה בוחנת אם מותר להסתמך על דיני עשיית עושר כאשר ההגנה מוסדרת בחוק העיצובים ובחוק הפטנטים.
החלטת צו המניעה ממחישה מדוע הכנת בקשה לצו מניעה זמני בתביעת הפרת עיצוב מחייבת את כל מסמכי הרישום, תמונות בנות השוואה, פירוט מדויק של המאפיינים שהועתקו ותשתית ראייתית לחשיפת המתחרה לעיצוב, לצד ניתוח אמיתי של הנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים.
צו מניעה זמני בתביעת הפרת עיצוב וכן טראקספוינט – ההחלטה המאוחרת על מחיקת עילת עשיית עושר.
