בלגזאל נ' אבשלום - סמכות בית משפט השלום בתביעת הפרת עיצוב וצו מניעה

בהחלטת בית משפט השלום בנתניה בת"א 9310-05-19 שרון בלגזאל ואור תריס (1994) פרזול אלומיניום בע"מ נ' אבשלום – תריסי גלילה בע"מ ואח' (26.6.2019) קבעה השופטת ליאת הר ציון כי תביעה שעניינה הפרה נטענת של מדגם בפרופיל תריס גלילה מצויה בסמכות בית משפט השלום, אף שהתבקשו בה צו מניעה זמני, צו עשה ומתן חשבונות. התובעים העריכו את הפיצוי הכספי ב-100,000 ש"ח והבהירו ששווי התביעה אינו עולה על תחום סמכות השלום. השופטת קבעה כי גם סעד שאינו כספי בתחום הקניין הרוחני נבחן לפי שווי התביעה, ולכן דחתה את טענת חוסר הסמכות שהעלו הנתבעים. ההחלטה לא הכריעה אם המדגם הופר ולא הכריעה בבקשת הצו הזמני לגופה.

מחלוקת על פרופיל של תריס גלילה

בלגזאל וחברת אור תריס טענו שהנתבעים משווקים תריסים המשתמשים בפרופיל הדומה למדגם הרשום על שם התובעים. מן ההחלטה עולה כי מדובר בפרופיל של תריס אלומיניום בעל גימור המדמה עץ. בתביעה העיקרית התבקשו צו מניעה קבוע, צו עשה ומתן חשבונות, לצד פיצוי כספי שהוערך ב-100,000 ש"ח. הבקשה הזמנית נועדה לעצור את העתקת הפרופיל ושיווקו עד להכרעה.

בתשובה לבקשה הזמנית טענו הנתבעים כי אין לבית משפט השלום סמכות עניינית, מפני שצו המניעה הוא הסעד העיקרי וכי לא ניתן לאמוד אותו בכסף. לשיטתם, תביעה שבה נדרש סעד כזה בקניין רוחני צריכה להתברר בבית המשפט המחוזי. בית המשפט נדרש להכריע בטענה לפני בחינת התנאים למתן הצו הזמני.

שווי התביעה הוא נקודת המוצא, לא סוג הצו

השופטת סקרה פסיקה שהתפתחה באותה תקופה בבתי המשפט המחוזיים, ולפיה אין להניח שכל בקשה לצו מניעה או צו עשה בתחום הקניין הרוחני מקנה מעצם טבעה סמכות למחוזי. המבחן הוא שווי נושא התביעה, בהתחשב בנתונים ובסעדים שהתובע מבקש. גם כאשר מבוקש צו להפסיק הפרה, ההערכה הכלכלית של הסכסוך אינה מתבטלת.

בהחלטה ניתן משקל מיוחד לת"א 2834-05-18 בסרב נ' סמל (22.1.2019), שבו העביר המחוזי לבית משפט השלום תביעה לצו עשה למסירת סרט וחומרי גלם. השופטת הסתמכה גם על החלטות בענייני BABYZEN, אבניאון ופרידמן צעצועים, שבחנו את היחס בין תביעות קניין רוחני לבין חלוקת הסמכויות הרגילה.

הפסיקה הבחינה בין מקרה שבו ניתן להעריך את שוויו של הסעד והוא מצוי בתחום סמכות השלום, לבין מקרה שבו הערך עולה על סף הסמכות או לא ניתן להעריכו באופן מבוסס בעת הגשת התביעה. ההכרעה אינה נובעת מכותרת הסעד, אלא מנתוני המחלוקת.

הערכת הפיצוי ומתן החשבונות לא שינו את התוצאה

התובעים ביקשו לשמור אפשרות לתקן את התביעה הכספית לאחר קבלת חשבונות, אך בכתב התביעה העריכו את הנזק ב-100,000 ש"ח. בהליך שבו נידונה הסמכות הבהירו ששווי התביעה תחום לגבולות סמכותו של בית משפט השלום. השופטת מצאה שהנתונים על מוצר תריסי הגלילה והערכת הסעדים תומכים במסקנה שניתן לדון בהליך בשלום.

חשוב להבחין בין הערכת שווי לצורך קביעת הסמכות לבין הוכחת הנזק בתביעה. הסכום המופיע בכתב התביעה אינו מוכיח שנגרמה הפרה או שהפיצוי המבוקש מגיע לתובעים. באותו שלב נבחנה רק השאלה איזו ערכאה רשאית להמשיך לדון בבקשה ובתביעה.

ההכרעה לא אישרה צו מניעה ולא קבעה הפרת מדגם

בית המשפט קבע שהסמכות העניינית לדון בהליך נשארת בבית משפט השלום בנתניה. ההחלטה לא ניתחה את תוקף רישום המדגם, לא השוותה את הפרופילים ולא הכריעה בשאלה אם מעשי הנתבעים מהווים הפרה. היא גם לא החליטה אם יש מקום למתן צו מניעה זמני; הטענה בדבר סמכות הייתה שאלה מקדמית שנדרשה הכרעה לפני דיון בסעד הזמני.

בפסיקה מאוחרת יותר של רשות הפטנטים בעניין שרון בלגזל – רישום עיצובי חריצי אור בתריסי גלילה (30.11.2020) נבחנו חידוש ואופי ייחודי בבקשות עיצוב 63527–63529. מדובר בהליך רישום אחר, ולא בהכרעה המהותית בתביעה נגד חברת אבשלום.

כיצד לקבוע את הערכאה המתאימה בתביעת עיצוב?

החלטת בלגזאל מלמדת שעל תובע המגיש בקשה למתן צו מניעה בהליך הפרת עיצוב או מדגם להציג עמדה מבוססת באשר לשווי נושא הסכסוך. ההכרעה בשאלת הסמכות היא נפרדת מהתנאים לקבלת סעד זמני, כגון עילת תביעה לכאורה, מאזן הנוחות, דחיפות וניקיון כפיים.

הרף של 2.5 מיליון ש"ח המוזכר בפסיקה שעליה הסתמך בית המשפט הוא הרף שהיה בתוקף בעת ההחלטה, ולא קביעה לגבי הסף הסטטוטורי בכל זמן. לפני הגשת תביעה יש לבדוק גם הוראות סמכות מיוחדות החלות על סוג הזכות הרלוונטית.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם