חמת נ' טופ בט: דחיית צו מניעה בשל שיהוי וחוסר הגנה על ברז

בהחלטה בת"א (מחוזי תל אביב) 42894-05-19 חמת עיצוב ושיווק בע"מ נ' טופ בט בע"מ ואח' (29.7.2019), דחתה השופטת נועה גרוסמן בקשה לצו מניעה זמני שנועד למנוע שיווק של ברז מטבח מסוג MOREL, שלטענת חמת חיקה את ברז Imagine שלה. בית המשפט מצא כי חמת ידעה על שיווק הברז המתחרה בחודש פברואר 2019, אך הגישה את הבקשה רק במאי, לאחר כשלושה חודשים, ללא הסבר מספק לדחיפות שהתעוררה באיחור. נוסף על כך לא הונחה תשתית מספקת לזכות בעיצוב הברז, בסימן מסחר או בעילת גניבת עין, ולא נמצא בסיס חלופי לצו מכוח עשיית עושר. ההחלטה נגעה לסעד הזמני בלבד ולא הכריעה סופית בתביעה העיקרית; כל צד נשא בהוצאותיו בבקשה.

הברז של חמת והברז המתחרה

חמת שיווקה ברז מטבח בשם Imagine, שלטענתה פותח בעבורה בידי מעצב והפך למוצר המזוהה עם החברה. טופ בט שיווקה בישראל ברז אחר בשם MOREL. חמת טענה שהמוצר המתחרה מעתיק את הצורה החיצונית של הברז שלה ופוגע במוניטין שיצרה באמצעות השקעות בעיצוב, בשיווק ובפרסום.

לפי חמת, עיצוב הברז כבר היה מוכר לציבור הצרכנים והיא הצביעה גם על רישום סימן מסחר בחו"ל. טופ בט השיבה שמדובר במוצר תעשייתי ללא מדגם רשום בישראל, שלברזים קיימים מאפיינים פונקציונליים משותפים ושגם המוצרים עצמם שונים. טופ בט טענה כי היא מפיצה את הברז תחת מיתוג נפרד וכי לא נעשה שימוש בתצלומים של חמת.

הסכסוך התברר על רקע תביעה אחרת שחמת הגישה בירושלים נגד משווק נוסף של ברז דומה, אשר הסתיימה בהסדר פשרה שאפשר מכירת מלאי מוגבל לתקופת מעבר. בית המשפט בתל אביב הזכיר הסדר זה, אך לא ראה בו הוכחה אוטומטית להפרה מצד טופ בט.

שיהוי של שלושה חודשים בבקשה לצו מניעה זמני

ממצאי בית המשפט לימדו כי טופ בט החלה לייבא את הברז בינואר 2019 וכי חמת ידעה על שיווקו בפברואר. נציגי חמת רכשו ברז מתחרה במרץ, ואולם הבקשה לצו מניעה הוגשה ב-21.5.2019. חמת הסבירה שנדרשה לרכוש דוגמאות נוספות, להתכונן להליך משפטי ולפעול במקביל בעניינים עסקיים אחרים.

השופטת לא השתכנעה כי ההמתנה הייתה מוצדקת. בקשה לצו מניעה זמני נועדה לטפל בצורך דחוף לעצור פעילות נטענת כמפרה עוד בטרם הוכרעו זכויות הצדדים. כאשר מבקש הסעד מודע לפעילות המתחרה אך אינו פועל במשך חודשים, הדבר עשוי לסתור את הטענה שהמשך הפעילות מחייב התערבות שיפוטית מיידית. בית המשפט קבע שבנסיבות המקרה השיהוי היה די בו כדי לדחות את הבקשה.

אין להסיק מכך שכל שיהוי בן שלושה חודשים מוביל בהכרח לדחיית צו. השפעת השיהוי תלויה במועד הידיעה, באופי ההפרה, בטעמי ההמתנה ובנזק שעלול להיגרם לכל צד. במקרה המסוים נמצאה המתנה משמעותית ללא טעם משכנע.

ברז שלא נרשם כמדגם והגנה לפי חוק העיצובים

חמת החלה לשווק את ברז Imagine עוד בשנת 2016, כאשר ההסדר הנורמטיבי המרכזי להגנה על מדגמים בישראל היה פקודת הפטנטים והמדגמים. היא לא הציגה רישום מדגם ישראלי של הברז. השופטת קבעה כי בשלב הזמני לא הונחה תשתית להגנה על צורתו של המוצר לפי הפקודה הישנה, וכי אין להחיל באופן אוטומטי את ההגנה על עיצוב לא רשום שנקבעה בחוק העיצובים, התשע"ז-2017, על מראה של מוצר שפורסם קודם לכניסת החוק לתוקף.

בית המשפט התייחס לברז כמוצר תעשייתי פונקציונלי, ולא מצא בשלב זה בסיס מספיק להגנה בזכות יוצרים על צורתו. ההכרעה היא תזכורת לסיכון שבהסתמכות על ייחודו של מוצר, על משאבי העיצוב שהושקעו בו או על רישום זכויות במדינות אחרות, בלי לבחון מראש אם נוצרה זכות מתאימה ואכיפה בישראל.

להבחנה בין רישום מדגם לפי הדין הישן לבין רישום והגנה על עיצוב כיום ראו את המדריך רישום עיצובים ומדגמים בישראל.

האם צורת הברז עצמה יכולה לשמש כסימן מסחר?

חמת ביקשה להסתמך גם על כך שלברז רישומי סימן מסחר במדינות אחרות ושהוא הפך, לשיטתה, למוצר דגל המזוהה עם החברה. ואולם הברז לא היה רשום כסימן מסחר בישראל. בשלב הבקשה לא הוכח כי צורת הברז זכתה בישראל למעמד של סימן מסחר מוכר היטב או כי הציבור מזהה את המראה עם חמת דווקא.

ההבחנה אינה שוללת הגנה על צורת מוצר באמצעות סימן מסחר בנסיבות המתאימות, אך מציבה דרישה ראייתית: תיאור שיווקי של מוצר כמזוהה עם חברה אינו תחליף להוכחת זיהוי כזה בקרב הציבור הרלוונטי. גם טענת גניבת עין צריכה להיתמך בראיות למוניטין ולחשש להטעיה, ולא רק בדמיון חזותי.

גניבת עין, עשיית עושר ומאזן הנוחות

בית המשפט בחן את עילת גניבת העין לפי חוק עוולות מסחריות וקבע כי חמת לא הוכיחה בשלב הזמני תשתית מספקת למוניטין של צורת הברז ולחשש להטעיה. העובדה שהמוצרים חולקים תכונות חיצוניות אינה מספיקה כשלעצמה כדי להוכיח שהצרכן מייחס אותם לאותו מקור מסחרי.

גם עילת עשיית עושר ולא במשפט לא סיפקה בנסיבות המקרה בסיס מתאים לצו זמני. בית המשפט בחן לצד סיכויי התביעה גם את מאזן הנוחות, את השיהוי ואת האפשרות לפצות בנזק כספי בעתיד אם התביעה תתקבל. תוצאה זו לא קבעה שטופ בט זכאית לכל פעולה מסחרית בעתיד, אלא שהראיות והשיקולים בשלב הביניים לא הצדיקו עצירת שיווק הברז.

ההחלטה משתלבת במדריך צו מניעה זמני בתביעת הפרת עיצוב ובמדריך תביעת גניבת עין בישראל. היא מדגישה מדוע בעל מוצר צריך להעריך מראש את מסלול ההגנה ואת ראיות הזכות, ולפעול במהירות כאשר הוא מבקש סעד דחוף.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם