בפסק הדין בת״א (מחוזי תל אביב) 2262/08 קוריאה מוטורס ישראל בע״מ ואח׳ נ׳ אברהם אונגר ואח׳ ובת״א 8781-07-13 אונגר ואח׳ נ׳ אבירם הלוי ואח׳ (10.3.2021), הכריעה סגנית הנשיא צילה צפת בשתי תביעות הנוגעות לסיום זיכיון ההפצה של רכבי קיה בישראל ולאיסוף ראיות באמצעות פריצה למחשבים. בית המשפט דחה את תביעת קוריאה מוטורס וסוכנות מכוניות לים התיכון נגד היבואן החדש, וקיבל את התביעה הנגדית בגין גזל סודות מסחריים ופגיעה בפרטיות. נפסק פיצוי סטטוטורי כולל בסך 2,976,800 ש״ח, לצד צווי מניעה והשמדה של החומרים שהושגו בפריצה והוצאות משפט ניכרות.
כיצד הפך סכסוך על זיכיון קיה לתביעה על ריגול עסקי?
קוריאה מוטורס ישראל, שהייתה המפיצה של מכוניות קיה בישראל, איבדה את זכויות ההפצה לאחר שקיה החליטה להתקשר עם חברת טלקאר בשליטת אברהם אונגר. המפיצה הקודמת טענה שההחלפה נבעה מקנוניה, משידול ומשחיתות, ודרשה פיצויים בהיקף של 192.5 מיליון ש״ח. טלקאר ואונגר טענו כי החלטת קיה להחליף מפיצה התקבלה קודם שפנו אליה, ושאין יסוד לטענה כי גרמו להפרת הסכם.
במקביל התברר כי לצורך איסוף ראיות לתביעת ההפצה נעשה שימוש בחברה חיצונית אשר חדרה למחשבי צ׳אנג־גאון יאנג וחברת Dae Hwe Industries. ממחשבים אלה הועתקו תכתובות, הצעות עסקיות, תוכניות ומסמכים נוספים. אונגר, טלקאר, יאנג ודה וואי הגישו תביעה נפרדת בגין דרך השגת המידע והשימוש בו.
דחיית התביעה בגין אובדן זכויות ההפצה
בית המשפט קבע כי קיה החליטה עוד בשנת 2005 לבחון החלפה של היבואנית בשל קשיים שמצאה בתפקודה, וכי מאמצי טלקאר לקבל את הזיכיון החלו לאחר מכן. לא הוכחו שוחד או קנוניה שהביאו לסיום ההתקשרות. עוד נבחנו הוראות הסכמי ההפצה והדין המהותי הקוריאני, ונקבע שהמפיצה הקודמת לא ביססה עילת תביעה המזכה אותה בפיצוי בגין ההחלפה.
מכאן נדחתה תביעת ההפצה. תוצאתה לא הכשירה את האמצעים שננקטו להשגת ראיות עבורה: הליך משפטי, גם כשמתעוררת בו מחלוקת מסחרית משמעותית, אינו מקנה זכות לחדור למחשבי הצד שכנגד או להשתמש במידע חסוי שנלקח מהם ללא הרשאה.
מתי מסמכים ותוכניות עסקיות הם סודות מסחריים?
בתביעה השנייה נבחן המידע שהועתק מן המחשבים. בית המשפט זיהה בו סודות מסחריים הנוגעים להצעות לקיה, לתוכניות העסקיות של טלקאר, לפרופילים ולתכתובות עסקיות, וכן למידע על לקוחות, מחירים, יוזמות עסקיות ופעילות בתחומים נוספים. לצורך קביעת הפיצוי סווג המידע שהוכח לגביו גזל ל־25 סודות מסחריים נפרדים.
הדיון המחיש כי ההגנה על סוד מסחרי אינה מתמצה בסיסמה או בטכנולוגיה מסוימת. מידע עסקי שהגישה אליו מוגבלת, שערכו נובע מסודיותו ושבעליו נקט אמצעים לשמור עליו, עשוי להיות מוגן גם כאשר הוא מופיע במסמכים, בדואר אלקטרוני ובתוכניות פעולה. לניתוח כללי של דרישות ההגנה ראו את המאמר על סודות מסחריים.
הוכחת פריצה למחשבים ושימוש בראיות שהושגו שלא כדין
בית המשפט בחן תיעוד טכנולוגי, קובצי ריצה ויומני מערכת לצד עדויות והתנהלות המעורבים. נקבע כי אבירם הלוי פנה לחברה שביצעה את החדירה, וכי אחיעד לוי היה שותף להתנהלות הקשורה למימון ולאיסוף ולשימוש בחומרים, תוך מודעות למקורם הפסול. בנסיבות הראייתיות שנקבעו בתיק, לא הייתה חובה להגיש חוות דעת של מומחה מחשבים דווקא כדי להוכיח את מקור המסמכים.
החומרים הועתקו, עובדו, תורגמו והועברו לצורך השימוש בהם בהליך המשפטי. בית המשפט מצא בכך גזל סודות מסחריים של טלקאר ודה וואי, נוסף על פגיעה בפרטיות של אונגר ויאנג בשל העתקת התכתבויות ומידע פרטי שלא היה מיועד לצדדים שכנגד.
הפיצוי והאחריות של המעורבים
בגין גזל 25 סודות מסחריים נפסקו 2,500,000 ש״ח מכוח חוק עוולות מסחריות. בגין ארבע פגיעות בפרטיות נפסקו 476,800 ש״ח, לאחר הצמדה כפי שנקבע בפסק הדין, ובסך הכול 2,976,800 ש״ח נכון למועד הגשת התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה. הסכום הוטל בחלקים שווים על אבירם הלוי מצד אחד ועל קוריאה מוטורס, סמלת ואחיעד לוי מן הצד האחר.
בנוסף נאסר על הנתבעים להשתמש בחומרים שהושגו בפריצה והם נדרשו להשמיד את העותקים. נפסקו הוצאות ושכר טרחה בסך 1.5 מיליון ש״ח נגד קוריאה מוטורס, סמלת ואחיעד לוי, וסך נוסף של 170,000 ש״ח נגד אבירם הלוי. התביעה נגד מיכאל לוי נדחתה.
פסק הדין משקף את הסיכון המשפטי החמור שבאיסוף מודיעין עסקי באמצעים פסולים, גם כאשר המידע מיועד מלכתחילה לתמוך בתביעה אזרחית. בהקשר של פיצוי סטטוטורי בגין פגיעה בקניין רוחני, הוא גם ממחיש את חשיבות זיהוי הסודות שנגזלו ואת ההבחנה בין פיצוי בגין גזל סוד מסחרי לבין פיצוי בגין פגיעה בפרטיות.
