חשיבות תקנון האתר על חשיבות תנאי שימוש באתר

תקנון אתר הוא בדרך כלל מסמך המוגן בזכויות יוצרים (למרות שניתן לוותר על הגנה זו), אשר נועד לעגן את תנאי השימוש באתר ואת מדיניות היקף האחריות של בעל האתר.

התקנון מהווה למעשה הסכם בין בעלי האתר לבין המשתמשים באתר והוא ממצה את כל ה"מוסכם" בין הצדדים (בכפוף לסייגים שונים הנובעים בין היתר ממגבלות חוזה אחיד).

התקנון הינו מסמך משפטי לכל דבר ועניין ויש להתייחס אליו בכובד ראש ורצוי שיערך ויבחן על ידי עורך דין.

יצוין כי בישראל טרם נבחן התוקף ההסכמי של תקנון אתר והתניות הפטור המצויות בו על ידי בית המשפט העליון.

בתי המשפט השלום בישראל פסקו מספר פסיקות סותרות ביחס לתוקף של תקנון האתר, כך למשל בעניין גבאי נ' נטוויז'ן הכיר בית המשפט אמנם בתוקף התקנון של אתרי האינטרנט אך בתנאים מסויגים. בעניין זה חייב בית המשפט לתביעות קטנות את חברת נטוויז'ן לפצות תובע בגין מערכת סלון שרכש באתר 'נטאקשן' – חרף זאת שבית המשפט הכיר בכך שהתובע אישר את תקנון האתר שלפיו חברת נטוויז'ן אינה מספקת את המוצרים באתר ואינה צד למכירה.

גישה הפוכה נקבעה בעניין שלום גל נ' חב' אטרקטיבי ביג טרייד אלקטרוניקה ובתיק דינקין אולגה נ' סקאל און ליין (אס.או.אל) 1999 בע"מ.

מכל מקום, בהתאם לפסיקה של בתי המשפט השלום, תוכנו של תקנון האתר אמור לעמוד במבחני הסבירות, הנובעים ממאפייניו כחוזה אחיד.

ברשת מצויים מספר דוגמאות לתקנוני אתרים, אך מומלץ כי עורך דין יהא הגורם אשר יבחן דוגמאות אלו ויברור את המוץ מן התבן.

כך למשל, ברשת מצויות דוגמאות רבות של הסכמים למכירת דירה וכפי שאין זה סביר לעשות בהם שימוש בלבדי, כך גם אין זה סביר לעשות שימוש (כפי שהוא) בדוגמאות התקנונים המצויות ברשת.

מומלץ ללמוד (להבדיל מלהעתיק) מאותן דוגמאות ומתקנונים אשר נעשה בהם שימוש באתרים מובילים ו/או באתרים בעלי אופי דומה לאתר בו אתה מעוניין להשתמש בתקנון.

פרה רולינג לתקנון

תקנון כמו כל חוזה, נועד להסדיר את היחסים בין הצדדים. במידה ולצד כלשהו יש טענות כנגד הפרה של צד אחר, הערכאה שדנה בטענות אלו היא בדרך כלל בית המשפט.

לכן כל חוזה בכלל ותקנון בפרט תוקפם יקבע (בדרך כלל) על ידי בית המשפט.

לגבי פרה רולינג (משמע ערכאה אשר תוכל להכשיר את החוזה טרם השימוש בו), כפי שציינתי תקנון אתר הוא בעל מאפיינים של חוזה אחיד.

ס' 2 לחוק חוזים אחידים מגדיר חוזה אחיד בדברים הבאים:

"נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם".

ס' 12 לחוק חוזים אחידים קובע מנגנון לאישור חוזה אחיד וכמאמרו:

"(א) ספק רשאי לבקש מבית הדין (בית הדין לחוזים אחידים) לאשר שאין תנאי מקפח בחוזה אחיד שהוא מתקשר או מתכוון להתקשר על פיו עם לקוחות.

(ב) המשיבים לבקשת אישור יהיו היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, מי שנקבעו כמשיבים בתקנות, וכן מי שבית הדין מצא לנכון להזמין כמשיב".

ס' 13 לחוק חוזים אחידים קובע את סמכות בית הדין לחוזים אחידים וכמאמרו:

"בית הדין רשאי לתת את האישור לחוזה אחיד או לסרב לתתו מחמת תנאי מקפח שיפרט; תנאי שבית הדין מצא מקפח דינו כדין תנאי שבית הדין ביטל".

ס' 14 לחוק חוזים אחידים קובע את כוחו של אישור בית הדין לחוזים אחידים וכמאמרו:

" (א) תקופת תקפו של אישור לחוזה אחיד היא חמש שנים מיום מתן האישור או תקופה קצרה יותר שקבע בית הדין.

(ב) בתקופת תקפו של אישור לא תישמע בבית הדין טענה שיש בחוזה האחיד תנאי מקפח, ולא תישמע טענה כזאת בבית משפט לגבי חוזה שנכרת לפי אותו חוזה אחיד, אף אם נכרת לפני מתן האישור.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית הדין, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, לבטל תנאי בחוזה אחיד שניתן עליו אישור, אף בתוך תקופת תקפו של האישור, אם מצא שקיימות סיבות מיוחדות המצדיקות ביטול זה".

כעולה לעיל, קיים מנגנון לאישור חוזה אחיד ואולם, מומלץ לעשות שימוש במנגנון זה רק במקרים חריגים ובדרך כלל ניתן להסתפק בחוו"ד של עורך דין באשר לתוקף התקנון.