תביעה שהגישה חברת קליימן מטאור כנגד פולישק תעשיות פלסטיקה – ניר יצחק סופה וכנגד הדר דרור וחברת ביטקנט בע"מ (תביעה בעילת הפרת פטנט).
התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופט חאלד כבוב וביום 4.3.2012 ניתן פסק הדין בתיק.
העובדות: התובעת, קליימן מטאור בע"מ (להלן: "מטאור") יצרנית רשת "ביונט" להגנה מפני חרקים, רשמה פטנט ישראלי מספר 119919- (להלן: "פטנט מטאור") וכן רשמה את סימן המסחר "ביונט" כסימן רשום.
לטענת התובעים הנתבעים מפרים את הפטנט בארבע התביעות המנוסחות בפטנט (מילולית ומהותית) באמצעות מוצריהם רשת ה"אופטינט" וה"ביוטקנט", וכן מטעים את הציבור תוך הפצת פרסומים כוזבים והצגת תוצאות של מחקרים לא מוכרים, ותוך פרסום נתונים מטעים של הרשתות שלהם אל מול רשת ביונט. כן טוענים התובעים כי הנתבעים מפרים את סימנה המסחרי של מטאור. לטענת התובעים התנהלות הנתבעים גורמת לתובעים נזקים הנאמדים ב- 8,424,000 ₪.
תוצאות ההליך: בית המשפט דחה את התביעה בעילה של הפרת פטנט וביטל את תוקף הפטנט בשל טענות היעד חידוש והתקדמות המצאתית.
בית המשפט קיבל את התביעה בעילה של הפרת סימן המחסר ביונט – ונתן צו מניעה קבוע כנגד שימוש בשם הרשת "ביוטקנט" כנגד הנתבעים 1 ו-2.
בנוסף נפסק כי התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט כולל שכ"ט עו"ד ומע"מ בסך כולל של 75,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת התיק:
היעדר חידוש באמצאה: טענת היעדר תוקף לפטנט
סעיף 4 לחוק הפטנטים קובע:
"4. אמצאה חדשה מהי?
4. אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה –
(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."
אלמנט "החדשנות" נעוץ בסוגיית אי הפרסום. היינו אם האמצאה נתפרסמה בפומבי, בישראל ומחוצה לה, קודם להגשת הבקשה לרישום פטנט- אין בה חידוש. הוכחת העדר חידוש תעשה ע"י כך שיוכח שהאמצאה כולה הוצגה או פורסמה בפומבי, וכי הפרסום או ההצגה אפשרו לבצע את האמצאה. פרסום או הצגה המתארים אותה רק באופן כללי, שלא ניתן ללמוד מהם כיצד לבצעה, לא ישללו את החידוש בה.
פרסום בשל אי שמירה על סודיות
בענייננו נפסק כי פטנט מטאור נעדר תוקף בשל פרסום קודם מאחר וזה נעשה בשיתוף פעולה של מטאור ומכון וולקני לרבות ביצוע ניסויים, בפומבי ללא סודיות, וכך כל המידע שהיה ברשות מטאור היה ידוע ונחשף לכל. הסכם הסודיות עם מכון וולקני נחתם רק בסוף 1997 לאחר הגשת בקשת הפטנט וכשנה לאחר תחילת ביצוע הניסויים ברשת הביונט. גם ניסויי מטאור לא בוצעו בתנאי סודיות.
פרסום בשל ניצול קודם לרישום
בנוסף נפסק כי התובעים כבר ביצעו ניצול קודם באמצאה לפי סעיף 4(2) לחוק הפטנטים, מראשית 1996 וקודם להגשת בקשת הפטנט ביצעו התובעים פעולות שיווק לפרסום ומכירות הרשת, וזו הוצגה רשת הביונט בתערוכות שונות ברחבי העולם והוצגו בציבור בגלוי.
השימוש ברשת נשוא הפטנט עם קרדן (וכן בביצוע הניסויים) היווה "ניצול" של האמצאה לפי סעיף 4(2) לחוק הפטנטים "על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.".
בכרטסת הנה"ח החשבונות של התובעים, מופיעות הוצאות פרסום קידום ומכירות, קודם להגשת בקשת הפטנט, וכפי שעולה מדבריו הדברים קשורים לרשת הביונט שהוצגה בתערוכות שונות בעולם. היינו כפי שעולה מעדותו- פטנט הביונט פורסם ושווק בתערוכות עוד קודם לכן.
לאור כל האמור לעיל על סמך הראיות שהובאו ומאפייני הפטנט של הרשת בשל הנגישות של הציבור המתוארת אל האמצאה זו נתפרסמה בפומבי ואין היא נחשבת להמצאה חדשה. פסק בית המשפט כי הנתבעים הוכיחו שימוש קודם ברשת המוגנת, שימוש שנעשה ע"י שיתוף הפעולה עם קרדן (ואף בביצוע הניסויים) באופן שהאמצאה התפרסמה בפומבי לפני המועד הקובע ובשל כך היא אינה כשירת פטנט.
התקדמות אמצאתית: טענת היעדר תוקף לפטנט
סעיף 5 לחוק הפטנטים קובע:
"5. התקדמות המצאתית
התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."
באשר להתקדמות האמצאתית, דרישה זו רחבה מדרישת החידוש, על המבקש להראות תרומה ממשית לתחום הרלבנטי לעניין, די בהתקדמות קטנה ובלבד שיש בה "ניצוץ המצאתי", כאשר הבחינה היא אובייקטיבית בעיניו של "בעל מקצוע ממוצע" בעל מיומנות מקצועית בתחום הרלבנטי, אך נעדר דמיון ויכולת אמצאתית. מקום בו מתחייבת דרישה וחקירה ממשית ביחס לאמצאה, הרי שלא מתקיים המבחן לפיו היא מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע.
בנוגע להתקדמות האמצאתית בניגוד לחוסר חידוש ניתן לערוך פסיפס, בצירוף רכיבים מפרסומים קודמים לכדי תמונה חדשה ובתנאי שאותו חיבור צריך להיות ברור ומובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע במועד הגשת הבקשה לפטנט, על מנת שיהיה ניתן להעלות את טענת חוסר ההתקדמות האמצאתית (ראה התנגדות לבקשת פטנט מספר 102692רב בריח טכנולוגיות בע"מ נ' כהן, "נבו" מאגר משפטי 13 (2004) [להלן: "עניין רב בריח"]).
הנטל המוטל על הטוען להתקדמות המצאתית לצורך קבלת הגנתו של החוק הוא להראות תרומה ממשית לתחום, שמצדיקה הענקת מונופולין לבעל האמצאה, תוך הגבלת חופש הפעולה של אחרים (ראה עניין Hughesעמ' 108). בעניין Hughes עוצבו ארבעה כללים לבחינת קיומה או העדר קיומה של התקדמות אמצאתית. 1) בחינת הידע המקצועי הכולל בתחום הרלבנטי 2) בחינתה ידע האמור בעיניו של בעל מקצוע מיומן שבקי בתחום הרלבנטי 3) ההתקדמות האמצאתית הנדרשת אינה צריכה להיות גדולה, ודי שתהייה זיק המצאתי 4) יש להיזהר מניתוח הידע הקודם תוך שימוש בידע החדש שהביא עימו הפטנט.
בעניננו נפסק כי ידע קודם היה קיים באופן שבעל מקצוע ממוצע יכול היה להגיע לפתרון הגלום האמצאה תוך התבוננות שגרתית בידע הקודם ועל כן נפסק כי האמצאה נשוא הפטנט נעדרת התקדמות אמצאתית.
על כן קבע בית המשפט כי באשר לתקפות הפטנט כי האמצאה נשוא הפטנט נעדרת חידוש ונעדרת התקדמות אמצאתית, ובשל כך היא אינה כשירת פטנט. ועל כן הורה בית המשפט על ביטול הפטנט לפי סעיף 182 לחוק הפטנטים.
(להרחבה נוספת ראו בספר: י' דרורי, "דיני פטנטים", הוצאת פרלשטיין גינוסר (2023)).
