בקשה לסעד זמני עד לבירור התובענה שהוגשה על ידי חברת KWALATA TRADING LIMITED כנגד רג'נוסל מעבדות בע"מ, טרה – ויטה בע"מ ומנהליהם.
הבקשה נדונה בבית המשפט המחוזי מרכז בפני כב' השופט אחיקם סטולר, ביום 22.2.2012 ניתנה ההחלטה בסעד הזמני.
העובדות: בקשה זו עניינה, מתן סעדים זמניים בגין הפרה של פטנט רשום של המבקשת בישראל. בנוסף לכך עותרת המבקשת לסעדים נוספים בגין הפרה של סודות מסחריים וסימני מסחר רשומים.
תוצאות ההליך: בית המשפט קיבל באופן חלקי את הבקשה לסעד זמני וקבע כי יש ליתן צו מצומצם מהצו שהתבקש באופן שהמשיבים או מי מהם יהיו מנועים מלעשות כל שימוש בתאי גזע של המטופלים באופן החורג מהסכם הפשרה שביניהם. באשר לשאר הסעדים המבוקשים כגון שימוש במותגים וצו המונע שימוש בקניין הרוחני, נפסק כי עניינים אלה יוכרעו במסגרת הדיונים שמתנהלים בקנדה בין הצדדים.
הנקודות המרכזיות שנפסקו במסגרת פסק הדין:
סעד זמני בקניין רוחני
המקור הנורמטיבי
תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מאפשרת מתן סעד זמני במסגרת תובענה, כאשר בית-המשפט שוכנע "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש".
תקנה 362(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי מורה לבית-המשפט להביא במניין שיקוליו גם את השיקולים הבאים: "הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני…" (תקנה 362(ב)(1)), וכן "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש" (תקנה 362(ב)(2)).
תנאים לקבלת סעד זמני
בבוא בית-המשפט לשקול האם לתת צו זמני, תיבחן כנקודת מוצא השאלה, האם הצו בא לשמור על המצב הקיים ערב הבקשה עד להכרעה במחלוקת לגופה. ההצדקה להתערבות בית-המשפט בשלב כה מוקדם של ההליכים קיימת רק בנסיבות שבהן שינוי מהמצב הקיים יקפח את התובע ויסכל את מתן הסעד העיקרי, אם בית-המשפט יזכה אותו בו (לפירוט, ראה: ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995 בעריכת ד"ר ש. לוין, בעמ' 613).
על-מנת לזכות בסעד זמני, על התובע לבסס קיומם של שלושה תנאים נוספים כמפורט להלן:
הראשון, על מבקש הסעד הזמני להוכיח קיומה של עילת תביעה רצינית, זכות לכאורה וסיכויים טובים להצליח בתביעה, אשר על יסודם הוא מבקש סעד זמני עד לתום הדיון. בספרו תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד (התשנ"ט-1999), בעמ' 161-162, מביע כבוד השופט, ד"ר ש. לוין, את הדעה, כי מבין "מבחן האפשרות" שהתובע יזכה בדין לבין "מבחן ההסתברות" של זכיה במשפט, כמבחנים להענקת סעד זמני, המבחן המועדף הוא מבחן ההסתברות. הטעם לכך כפול: ראשית, גם בשלב הדיון בסעד הזמני, התובע הוא "המוציא מחברו" ועליו לעמוד בנטל המתחייב מכך. שנית, עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ניתן כיום, לעומת המצב החקיקתי טרם חקיקתו, משקל ניכר יותר לזכות הקנין של הנתבע. לפיכך, על התובע לעמוד בנטל כבד יותר מבעבר.
בענייננו, נוכח העובדה שאין מחלוקת שהפטנט רשום על שם המבקשת יש לצאת מנקודת הנחה שיש לה עילת תביעה רצינית.
השני, על התובע, מבקש הסעד, להראות שמאזן הנוחות פועל לטובתו, היינו, שאי הנוחות העלולה להיגרם לו – אם לא יינתן הצו – גדולה יותר מאי הנוחות העלולה להיגרם לנתבע אם הצו יינתן. כאשר הנזקים אינם ניתנים להערכה כספית, קשה להעריך את אי הנוחות היחסית של הצדדים, ואולם כאשר נזקו של התובע ניתן להטבה בכסף, יש בכך משום שיקול לאי מתן צו זמני (ע"א 238/73 שרעבי נ' חמצני, פ"ד כח(1) 85, 91-92). בין שני התנאים הראשונים קיימת "נוסחת איזון" המאזנת ביניהם ביחס הפוך: ככל שהזכות לכאורה טובה וחזקה יותר, כך נדרש פחות שמאזן הנוחות יטה לטובת המבקש; ולהיפך: ככל שהזכות לכאורה חלשה וקלושה יותר, כך על מבקש הצו הזמני להראות כי מאזן הנוחות נוטה באופן ממשי לטובתו (רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו(1) 529).
בעניינננו, למבקשת יש את כל האמצעים לנצל את הפטנט ואין כל מניעה שתעשה זאת במעבדה אחרת. אם בסופו של יום יסתבר שהמשיבים לא היו זכאים לעשות שימוש בפטנט, כי אז ניתן הדבר לשיפוי ואיזון בסעד כספי. על כן למרות שהמבקשת היא בעלת הפטנט מאזן האינטרסים נוטה לכיוונם של המשיבים.
התנאי השלישי שלאורו בוחן בית-המשפט את הבקשה הוא, האם קיימים שיקולים המניעים בית-משפט של יושר שלא לתת סעד למבקש. כך, נבחנת השאלה האם המבקש בא לבית-משפט נקי כפיים או שמא העלים עובדות חשובות בניסיון לקבל את הצו הזמני (רע"א 4196/03 שפע בר ניהול ושרותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות יצור ושווק ארוחות מוכנות (1984) בע"מ, פ"ד מז(5) 165). עוד בודק בית-המשפט האם השתהה המבקש בטרם הגיש את הבקשה ללא סיבה ראויה, שהרי בעצם השיהוי יש כדי לסתור את הטענה שהצו הזמני חיוני ונתינתו אינה סובלת דיחוי (רע"א 5240/92 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בת"א-יפו בע"מ נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ, פ"ד מז(1) 45).
בענייננו, קשה לומר על המבקשת, כמי שהפטנט רשום על שמה, שהיא באה בידיים לא נקיות, כאשר היא מבקשת ממי שאינו בעל הפטנט להפסיק לעשות בו שימוש. גם העובדה שהמבקשת לא גילתה שהפטנט הרשום הוא מצומצם יותר מהבקשה הראשונית, אין בה כדי להעיד על חוסר תום לב או רצון להעלים מידע חיוני שכן החשוב לענייננו הוא עצם הבעלות של המבקשת בפטנט.
התנאי הרביעי, לאמור לעיל יש להוסיף את התנאי הקבוע בתקנה 362(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיו יש להימנע ממתן סעד בלתי מידתי ולשקול האם מתן הסעד "אינו פוגע במידה העולה על הנדרש".
בנוסף, יש לבחון את השאלה האם הצו המבוקש בא לשמור על המצב הקיים ערב הבקשה עד להכרעה במחלוקת לגופה.
בענייננו, המצב הקיים הוא שהמשיבים עושים שימוש בפטנט הרשום על שם המבקשת. הצו המבוקש בא לשנות את המצב הקיים באופן שהמשיבים יחדלו לעשות שימוש בפטנט.
בנוסף קבע בית המשפט כי לא שוכנע שלמבקשת יגרם נזק שלא ניתן להיטיבו בפיצוי כספי במידה שתזכה בסופו של יום בתביעתה.
לסיכום, בית המשפט לא שוכנע שמאזן הנוחות מטה את הכף לטובת מתן הצו המבוקש בהיקף שהתבקש לכן ראיתי להיעתר לבקשה באופן חלקי בלבד.
על כן נפסק כי אין ליתן צו מניעה בהיקף שהתבקש. לכן ראיתי ליתן צו מצומצם יותר באופן שהמשיבים או מי מהם יהיו מנועים מלעשות כל מניפולציה ו/או מיון ו/או להפיק מתאי הגזע אמצעי לתרפיה תאית ממקור עצמי ו/או לבצע כל פעולה אחרת בתאי גזע של המטופלים, אלא רק לטיפול באחד משלושת המצבים המנויים לעיל ובהתאם לסעיף 7 להסכם הפשרה. באשר לשאר הסעדים המבוקשים כגון שימוש במותגים וצו המונע שימוש בקניין הרוחני, עניינים אלה יוכרעו במסגרת הדיונים שמתנהלים בקנדה בין הצדדים. מאזן האינטרסים נותן שככל שיסתבר, בסופו של יום, שהמשיבים עשו שימוש בקניינה של המבקשת, כי אז ניתן הדבר לשיפוי באמצעות דמים.
(להרחבה נוספת ראו בספר: י' דרורי, "דיני פטנטים", הוצאת פרלשטיין גינוסר (2023)).
