פטנט הוא למעשה רשיון מונופוליסטי זמני לניצול מסחרי של המצאה, אשר ניתן לבעלי ההמצאה על ידי המדינה בה מבוקש הפטנט.
על מנת לקבל פטנט לרישום יש להגיש בקשה בכל מדינה ומדינה בה מעוניין בעל ההמצאה לנצלה, בעצמו או על ידי אחר. יודגש כי אין כל דרישה לניצול בפועל של ההמצאה על מנת לקבל את הפטנט, אך עצם קבלת הפטנט מונעת מגורמים אחרים שאינם בעלי הפטנט לנצל את ההמצאה עד תום תקופת הפטנט.
בכדי לקבל פטנט לרישום, על המבקש להראות כי המצאתו היא "כשירת פטנט", כלומר שהיא המצאה חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי, יש בה התקדמות המצאתית והיא בתחום טכנולוגי. יודגש לעניין זה כי תוכנות מחשב כשלעצמן אינן זכאיות לפטנט והן מוגנות מכוח דיני זכויות היוצרים כ"יצירה ספרותית".
קבלת פטנט לרישום היא למעשה "עסקת חליפין" בין מבקש הפטנט לזולת, לפיה בעוד המבקש מקבל מונופול לזמן קצוב (בד"כ 20 שנה מתאריך הגשת הבקשה) הוא חושף את המצאתו לזולת, על מנת שהזולת יוכלו ללמוד מההמצאה, לפתח אותה ולעשות בה שימוש שיסייע לחברה.
הליך הגשת בקשה לרישום פטנט הינו הליך יקר וארוך. לפיכך, לפני הגשת בקשה לרישום פטנט כדאי לעשות חיפוש יסודי ומעמיק של ההמצאה המבוקשת לפטנט ולו בכדי לחסוך בזמן וכסף של המבקש.
