בעלות בסימן מסחר והטעייה בין סימנים התנגדות לרישום סימני מסחר 222766 ,222746 (ETIQUETA NEGRA POLO & SPORTSWEAR)

חברת THE POLO/LAUREN COMPANY הגישה התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת INDAS. התיק נדון ברשות סימני המסחר, בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. ביום 31.12.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
העובדות: התנגדויות לרישום סימני מסחר מס' 222746 ו- 222766 "ETIQUETA NEGRA POLO & SPORTSWEAR" (לא מעוצב). הבקשות הוגשו עבור דברי הלבשה בסוג 25, ועבור: "עור וחיקויים של עור בסוג 18.
המתנגדת טענה כי הסימנים המבוקשים לרישום מטעים ביחס לסימניה.
בנוסף במהלך ההליך עלה ספק ביחס לבעלות של המבקש והזיקה של המבקשת ביחס לסימנים שהתבקשו לרישום.
תוצאות ההליך: נפסק כי הבקשות לרישום סימנים 222766 ו-222746 נדחות. בנוסף נפסק כי לאור התנהלות שני הצדדים בהליך זה אשר הכבידו האחד על השני יתר על המידה – לא עשה הרשם צו להוצאות.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

זהות המבקש רישומו של סימן מסחר

בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש] תשל"ב-1972 נקבע (להלן: "הפקודה"):
"17. (א) הטוען לבעלות על סימן מסחר שבשימושו או המיועד לשימושו ורוצה לרשום את הסימן, יגיש לרשם בקשה על כך בדרך שנקבעה."
שאלת זהות המבקש רישומו של סימן מסחר אינה שאלה של מה בכך. בירור מקור הטובין המיועדים לסימון בסימנים המבוקשים הינה דרישה העומדת ביסודם של דיני סימני מסחר. סימן מסחר מוגדר בסעיף 1 לפקודה כ"סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם". מטרתו של סימן המסחר היא ליצור הבחנה בין סחורות או שירותים של עוסק פלוני מאלה של מתחריו.
מידת המאמץ בה נקט בעל הסימן ביצירת הקשר שבין הטובין למקורם היא אחד מהמבחנים לקביעת אופיו המבחין של סימן מסחר. תפקיד מהותי זה נוסף על תפקידים נוספים של סימן המסחר כגון זיהוי איכות הטובין וכו'.
סעיף 8(א) לפקודה דורש כי לסימן המבוקש יהיה אופי מבחין בקשר עם טובין של מי שטוען לזכויות בסימן, כדלקמן:
"אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים…" 
נפסק כי משהעלתה המתנגדת קושי מסתבר באשר לבעלות בסימנים המבוקשים ומשלא הביאו החברה או מי מטעם המבקשת דבר מה שיש בו ליישב את הקושי, הרי שאין מי שיכול לטעון לבעלות בסימנים לגביהם הנו טוען ליצירת אופי מבחין פרי מאמציו.

הטעיה בין הסימנים

נפסק כי למתנגדת זכויות בסימני המסחר המפורסמים POLO, דמות שחקן הפולו, POLO RALPH LAUREN, RALPH LAUREN – POLO BY RALPH LAUREN הרשומים על שמה במדינות רבות, לרבות בישראל (ר' למשל, סימני מסחר רשומים בישראל מס' 48815, 4880, 57945, 90973, 115101, 201515). לכן לטענתה, היא בעלת זכויות מכח רישום ומכח שימוש בסימני מסחר הכוללים את המילהPOLO  וכן את דמות שחקן הפולו בכל רחבי העולם, שהינם גם סימנים מוכרים היטב ברחבי העולם ובישראל. בשל אלה ובשל המוניטין שצברה ברחבי העולם זכויותיה, כך לטענתה, עדיפות על פני זכויות המבקשת או החברה בסימן המבוקש.
כבר נקבע כי חלקים מסימניה של המתנגדת הינם סימני מסחר מוכרים היטב בישראל כמשמעותם בפקודה בתחום האופנה. חלקים מסימני המתנגדת כמו דמות הרוכב והמלה "POLO" אף הוכרו כסימנים מוכרים היטב מכוח ידיעה שיפוטית (ר' התנגדות לרישום סימני מסחר 138296-9 ו- 138302,3 אפולו אדקס בע"מ נ' The Polo/Lauren Company LP (פורסם באתר רשות הפטנטים, 24.8.2010) (להלן: "עניין אפולו אדקס"); וגם: בקשה לרישום סימן מסחר 227560 "POLO ACADEMY" (מעוצב) מור אין יבוא ושיווק אופנה בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 30.1.2014)).
נפסק כי טענות המתנגדת על בסיס הוראות סעיפים 11(6), 11(9), 11(13) ו-11(14) גם היא מעידה על העדר כשירות הסימנים המבוקשים לרישום.
מהאמור לעיל ובהפעלת המבחן המשולש להכרעה בשאלת ההטעייה עולה שאין חולק שעסקינן בטובין מאותו הגדר ובאותם סוגי לקוחות והמבקשת או מי מטעמה לא הוכיחה אחרת לגבי צינורות השיווק. לכן נראה כי ניתן במקרה זה להתמקד בהפעלת מבחן המראה והצליל בהיותו המבחן הדומיננטי במבחן המשולש.
לטענת המבקשת סימניה המבוקשים נבדלים מסימני המתנגדת הן ויזואלית והן פונטית. כך למשל המילהPOLO  המשותפת לסימנים היא המילה השלישית בסימן המבוקש, שהינו גם סימן מרובה מלים. בנוסף טענה כי הסימן המבוקש הינו סימן מילולי בעוד סימני המתנגדת שצוינו הינם סימנים מעוצבים.
למתנגדת סימני מסחר רשומים הכוללים את המילה POLO גם בסוגים 18 ו-25 לגביהם נתבקש רישום סימני המסחר דנן לגבי מגוון רב של דברי לבוש, והעיקריים שבהם הם סימן מסחר מס' 90972 POLO (לא מעוצב) הרשום בסוג 25 וסימן מסחר מס' 115579 – POLO SPORT (לא מעוצב) הרשום בסוג 18.
בהחלטה בעניין אפולו אדקס המאוזכרת לעיל התייחס הפוסק לכך שסימן בלתי מעוצב הכולל את המלהPOLO  דומה דמיון מובהק לסימנים מעוצבים בהם המלהPOLO  היא המלה העיקרית. הסימנים שבפני אינם מעוצבים. בהיות הסימנים בשפה הספרדית שאינה מוכרת לרוב הציבור בישראל (כפי שגם טענה המבקשת בסיכומיה), אין מנוס מלהניח כי המלה הבולטת בסימן היא המילה POLO, שכבר רשומה כסימן מסחר (ר' החלטתו של כבוד הפוסק (כתוארו אז) י' אקסלרד בהחלטתו בעניין התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 118198 "MATTESE" Rah Management Corp. נ' Matis (a French societe anonyme) (פורסם באתר רשות הפטנטים, 18.11.2003)). לפיכך, במקרה זה לא די בצירוף המילים הנוספות לסימן שאינו מעוצב כדי להעניק את ההגנה המבוקשת. המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל על כתפיה כדי להראות אחרת.
גם בהתייחס למבחן ההיגיון והשכל הישר ניכר כי בין הסימנים המבוקשים וסימני המתנגדת קשר אסוציאטיבי ודימיון רעיוני המקימים חשש כי צרכן יטעה לחשוב שמקור הסימנים המבוקשים הוא במתנגדת (ר' רע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ, פסקא 9 (פורסם בנבו, 12.10.2010). הרשם סבר כי הקשר שבין המלה "POLO" ודמות הרוכב למוצרי ביגוד יצרה המתנגדת, ועל כן סכנת ההטעיה הטמונה ברישום הסימן המבוקש גדולה היא.
בנוסף, די באמור לעיל באשר לסימניה של המתנגדת ושמה הטוב ובראיות שהגישה, כדי  להראות כי המוניטין שנרכש לסימניה המסחריים רב באופן בו תגבר סכנת ההטעיה בין הסימנים.
לפיכך, בהיעדר ראיות קונקרטיות מצד המבקשת לעניין ביטול סכנת ההטעיה בהקשר של חוג הלקוחות, סוג הסחורות וצינורות השיווק, נפסק כי גם לו שאלת זהות המבקש לא היתה במחלוקת, לא היה הסימן מתקבל לרישום.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם