למי הבעלות בסימן מסחר? התנגדות לסימן מסחר 255777 - "פטפוט"

התנגדות לסימן מסחר שהוגשה על ידי חברת ג.א.מ.ז ניהול ייזום והשקעות בע"מ כנגד אורי חמו. ההליך התנהל ברשות הפטנטים, בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. ביום 16.3.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר מספר 255777 לגבי המלה "פטפוט" (לא מעוצב) בסוג 43 לגבי "שירותים להספקת מזון ומשקה, מסעדה ובית קפה".
התנגדותה הוגשה בטענה כי המתנגדת היא בעלת הסימן, וזאת על בסיס הוראות סעיף 24(א1)(2) לפקודת סימני המסחר.
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחית. סימן מסחר מס' 255777 ירשם על שם המבקש ועל שם מר בן עזרי במשותף. לאור התנהלות הצדדים והלך טיעוניהם בהם הכבידו יתר על המידה ושלא לצורך על הרשם כמו גם האחד על משנהו, לא עשה הרשם צו להוצאות.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

התנגדות בטענת בעלות

סעיף 24(א1) לפקודת סימני המסחר קובע כדלהלן:
"ואלה עילות ההתנגדות לרישום סימן:
(1) קיימת סיבה ולפיה מוסמך הרשם לפי הוראות פקודה זו לסרב לבקשת הרישום;
(2) המתנגד טוען לבעלות על הסימן."
התנגדות לרישום סימן מסחר בהתבסס על סעיף 24(א1)(2) שבפקודה, תתקבל ככל שיעלה בידי המתנגד להוכיח כי הוא הבעלים של הסימן. היינו, בשונה מן המבקש אשר כבר שיכנע את הרשם לקבל את רישומו של הסימן על שמו ודי לו להראות כי המתנגד איננו הבעלים, אין המתנגד יוצא כדי חובתו על ידי ההוכחה כי המבקש אינו בעלי הסימן (טענה שעשויה היתה לבוא בגדר הוראות סעיף 24(א1)(1) לפקודה) ועליו להראות כי הבעלות היא שלו עצמו באופן פוזיטיבי.
כאמור, ביום 13.3.2011 נכרת הסכם בין חברת אורי ושחר לבין המתנגדת, במסגרתו העניקה אורי ושחר לאחרונה זכויות שימוש בשם המסחרי "קפה פטפוט" לגביו אף נטען בהסכם כי הנו רשום.
נפסק כי אין באפשרותה של המתנגדת להסתמך על לשונו של ההסכם על מנת לבסס זכותה לבעלות בסימנים נשוא ההסכם, לרבות לגבי הסימן המבוקש.
באשר לטענות השונות אותן העלתה המתנגדת אודות זניחתו של המבקש את הסימן, אין מקומן של טענות אלו בהליך על פי העילה הקבועה בסעיף 24(א1)(2) לפקודה. ככל שהיו למתנגדת טענות בהקשר זה, הרי שהיה עליה להגיש התנגדותה על בסיס העילה הקבועה בסעיף 24(א1)(1) לפקודה, לפיה קיימת לרשם סיבה לסרב לבקשת הרישום.
משהגיע הרשם למסקנה כי המתנגדת לא הרימה את הנטל להוכיח כי היא הבעלים בסימן המבוקש, מתבקשת המסקנה כי דין ההתנגדות להידחות.

סימן בית ("House mark")

מטיעוני הצדדים עולה כי שניהם רואים ומתייחסים לכלל הסימנים הכוללים את המלה "פטפוט" אם לבדה ואם בצירוף המלים "קפה" ו-"מסעדה", כהיינו הך. למעשה, שני הצדדים מתייחסים למלה "פטפוט" כמותג המשתרע על פני כלל העסקים מקבוצת "פטפוט". למעשה, הצדדים עצמם רואים בסימן "פטפוט" כ"סימן בית" ("House mark") – סימן שנועד לסמן את העוסק ועסקו ללא הבחנה בין המוצרים או השירותים (בשונה מ"סימן מוצר" המיועד לסמן מוצר או שירות ספציפיים) (ר' למשל, בקשה לרישום סימן מסחר מספר 175322, BTR ENTERPRISES, (פורסם באתר רשות הפטנטים, 23.1.2007), בפסקא 16 להחלטה).
טיבו של סימן בית שלעולם ישמש לקשר בין מקור הטובין ובין הטובין – במקרה שכזה קשה יהיה להפריד ביניהם או לחלקם ללא חשש להטעיה (התנגדות לרישום סימן מסחר 168754, "MANIA" (מעוצב), אור מאניה בע"מ נ' GA Modefine S.A., (פורסם בנבו, 17.5.2007), בפסקא 80 להחלטה).

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם