ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 6.2.2012 בת.א. 2571/04 שניתן על ידי כבוד השופט י' פרגו. הערעור הוגש על ידי חברת Louis Vuitton Malletier כנגד חברת בלונים ושעשועים בע"מ ואפרת כהן. הערעור נדון בבית המשפט העליון, בפני השופט א' גרוניס, השופט י' דנציגר, השופט א' שהם. ביום 9.12.2013 ניתן פסק הדין בתיק.
העובדות: בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט הבכיר י' פרגו) דחה תובענה בעילה של הפרת סימן מסחר, שהוגשה על ידי המערערת נגד המשיבות. בתובענה נטען, בין היתר, כי המשיבות ייבאו ארצה מוצרים מזויפים, שנשאו שלא כדין סימני מסחר רשומים של המערערת. התובענה נדחתה לאחר שבית המשפט קבע כי הוכח שהיצרן בסין, ששלח את המוצרים למשיבה 1, טעה כאשר כלל במשלוח מוצרים שכלל לא הוזמנו על ידי המשיבה 1.
לפסק הדין במחוזי ראו: VUITTON LOUIS נ' בלונים ושעשועים בע"מ ואח' (ת"א 2571-04)
תוצאות ההליך: הערעור מתקבל, הן בנוגע לעילה והן בנוגע להשתת חיוב כספי על המשיבה 1. נפסק כי המשיבה 1 תשלם למערערת סכום של 100,000 ש"ח. כמו כן ניתן בזה צו מניעה האוסר על המשיבה 1 לייבא, לשווק או לייצר מוצרים המפרים את סימני המסחר של המערערת.
בנוסף, נפסק כי המשיבה 1 תישא בשכר טרחה בשתי הערכאות בסכום של 30,000 ש"ח.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
הוכחת הטענה כי המוצרים המזויפים נשלחו בטעות
על היבואן הישראלי מוטל הנטל להוכיח כי המוצרים המזויפים נשלחו אליו בטעות, על אף שלא הזמינם מן היצרן בסין.
נפסק כי בניגוד לקביעתו של בית משפט קמא, בית המשפט העליון סבר שהנטל לא הורם. הטעמים לכך הם אלה:
א) היבואן, היינו המשיבה 1, לא הציג כלל בפני בית המשפט את מסמכי ההזמנה. אילו מסמכים אלה הוצגו ניתן היה לוודא מה בדיוק הזמינה המשיבה 1 מסין.
ב) המשיבה 1 לא העידה את העד שהיה מעורב מטעמה בהזמנה מסין. מדובר בבעלה של המשיבה 2. זו האחרונה הייתה המנהלת של המשיבה 1. היא הובאה כעדה מטעם המשיבים, אף שלא הייתה מעורבת ביבוא המסוים.
ג) בית המשפט המחוזי סמך על מסמך ששלח היצרן הסיני בו הוא כתב שנפלה אצלו טעות, כאשר כלל במשלוח את המוצרים המזויפים, על אף שאלה לא הוזמנו על ידי המשיבה 1. לא היה מקום לקבל את הראיה האמורה, היא המסמך של היצרן. זאת, משום שעורך המסמך לא הובא לעדות.
מכאן, שהיה מקום לקבל את התובענה ולקבוע כי המשיבה 1 הפרה את זכויותיה של המערערת.
פיצוי בגין הפרת סימן מסחר במסגרת ייבוא במכס
בית המשפט העליון ללא הנמקה פסק כי המשיבה 1 תשלם למערערת סכום של 100,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה – 25.11.2004 – ועד לתשלום בפועל.
