מר משה צוקר ומר אורן רבינו הגישו בקשות לרישום סימני מסחר מעוצבים. הבקשות נדונו ברשות סימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 25.12.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.העובדות: כל אחד מהצדדים הגיש בקשה לרישום סימני מסחר מעוצב הכולל את המילים TAXI NET. בקשה אחת הוגשה בסוג 38 והשנייה הוגשה בסוג בסוג 9 ובסוג 39. מחלקת סימני המסחר הודיע למבקשים על פתיחת הליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29 לפקודת סימני מסחר.
תוצאות ההליך: הרשם הורה על קיבול שני הסימנים לרישום בכפוף לתיקוני פרטה.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
הליך לתחרות בין בקשות לסימני מסחר
סעיף 29(א) לפקודה קובע כדלהלן: "הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין, והבקשה המאוחרת הוגשה לפי שקובלה הבקשה המוקדמת, רשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור יחליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו."
המבחנים לקביעת בכורתו של סימן אחד על פני רעהו בהליך כגון דא הינם שלושה: מועדי הגשת הבקשות לרישום; מידת השימוש שעשה כל צד בסימן המבוקש על ידיו עד להגשת הבקשה וממועד הגשת הבקשה; תום הלב של כל אחד מהמבקשים בבחירת סימנו.
לעניין מועדי הגשת הבקשות לרישום, נפסק כי מר צוקר הגיש את בקשתו לרישום סימן מסחר תשעה חודשים לפני מר רבינו.
ואולם נפסק כי הלכה ידועה היא כי ברגיל מועד הגשת הבקשות לרישום הינו המבחן שחשיבותו היא הפחותה ביותר מבין השלושה. עם זאת, תשעה חודשים הם פרק זמן משמעותי מאוד אשר אין להתעלם ממנו, ועל כן לפי מבחן זה ידו של המבקש 1 היא על העליונה.
לעניין היקף ומשך השימוש בסימן, נפסק כי רבינו החל לעשות שימוש בסימן המבוקש בסמוך לפני הגשת הבקשה לרישומו, דהיינו בחודשים מרץ או אפריל 2011.
מנגד נפסק כי מר צוקר עשה שימוש בסימן המבוקש, אשר אף מופיע על גבי המונית שבבעלותו, בסמוך לפני הגשת הבקשה לרישום ועד היום, דהיינו מן המחצית השנייה של שנת 2010. עם זאת, מר צוקר לא הביא ראיות בדבר היקף השימוש המסחרי בסימן. מר רבינו עשה אף הוא שימוש בסימן במקביל למר צוקר. מן הראיות שהגיש מר רבינו עולה כי החל בשימוש מסחר בסימן בתחילת שנת 2011, אך הוא הביא ראיות מהן ניתן ללמוד כי השימוש היה משמעותי.
על כן נפסק כי לא ניתן לבכר צד אחד על פני צד אחר לפי מבחן זה.
לעניין תום לב בבחירת הסימן , נפסק כי מן הראיות שהובאו עולה כי שני הצדדים פעלו בתום לב בבחירת סימניהם וכי עשו כן מבלי שידעו האחד על פעילות רעהו.
על כן נקבע כי שני הצדדים פעלו בתום לב בבחירת סימניהם, בהגשת הבקשות לרישומם ובשימוש בהם.
שימוש מקביל בסימני מסחר דומים
סעיף 30(א) לפקודה דן ברישום מקביל של סימנים וקובע כדלקמן: "ראה הרשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות לדעתו רישומם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או אותו הגדר טובין, על שמם של בעלים אחדים, רשאי הוא להרשות רישום כאמור בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם."
על חשיבות תום הלב ברישום מקביל של סימני מסחר ניתן ללמוד מלשון הסעיף. הרשם מאזכר גם את ההחלטה בעניין בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 95267, 100851 "Complete" ו-"Complete System" Allegran Inc. נ' קונטקט נילסן (ישראל) בע"מ (פורסמה באתר האינטרנט של רשות הפטנטים, 19.11.2003 בעמוד 12 להחלטה נקבע:
"המבחנים להוכחת הזכות לשימוש מקביל באותו הסימן הם זהים בעיקרם למבחנים המשמשים להוכחת זכות העדיפות בסימן לפי סעיף 29. לשון הסעיף מקנה משקל מכריע ליסוד תום הלב."
מאחר ושני הצדדים נהגו בתום לב ולפיכך מתקיים תנאי זה הקבוע בסעיף 30 לפקודה.
נפסק כי לא יירשמו שני הסימנים במקביל באם עלול הדבר להטעות את הציבור ואולם נפסק כי בענייננו אין מניעה כי כך ייעשה. עסקינן בשני סימנים מעוצבים. סימנו של מר צוקר כולל רכיבים נוספים, ביניהם הרכיב "מו-נט". הסימן כולו הינו בצבעים כתום וכחול. סימנו של מר רבינו צבעוני פחות, הגופן שונה והאות e בסימן מעוצבת באופן המזכיר את צורתו התלת-מימדית של כדור הארץ.
יתרה מכך, הרכיב המשותף לסימנים הינו מתאר ביחס לשירותים ונראה כי לא ניתן להקנות בו בלעדיות לגורם כלשהו.
השירותים המסופקים על ידי המבקשים שונים. אמנם שני המבקשים עוסקים בתחום ההסעות, אך הסימנים משמשים אותם לשירותים שונים. מר צוקר עוסק באספקת שירותי אינטרנט במונית ואילו מר רבינו עוסק בשירותי הסעות המוזמנים באמצעות האינטרנט.
זאת ועוד, שני הצדדים לא הצביעו על טעות בקרב ציבור הצרכנים וזאת למרות שנעשה שימוש בסימנים במקביל במשך כשנתיים.
על כן נפסק כי שני הסימנים יתקבלו לרישום בכפוף לתיקוני הפרטה.
