חברת מדיליין בע"מ הגישה התנגדות לרישום סימן מסחר שהוגש על ידי חברת Reckitt & Colman (Overseas) Limited. הליך נדון בפני רשם סימני המסחר, אסא קלינג. ביום 5.3.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
העובדות: המבקשת הגישה בקשות לרישום סימני מסחר מספר 203593 ו-203594, לא מעוצבים, הכוללים את המילים "CLEARASIL STAYCLEAR", בסוג 5 ובסוג 3. הבקשות הוגשו על פי דין קדימה מבריטניה.
המתנגדת טענה כי היא הבעלים של סימן מסחר רשום מעוצב מספר 116547, בסוג 5 אשר כולל את המילה CLEAREX וכי כתוצאה מהיקפי המכירות הגדולים רכש סימנה מוניטין רב והפך לסימן מוכר היטב. על כן טענתה המרכזית של המתנגדת, היא כי הסימנים המבוקשים אינם כשירים לרישום על פי סעיפים 8(א), 11(9) ו-11(14) לפקודה, מאחר והם דומים עד כדי הטעיה עם סימנה הרשום והמוכר היטב.
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחתה. הרשם הורה על רישום הסימנים.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
החשש מפני הטעיה
נפסק כי ההכרעה בשאלת קיומו של דמיון מטעה בין סימנים תיעשה בעזרתו של "המבחן המשולש" כפי שפותח בפסיקה. מבחן זה מאגד בתוכו שלושה מבחני עזר הכוללים את מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות, הלקוחות וערוצי השיווק ומבחן יתר נסיבות העניין.
במשך הזמן וכחלק ממבחן יתר נסיבות העניין נוסף מבחן ההיגיון והשכל הישר.
במסגרת מבחנים אלה תיבדק מידת הדמיון בין הסימן המבוקש לבין הסימן הרשום, והאם קיים חשש כי דמיון זה יביא להטעיה בקרב הצרכנים לחשוב כי הטובין של בעל הסימן המבוקש מקורם אצל בעל הסימן הרשום.
מבחן המראה והצליל
מבחן זה נחשב לראשון והמרכזי מבין שלושת המבחנים. במסגרתו ייבחנו הסימנים תוך השוואת חזותם הכללית וצליל הגייתם. ההכרעה בשאלת הדמיון המטעה בין הסימנים תיעשה תוך השוואת הסימנים בשלמותם ומתן משקל לרושם הראשוני של הצרכן אשר אינו מתעכב להבחין בין הסימנים לפרטי פרטיהם.
נפסק כי סימנה הרשום של המתנגדת מעוצב וכולל כיתוב בעברית ובאנגלית כאחד כאשר המלה באותיות לטיניות "CLEAREX" מוצבת מעל המלה באותיות עבריות "קלירקס". זאת בעוד שהסימנים המבוקשים עושים שימוש באותיות לטיניות בלבד לגבי המלים "CLEARASIL STAYCLEAR" ללא עיצוב.
המלה "CLEAR" משותפת לסימנה הרשום של המתנגדת ולסימנים המבוקשים. לעניין זה ככל שהרכיב הזהה מופרד ומובחן מיתר חלקי הסימן כך יראה בו הציבור רכיב עצמאי אשר אינו מייחד סימן זה או אחר. לעומת זאת, כאשר הרכיב הינו חלק אינהרנטי מן הסימן ואינו ניתן להפרדה מיתר חלקיו, כך יקשה על הציבור לראות בו רכיב עצמאי. לכך ניתן להוסיף כי בסימנים מילוליים הדגש בדרך כלל יושם על תחילת הסימן ופחות על סופו ויש בכך כדי הוספת משקל כאשר נבחן דמיון בין סימנים.
נפסק כי יש הבדלים חזותיים בין הסימניים אשר די בהם כדי להקטין את החשש שברושם החזותי הראשוני שנוצר אצל הצרכן יהיה בלבול בין הסימנים, גם כאשר מדובר בזכרונו הבלתי מושלם של הצרכן.
יתר נסיבות העניין
מבחן זה הינו מבחן לוואי או מבחן "סל" המאגד בתוכו את שאר נסיבות המקרה אשר לא הובאו בחשבון במסגרת המבחנים האחרים. במסגרתו יש להתחשב במשמעות הסימנים, השימוש שנעשה בהם בפועל, פרסומים קודמים, ראיות להטעיה בפועל אם ישנן כאלה, ועוד, וזאת על מנת לברר האם אכן עלול הציבור לטעות ולבלבל בין הסימנים המבוקשים למוצרי המתנגדת.
בסיכומם של כלל המבחנים מתאיין החשש להטעיה בין הסימנים המבוקשים לסימנה של המתנגדת לאור סעיפים 11(9) ו- 11(14) לפקודה.
