הליך שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת נועה גרוסמן. ביום 23.8.21 ניתן פסק הדין בתיק.
הצדדים: – התובעת: דיאנה זוהר; – הנתבעות: (1) facebook; (2) instagram; (3) PBP research; (4) Adidas; (5) vans.
העובדות: הנתבעות 1-2 השביתו או השעו את קבוצת הפייסבוק, עמוד האינסטגרם ופרופילים של מנהלי הקבוצה ובנם, ללא כל התראה, לאחר שקיבלו תלונות מהנתבעות האחרות בנוגע להפרות של זכויות יוצרים וזכויות קניין רוחני אחרות שבוצעו בחשבונות אלה. לטעמה של התובעת, השעיה זו בוצעה ללא צידוק מספק ונגרם לה נזק רב מבחינה תדמיתית וכלכלית. התובעת הגישה בקשה לצו מניעה ו/או צו עשה אשר יורה על השבת הפעילות בחשבונות ויורה לנתבעות להימנע מפגיעה בפרנסתה. כמו כן, התובעת עתרה לסעד כלכלי בסך של 500,000 ₪.
השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט היא האם קיימת לתובעת עילה משפטית להורות לפייסבוק להשיב לפעילות את חשבונות המשתמש אשר הופעלו על-ידי התובעת ואחרים לצרכים עסקיים ושיווקיים ברשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם. זאת, כאשר חשבונות אלה הושבתו על-ידי פייסבוק מכיוון שנעשתה בהם פעילות אשר מפרה זכויות קניין רוחני של צדדי ג'.
תוצאות ההליך: התביעה נדחתה. נקבע כי התובעת עשתה שימוש פסול ובלתי הולם ברשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם וכי פייסבוק פעלה כדין כאשר השביתה את חשבונות המשתמש שהופעלו על-ידי התובעת או מי מטעמה.
בית המשפט חייב את התובעת לשלם לפייסבוק הוצאות משפט ושכ"ט עוה"ד מטעמה בסך של 75,000 ₪. כמו כן, בית המשפט חייב את התובעת לשלם לאדידס הוצאות משפט ושכ"ט עוה"ד מטעמה בתביעה העיקרית בסך 45,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
לא מדובר בייבוא מקביל
"יבוא מקביל" הינו שיטת מכירה מוכרת, מקובלת ומותרת בישראל. זאת, על בסיס דוקטרינת "המיצוי" בדיני הקניין הרוחני, אשר לפיה, בעל סימן המסחר הרשום זכאי ליהנות מזכויותיו ביחס למכירה הראשונה של המוצר שבו יש לו זכות. בכך בעל סימן המסחר הרשום "מיצה" את זכויותיו, כאשר כל מכירה חוזרת של אותו מוצר אינה מפרה של זכויותיו, והוא לא זכאי לתמורה נוספת בגינה.
בענייננו נפסק כי התובעת לא הציגה ראיות לפיהן המותגים המשווקים על-ידה בחשבונות, נרכשו קודם לכן, על-ידי מאן דהוא.
כמו כן, אין סיבה כי מוכר או משווק ביבוא מקביל יסתיר את פעילותו ויפעל בחשאי. השיווק וההסתרה בוצעו על-ידי התובעת באופן שיטתי ומתוחכם: פרסום מותגי על באמצעות הרשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם תוך צירוף קישור מתאים לאתר שלה ומתן הנחיות מתאימות לרכישה.
בין השאר, נעשה שיבוש מכוון של שיבוץ כוכביות בשמם של המותגים כך שבקרה אלגוריתמית-רובוטית לא תוכל לגלותם; משלוח הלקוחות לרכוש דרך קישור; זיהוי המוצר על ידי קוד כשבפועל מוצגת תמונה של מוצר שונה לחלוטין מן המוצר הנרכש; החלפת שמות של קבוצות תוך הפניית לקוחות הפוטנציאליים לקבוצות אלה; הצגת מצג ללקוחות לפיו מדובר במוצרים זהים למוצר המקורי. מדובר בהסוואה מתוחכמת שמטרתה הינה מכירת מוצרים מזויפים.
קרי, בית המשפט קבע כי המוצרים ששווקו באמצעות הרשתות החברתיות הן מוצרים שאינם מקוריים (מזוייפים).
מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה
נקבע כי אין מקום להחזיר את הפעילות בחשבונות הפייסבוק והאינסטגרם של התובעת או מי מטעמה.
קביעה זו ניתנה ללא קשר לעילה החוזית ולטענותיה של פייסבוק לפיהן התובעת פעלה בניגוד לתנאי השימוש עליהם הסכימה כאשר נפתחו קבוצת הפייסבוק ועמוד האיסטגרם נושא התביעה.
נפסק כי בנוסף להפרת תנאי השימוש על ידי התובעת ויתר משתמשי החשבונות, הפעילות הפסולה של תיווך ופרסום של מוצרים מזויפים שביצעה התובעת באותם חשבונות, אינה יכולה להקים לה עילת תביעה, בבחינת "חוטא לא ייצא נשכר" ולאור הדוקטרינה כי "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה".
כמו כן, לא ניתן להעניק לתובעת את הסעדים המבוקשים, כגון השבת הפעילות בחשבונות המפרים, גם לאור כללי הצדק הטבעי, תקנת הציבור ועקרונות בסיסיים של שימוש סביר בפלטפורמה אינטרנטית המסופקת על-ידי רשת חברתית.
בית המשפט לא יכול להסכים ברמה העקרונית-נורמטיבית למתן סעד של השבת פעילות של חשבון פייסבוק או אינסטגרם אשר מבוצעת בו הפרה של זכויות קניין רוחני באופן שיטתי.
בענייננו, מדובר בפעילות בחשבונות פייסבוק ואינסטגרם אשר מבוססות על שיטה מתוחכמת, אשר מטרתה הינה תיווך ופרסום למכירה של מוצרים לא מקוריים.
נקבע כי בנסיבות אלה פייסבוק הייתה רשאית שלא לאפשר לאותם חשבונות להמשיך ולהתקיים, ולו על-מנת לשאוף לקיום פלטפורמה של רשת חברתית בטוחה ונקייה מפגיעה בזכויות של אחרים. לציבור ישנה ציפייה סבירה ולגיטימית ששימושו ברשתות החברתיות יהיה מבוקר במידה מסוימת, כך שגם כאשר הוא חשוף לתוכן שיווקי על מוצר מסוים, הוא יהיה מהימן ואמין, לרבות באשר למקוריות המוצר.
במקרים שבהם קיימות אינדיקציות להפרות על-ידי משתמש בחשבון, למשל באמצעות תלונות ודיווחים, לפייסבוק ישנה חובה, כרשת חברתית בעלת השפעה כלל-עולמית, לפעול במידת הסבירות האפשרית, לבדיקת התלונות ולאימותן, ובמידת הצורך לאכוף ולטפל במפרים על-ידי חסימת חשבונותיהם.
למשתמש ברשת חברתית ישנה זכות ברורה ורחבה לחופש ביטוי, לרבות לחופש ביטוי מסחרי. אך זכות זו כפופה לכך שהתכנים המפורסמים על-ידו בעמוד הפייסבוק או האינסטגרם שלו אינם סותרים את תקנת הציבור, אינם פוגעניים, כוזבים, או מביאים להפרת זכויות, לרבות זכויות קניין רוחני של אחר.
המשתמש בחשבון נדרש לבצע את פעילותו לפי אמות מידה נורמטיביות. מי שמפר זכויות של צדדים שלישיים ברשתות החברתיות, צפוי לסנקציה של השבתת חשבונו וחשוף לתביעות בגין פעילותו המפרה. למפר זה אין זכות לקבלת סעד מבית המשפט, כאשר החשבון שלו שימש אותו לביצוע פעילות המפרה זכויות קניין רוחני של צדדים שלישיים.
בענייננו, אכן התקיימה פעילות של פרסום ותיווך למכירת מוצרים מזויפים בחשבונות המשתמש, ולכן פייסבוק פעלה בדין ובצדק להשבתת החשבונות. כמו כן, עמדתה של פייסבוק שלא לחדש את הפעילות בחשבונות אלה הינה צודקת. עמדה זו מתיישבת עם עקרונות של קיום רשת אינטרנט נקיה מהפרות ככל הניתן, וכן עם הציפייה הסבירה והלגיטימית של המשתמשים כי צריכה ושיתוף של מידע ברשתות החברתיות יעשו באופן שאינו פוגע בזכויות ושאינו חושף אותם לתכנים מפרים או בלתי נאותים.
חסימה בשל הפרת תנאי השימוש של פייסבוק
תנאי השימוש בשירותיהן של פייסבוק ואינסטגרם, הוא מתן הסכמה של המשתמש להתקשר בהסכם מחייב עם פייסבוק הקובע תנאי שימוש. כמו כן, כאשר מדובר במשתמש עסקי או מסחרי, כגון ניהול קבוצה למטרת קידום עסק, המשתמש מתחייב ומסכים בנוסף לתנאים מסחריים.
פייסבוק הבהירה בתנאי השימוש שלה ושל אינסטגרם כי אין היא מתירה למשתמש בשירותיהן להפר זכויות של אחר או לפעול באופן שאינו חוקי, וכי במקרה כזה היא תהיה רשאית לפעול נגד חשבון המשתמש ואף להשביתו.
המלומדים דרורי, וירז'נסקי, ירקוני ובר שדה, התייחסו בספרם, "דיני אינטרנט במשפט המסחרי" להתקשרות בהסכמים ברשת האינטרנט. כפי שעולה מספרם, במרבית המקרים מדובר בחוזים אחידים הנכרתים בין עוסק לצרכן:
"במרביתם המוחלטת של המקרים, הסכמים ברשת הם הסכמים אחידים. בהמשך לחלוקה שלעיל, מדובר בכל העסקאות שמתנהלות בין בן אנוש לתוכנה (שכן (עדיין) לא ניתן לנהל משא ומתן עם תוכנה), ובמקרים נדירים גם בעסקאות בין תוכנה לתוכנה (כתוצאה מפערי הכוחות בין מפעילי התוכנות בעולם האמיתי, שמחייב את החלש להתאים את התוכנה שלו לזו של החזק).
עסקאות כאלה הן לרוב עסקאות בין עוסק לצרכן. גולש ממוצע נקשר בעשרות הסכמים במהלך הגלישה ברשת מבלי שראה ולו אחד מהם מימיו (הסכמי שימוש ותניות פרטיות). זאת נוסף על כל פעילות המסחר ואינטראקציית המידע ברשת, על מערכותיהן ההסכמיות הנפרדות מתחום הפרטיות והקניין הרוחני. לגולש אין שום יכולת, משפטית או מעשית, לעבור על כל אחד מההסכמים או לנהל משא ומתן עליהם; הוא יכול לקבל את העסקה כמו שהיא או לחפש עוסק אחר".
בענייננו, לא מדובר בעסקה קלאסית של רכישת טובין על-ידי צרכן מעוסק באמצעות רשת האינטרנט, אלא מדובר במתן שירותי אינטרנט המאפשרים שיתוף של מידע באמצעות חשבונות פייסבוק ואינסטגרם. היסודות האיתנים של כריתת החוזה, בדבר הצעה- קיבול- גמירות דעת, חלים גם כאן.
פרסום תנאי השימוש מהווה הצעה. הסכמת המשתמש לתנאי השימוש מהווה קיבול. כך נוצר החוזה, המסדיר את אופן השימוש ברשת החברתית ואת תנאיו. לפיכך, נקבע כי חוזה זה מהווה חוזה אחיד לפי חוק החוזים האחידים, בין פייסבוק/אינסטגרם לבין המשתמשים.
בענייננו, תנאי השימוש נקבעים אך ורק על-ידי פייסבוק. אדם המבקש להשתמש ברשת חברתית זו מתבקש להסכים לתנאי השירות כתנאי להתחלת השימוש בחשבון. למשתמש אין אפשרות לנהל משא ומתן על תנאי השימוש ובאופן טבעי וברור, פערי הכוחות בין הצדדים גדולים ביותר.
בית המשפט בחן את ההוראות החוזיות של תנאי השימוש של פייסבוק, הנוגעות לזכותה לחסום או להסיר חשבון/עמוד/פרופיל שבאמצעותו מבוצעת פעילות מפרה של זכויות. נקבע כי מדובר בזכות לגיטימית של פייסבוק אשר עולה בקנה אחד עם חוזים ארוכי טווח ועם הזכויות של פייסבוק כמי שמספקת פלטפורמה לשיתוף ולצריכת מידע על-ידי משתמשיה.
כמו כן, נקבע כי התנאי המקנה לפייסבוק זכות לעדכן ולשנות את תנאי השימוש תוך עדכון המשתמשים על כך, אינו מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד. מדובר בתנאי לגיטימי אשר עולה בקנה אחד עם הצרכים המשתנים והדינאמיים של הרשת החברתית.
