רישום סימן מסחר ביחס לשם גנרי של אתר אינטרנט בקשה לרישום סימן מסחר מס' 234287 "Hotels.co.il"

בקשה לרישום סימן מסחר על ידי חברת ביי-טק תקשורת בע"מ. הבקשה נדונה ברשות סימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 2.9.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "Hotels.co.il" (לא מעוצב) לגבי שירותים שונים ורבים שעיקרם פרסום ומתן שירותי תיירות. הבקשה סורבה על ידי מחלקת סימני המסחר בטענה כי הסימן חסר אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר וכן בשל כך שהסימן נהוג ומקובל במסחר לתיאורם של שירותי מלונאות.
תוצאות ההליך: הבקשה נדחית. אין לסימן אופי מבחין.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

אופי מבחין ביחס לסימן גנרי

סעיף 8 לפקודה מגדיר את התנאי הבסיסי לרישום סימן מסחר והוא היותו בעל אופי מבחין:
"8. (א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן – בעל אופי מבחין).
(ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום."
סימן או שם שיש בו כדי לתאר את הטובין או השירותים אותם מיועד לסמן, יזכה להגנה מצומצמת אם רכש אופי מבחין כאמור בסעיף 8(ב) לפקודה. עם זאת, סימן או שם גנרי לא יהיה כשיר כלל לרישום (ראה לעניין זה ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ – עיתון "משפחה" נ' אס. בי. סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ – עיתון "משפחה טובה" דינים עליון 2001 (11) 534).
נפסק כי יש לבחון האם הסימן המבוקש הינו גנרי או תיאורי וככל שהינו תיאורי האם רכש אופי מבחין. יש לבחון את הסימן ביחס לטובין או לשירותים אותם מיועד הוא לסמן, שהרי סימנים מסוימים יכול שייחשבו תיאוריים כלפי טובין או שירותים מסוימים אך שרירותיים ביחס לאחרים (ר' ע"ר 21488-05-11 Eveready Battery Company Inc. נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפסקה 27 (פורסם בנבו, 8.12.2011).
על השם המקובל של הטובין או השירותים להישאר פתוח לשימוש הציבור, גם אם אינו בשפה העברית, אלא בשפה אחרת המובנת לחלק ניכר מהאוכלוסייה.

ההבחנה בין שם מתחם לסימן מסחר 

סימן מסחר מוגדר בסעיף 1 לפקודה כ"סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם".
מטרתו של סימן מסחר היא להבחין בין הסחורות והשירותים של עוסק אחד מאלה של מתחריו. היותו של הסימן בעל אופי מבחין הוא שמכשיר אותו למילוי מטרה זו (ר' זליגסון בעמ' 20).
הסימן שרישומו מתבקש הינו שם המתחם בו עושה המבקשת שימוש למכירת שירותיה. אציין, כי מהנתונים שמסרה המבקשת, חלק גדול מהשירותים המוצעים על ידיה הינם שירותים אינטרנטיים, דהיינו על מנת לרכשם יש להגיע לאתר שלה.
לפיכך שם המתחם מזהה עבור הגולש את בעל שם המתחם ומתפקד במידה רבה כשמו המסחרי של אותו בעל מתחם.
ואולם, בעוד השם המסחרי ושם המתחם מיועדים לזהות את בעליהם, סימן מסחר מיועד לזהות את החברה כמקור למוצרים או לשירותים מסוימים. ואולם ייתכנו מקרים בהם ישמש שם המתחם גם כסימן מסחר.
רישום שם מתחם כשלעצמו אינו מהווה זכות קניין רוחני אלא חוזה עם הספק ואף אינו מביא ליצירתו של מונופול או זכות בלעדית כלשהי.
הוספת הסיומת הגנרית ".co.il" למונח או מילה בעלת אופי גנרי שלא ניתן היה לרשמה כסימן מסחר, לא הופכת את המלה או המונח לבעל אופי מבחין ולכן, גם הצירוף בכללותו לא יהיה כשיר לרישום.
המלה "Hotels" הינה גנרית ביחס לשירות הזמנת בתי מלון ואף הצירוף כולו הינו גנרי ביחס לשירותים אלה כשניתנים הם באופן מקוון. לפיכך נעדר הסימן אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(א) לפקודה ואינו מסוגל לרכוש אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(ב) לפקודה.

אופיו המבחין הנרכש

לצורך הוכחת אופיו המבחין הנרכש של סימן נקבעו מספר מבחנים והם תקופת השימוש בסימן, מידת הפרסום לה זכה והאמצעים שהושקעו על ידי בעל הסימן ביצירת קשר מחשבתי בין הסימן לתודעת הציבור. כן יש לבחון האם בעקבותיו השימוש בסימן יקשר הציבור את הטובין או השירותים נושאי הסימן המבוקש עם בעליו (ר' למשל עא 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ נ' les verreies de saint gobain פ"מ מה(3) 224 וכן ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט ואח' (פורסם בנבו, 26.4.2004).
מלבד תמונה אחת שהומצאה על ידי המבקשת לאחר הדיון, לא הוצגו כל ראיות שיתמכו בטענת המבקשת כי מפרסמת היא את הסימן המבוקש מעבר לשימוש בו כבשם מתחם. מעבר לכך, המבקשת אף לא הציגה סקר שוק או כל עדות אחרת העשויה להצביע על מידת הכרות הציבור את הסימן או על כך שציבור הצרכנים קושר הסימן למבקשת דווקא.
אין די בטענה בדבר כניסות רבות לאתר אינטרנט של המבקשת כדי להוכיח רכישתו של אופי מבחין של שם המתחם באופן שהציבור מזהה בו סימן מסחר או שנעשה בו שימוש כבסימן מסחר. המבקשת אף לא הציגה ראיה לכך.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם