בקשה לסעד זמני שהוגשה על ידי יובל עדן כנגד יהודית אורקין. הבקשה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופט מגן אלטוביה. ביום 5.7.2015 ניתנה ההחלטה בבקשה.
העובדות: בקשה לסעד זמני בה עותר המבקש לצו מניעה זמני האוסר על המשיבה לפנות ללקוחות העסק של המבקש ו/או לקיים עמם התקשרות עסקית מכל סוג שהיא ו/או לעשות שימוש ו/או להפיק טובת הנאה, באופן ישיר או עקיף, מרשימת הלקוחות של העסק של המבקש ו/או משאלון ללקוח שערך המבקש ו/או כל מסמך ו/או מידע שהגיעו לידי המשיבה במסגרת מתן שירותי ניהול משרד לעסק של המבקש.
תוצאות ההליך: הבקשה מתקבלת. ניתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לפנות ללקוחות עדן תיירות בוטיק ו/או לקיים עמם התקשרות עסקית מכל סוג ו/או לעשות שימוש ו/או להפיק טובת הנאה באופן ישיר או עקיף, מרשימת הלקוחות של עדן תיירות בוטיק ו/או משאלון ללקוח שערך המבקש ו/או מכל מסמך ו/או מידע שהגיעו לידי המשיבה במסגרת עבודתה בעדן תיירות בוטיק, ובכלל זה כל השאלונים הכוללים פרטים על לקוחות עדן תיירות בוטיק שברשות המשיבה.
בנוסף הורה בית המשפט למשיבה, להעביר למבקש בתוך 10 ימים העתק מכל הקבצים שברשותה, הכוללים כל מידע הנוגע לעדן תיירות בוטיק.
בנוסף נפסק כי הצווים הזמניים האמורים, מותנים בהפקדת התחייבות עצמית של המבקש בהתאם לתקנה 365 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, והפקדת ערבות בנקאית או פיקדון בסך 50,000 ₪ להבטחת כל נזק שייגרם למשיבה ממתן הצווים הזמניים.
בנוסף נפסק שהמשיבה תשלם למבקש את הוצאות הבקשה, ושכ"ט עו"ד בסך 38,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
סוד מסחרי
סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999, מגדיר את המונח "סוד מסחרי" כדלהלן:
"סוד מסחרי", "סוד" – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו"
מעדות המשיבה, עלה כי רשימת הלקוחות של העסק והפרטים אודות הלקוחות הנכללים בשאלונים שערכה המשיבה, מקנים לעסק יתרון על פני מתחריו ככל שמדובר בלקוחות אלה. עוד עלה מעדות המשיבה שהמידע האמור נשמר אצלה בתיקיות מחשב. על כן, נראה לכאורה שרשימת הלקוחות של העסק והפרטים הכלולים בשאלונים המצויים בידי המשיבה הינם סודות מסחריים של העסק.
טענת המשיבה, לפיה המבקש לא הקפיד על שמירת המידע האמור ואף פרסם אותו באינטרנט, נדחתה בנסיבות העניין. נפסק כי אף אם ניתן להשיג פרטים כאלה או אחרים אודות לקוחות של העסק באמצעות חיפוש באתרים ציבוריים, עדיין יש יתרון בעובדה שהרשימה מרוכזת ואין צורך לערוך חיפוש. לכך יש להוסיף, כי ברשימת הלקוחות ובשאלונים נכללו פרטים אודות הלקוחות שלא ניתן למצוא אותם בנקל אם בכלל, כמו כתובת הדואר האלקטרוני שלהם, העדפותיהם והסיורים או הטיולים בהם השתתפו או שהם מעוניינים להשתתף, ובכל אלה יש כדי להקנות יתרון למחזיק במידע האמור.
סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות, קובע:
"(א) לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.
(ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
(1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; לעניין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;
(2) שימוש בסוד המסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
(3)…"
מעדות המשיבה עלה כי המשיבה עשתה שימוש בסודות המסחריים של העסק.
נוכח כל אלה, נפסק כי המבקש עמד בנטל להראות בראיות מהימנות לכאורה את זכותו לצו המניעה הקבוע המבוקש בכתב התביעה.
