התנגדות לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי גיא יקר וחברת פלאפל בריבוע בע"מ כנגד מבקשת סימן המסחר חברת חומוס בריבוע בע"מ. ההליך נדון ברשות סימני המסחר בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 6.1.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.העובדות: המבקשת הגישה בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב "חומוס בריבוע" בסוג 43 בגין "שירותים להספקת מזון ומשקה". המתנגדת היא רשת פלאפל בריבוע בע"מ שבבעלותה סימן מסחר רשום (מעוצב) מס' 150166 "פלאפל בריבוע" בסוג 43 מיום 21.6.2001 וכן בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב מס' 254346 שהוגשה ביום 17.3.2013 (יחד עם התנגדות זו) הכוללת את המילים "פלאפל בריבוע יצירות מחומוס מאז 1995".
לטענת המתנגדת הסימן המבוקש דומה עד כדי להטעות לסימנה הרשום. אי לכך, סימן המסחר אינו כשיר לרישום לאור סעיפים 11(9) ו- 8(א) לפקודת סימני המסחר. עוד נטען כי באמצעות הגשת הבקשה לרישום הסימן המבוקש, המבקשת מנסה להבנות מן המוניטין שצבר סימן המתנגדת 2 ויש בכך אף כדי לעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר. לפיכך הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום אף על בסיס סעיף 11(6) לפקודה. לבסוף נטען כי סימן המסחר אשר בבעלות המתנגדת 2 הפך למוכר היטב בקרב הציבור הישראלי ולפיכך הסימן המבוקש אשר הינו דומה לו עד כדי להטעות אינו כשיר לרישום לאור הוראות סעיף 11(13) לפקודה.
תוצאות ההליך: ההתנגדות התקבלה, נפסק כי הסימן המבוקש דומה כדי להטעות לסימנה הרשום של המתנגדת 2. אשר על כן, הבקשה לרישום הסימן המבוקש נדחית בזאת. בנוסף הורתה הפוסקת למבקשת לשאת בהוצאות המתנגדים בגין הצורך בניהול הליך זה ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
הטעייה בין סימנים
לשון סעיף 11(9) לפקודה היא כדלקמן:
"11. סימנים אלה אינם כשרים לרישום:
(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות."
תכלית האיסור על סכנת הטעייה הינה כפולה: מניעת נזק מסחרי לבעל הסימן הרשום עקב טעות של קונה פוטנציאלי שעלול לרכוש סחורה אחרת בסוברו כי היא סחורתו וכן יצירת ודאות בקרב הציבור העלול להתבלבל ולרכוש מוצר אחד במקום האחר כתוצאה מהדמיון בין הסימנים.
כבר נקבע לא אחת בפסיקה כי שאלת הדמיון בין סימני המסחר השונים תבחן לפי ה"מבחן המשולש", מבחן יציר הפסיקה, המורכב ממבחני העזר הבאים: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק ומבחן יתר נסיבות העניין. למבחנים לעיל נוסף מבחן השכל הישר אשר על פיו נבחן המסר הרעיוני הבא לידי ביטוי בקונספט נושא הסימן.
הפסיקה מייחסת למבחן המראה והצליל משקל יתר ביחס ליתר מבחני העזר דלעיל. בעת יישום מבחן זה יש לזכור כי ההשוואה צריך שתיעשה בין הסימנים בשלמותם, ולא בין חלקים מהם, וזאת תוך התחשבות במרכיבים הדומיננטיים אשר בסימן וברושם הראשוני הנוצר אצל ציבור הצרכנים הרלוונטי בעת ראיית הסימן שכן זכרונו של הצרכן הסביר אינו מושלם.
מבחינת המראה והצליל, קיימת זהות בין סימן המתנגדת 2 לבין סימן המבקשת הבאה לידי ביטוי במילה "בריבוע", אשר הינה משותפת לשני הסימנים, אם כי מופיעה היא בעיצוב שונה בשני הסימנים.
נפסק כי אין בכוחם של יתר רכיבי הסימן, קרי המילים "חומוס" והצירוף "לנגב את הפינות", המופיעים בסימן המבוקש ואשר אינם מופיעים בסימן המתנגדת 2 כדי ליצור את הבידול הנדרש בין הסימנים.
הקרבה המשפחתית בפרטת סימן המסחר
הפוסקת קיבל את טענת המתנגדים לפיה שני סוגי המאכלים (חומוס ופלאפל) משויכים לאותה קבוצת מזון מקומי מהיר, כי המאכלים נמכרים בדרך כלל באותם מקומות, וכי לא מן הנמנע (ואולי אף מתבקש) כי יוגשו יחד לשולחן. בנוסף, אין חולק כי גרגירי החומוס הם הרכיב העיקרי בהכנת פלאפל.
בנוסף נפסק כי השימוש בסימן המבוקש לצד סימנה הרשום של המתנגדת 2 עלול להביא להטעיית הצרכן בחשבו כי המדובר בחברה אחת המפעילה שני סוגי רשתות בעלות קונספט קולינארי דומה. עוד נפסק כי המדובר במזון אשר נמכר באותו האופן ותוך שימוש באותם ערוצי שיווק.
עוד נפסק כי ניתוק הקרבה המשפחתית בין ממכר חומוס לממכר פלאפל הינו מלאכותי שכן לא ניתן להפריד בין ציבור הלקוחות הצורך חומוס בלבד, לבין זה הצורך פלאפל בלבד. על כן נפסק כי המדובר בחוג לקוחות זהה.
רכיב תיאורי בסימן מעוצב
כמו כן, נפסק כי המילים "פלאפל" ו"חומוס" הינן מילים המתארות את הסחורות בגינן נרשם סימן המתנגדת 2 ובגינן נתבקש הסימן לרישום. לפיכך ניתן לקבוע כי כשלעצמם, ודאי שאין בהן כדי לבדל בין הסימנים. מסקנה דומה התקבלה גם ביחס לרכיב מתחום המתמטיקה "2" שמטרתו היא אך ורק לתמוך ברכיב המילולי "בריבוע".
נפסק כי בסימן המתנגדת 2 "פלאפל בריבוע" גלום מסר רעיוני מסוים (אם כי מרמז בלבד) באשר לצורת כדורי הפלאפל המוגשים, באופן שהשימוש בצירוף דומה ביחס למזון מאותה משפחה (היינו חומוס) באותו סוג הסחורות (43) עשויה לגרום להטעיית הצרכן. דברים אלה יפים לעניינו במיוחד משום שבחינת סכנת ההטעיה בין הסימנים מתבצעת ביחס לצרכן הסביר שזכרונו כאמור איננו מושלם ולא כל שכן בתחום המזון המהיר.
חשש להטעיה של הצרכן
מן האמור לעיל עולה כי קיים דמיון מטעה בין הסימן המבוקש לסימן המתנגדת 2, כתוצאה מן השימוש במילים "בריבוע" בצירוף השימוש במילים המתארות מוצרים הקרובים והנמכרים בדרך כלל יחדיו (היינו פלאפל וחומוס). כאמור לעיל, סכנת ההטעיה גוברת מקום בו עסקינן בסחורות מאותה משפחה ובנוסף במקרה בו המדובר בסוג לקוחות זהה, ובערוצי שיווק זהים. במקרה זה, נפסק כי בהוספת הביטוי "לנגב את הפינות" לסימן המבוקש אין כדי ליצור בידול בין הסימן המבוקש לסימן המתנגדת 2. בעיקר משום שיש בו כדי לחזק את המסר הרעיוני המרמז הגלום בסימן המתנגדת 2 לפיו כדורי הפלאפל מוגשים במתכונת שונה. אין בכוחם של ההבדלים העיצוביים הנכללים בשני הסימנים, כדי למזער את החשש להטעיה הקיימת ביניהם.
אופי גנרי השולל את רישום הסימן
הפוסקת לא קיבלה את הטענה לפיה צירוף המילים "פלאפל בריבוע" הינו גנרי באופן שלא ניתן לרכוש בו אופי מבחין. ראשית, הצירוף "פלאפל בריבוע" הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי, שכן לא נמצא קשר בין צמד המילים מהן מורכב הסימן (קרי רכיב מזון בתוספת רכיב מתחום המתמטיקה). בנוסף ניכר כי סימן המתנגדת 2 הינו בעל אופי מבחין נרכש שכן מן הראיות אשר הונחו עולה כי המדובר ברשת ארצית מצליחה לממכר פלאפל (לצד חומוס) בעלת סניפים רבים ובעלת מוניטין. המתנגדת 2 עושה שימוש רב ומקיף בסימנה הרשום: "פלאפל בריבוע" הן לצורך שיווק ופרסום (מקומונים, עיתונים, אתרי אינטרנט, מבצעים בשיתוף חברות אחרות, כתבות נושא וכד') והן על גבי תפריטים המוצגים ללקוחות בסניפיה.
על כן נפסק כי הצירוף "פלאפל בריבוע" הוא סימנה הרשום של המתנגדת 2, אינו חסר אופי מבחין כנטען על ידי המבקשת. בנוסף נפסק כי אין המדובר ברכיב מתאר או משבח. מסקנת הפוסקת הייתה שונה לו עסקינן היינו בסימן מסחר היפותטי שמתכונתו היא: "פלאפל מרובע", שאז היה הדבר מצביע על צורתם המרובעת של כדורי הפלאפל הנמכרים. אף אין המדובר ברכיב שטבעו משבח שכן אין המדובר בכדור פלאפל שכמותו הועלתה בריבוע, היינו שהינו גדול יחסית לכדורי פלאפל רגילים.
לסיכום, נפסק כי הסימן המבוקש דומה כדי להטעות לסימנה הרשום של המתנגדת 2. אשר על כן, הבקשה לרישום הסימן המבוקש נדחית בזאת.
