בהחלטת סגנית רשם העיצובים ז'קלין ברכה מיום 31.5.2020, שניתנה במשותף בבקשות רישום עיצובים של Chanel ושל Pfizer Inc., נדונה שאלת תחולת תקופת החסד שבסעיף 9 לחוק העיצובים, התשע"ז-2017, על עיצובים שפורסמו עוד לפני כניסת החוק לתוקף. המחלקה סירבה לרשום את העיצובים לנוכח פרסומים קודמים ובשל הוראות המעבר שבין פקודת הפטנטים והמדגמים לחוק העיצובים. סגנית הרשם קבעה שבקשות שהוגשו לאחר כניסת החוק לתוקף נבחנות לפי החוק החדש, על כל הוראותיו, לרבות תקופת החסד בת 12 החודשים. בעקבות ההחלטה הותר לרשום את שש בקשות פייזר וארבע בקשות של שאנל, ואילו חמש בקשות נוספות של שאנל הוחזרו לבחינה בשל פרסום מוקדם יותר שנותר מחוץ לתקופת החסד.
פרסום קודם לעיצוב שהוגש לאחר 7 באוגוסט 2018
חוק העיצובים נכנס לתוקף ביום 7.8.2018 והחליף, לגבי בקשות חדשות, את משטר רישום המדגמים לפי הפקודה. ההליך העלה קושי שנוצר במעבר בין ההסדרים: עיצוב שפורסם לפני תחילת החוק, אך בקשת הרישום הישראלית שלו הוגשה רק לאחר מכן. סעיף 3ב לפקודה, שנוסף במסגרת הוראות המעבר, ממשיך להחיל את הפקודה על מדגם שפורסם בציבור לפני יום התחילה. לעומתו, סעיף 9 לחוק החדש מאפשר להתעלם מפרסום שמקורו בבעל העיצוב, אם נעשה במהלך 12 החודשים שלפני המועד הקובע.
מחלקת העיצובים ראתה בפרסומים המוקדמים בסיס לסירוב. המבקשות טענו כי אין לשלול מהן את ההגנה שמעניק החוק החדש רק משום שפרסמו את העיצוב זמן קצר לפני כניסתו לתוקף. לשאלה הייתה השפעה על עצם כשירות הבקשות, שכן המשטר הישן לא כלל הסדר מקביל של תקופת חסד בת 12 חודשים.
כיצד יושבו הוראות המעבר עם סעיף 9 לחוק העיצובים?
סגנית הרשם העדיפה פרשנות המבחינה בין מדגם שהמשטר הישן ממשיך לחול עליו לבין בקשה חדשה לרישום עיצוב. היא קבעה כי כאשר הבקשה מוגשת לפי חוק העיצובים לאחר יום התחילה, אין להחיל עליה באופן חלקי את הוראות הפקודה כדי לשלול את ההגנה שבסעיף 9. פרשנות אחרת הייתה הופכת את תקופת החסד לאות מתה דווקא לגבי עיצובים שפורסמו לפני 7.8.2018, ואף הייתה יוצרת חוסר עקביות בהליכי הבחינה.
ההחלטה נשענה על תכלית החוק ועל דברי ההסבר להוראות המעבר. התכלית של שמירת דיני הפקודה היא להגן על אינטרס ההסתמכות של מי שפעלו ביחס לעיצובים לפני שינוי המשטר; אין בכך הצדקה לשלול את תקופת החסד ממי שהגיש בקשה לפי החוק החדש. כאשר פרסום קודם עומד בתנאי סעיף 9 הוא אינו פוגע בחידוש ובאופי הייחודי של העיצוב. כאשר אינו עומד בתנאים אלה, הבקשה עדיין נבחנת על פי סעיפים 6 ו-7 לחוק החדש, ולא באמצעות חזרה למשטר המדגמים הישן.
להבחנה בין שני ההסדרים יש השלכה מעשית גם כיום על בקשות והליכים ישנים שתחול עליהם הוראת מעבר. ראו בהרחבה את המאמר חוק העיצובים ופקודת המדגמים: איזה דין חל על העיצוב?.
האם פרסום בקשה זרה לרישום עיצוב הוא פרסום עצמי?
חלק מהפרסומים הקודמים היו של בקשות לרישום עיצוב שהמבקשות עצמן הגישו מחוץ לישראל. סגנית הרשם בחנה את האפשרות שפרסום במרשם עיצובים זר ייחשב לפרסום הפוגע ברישום בישראל, אך לא מצאה בחוק הישראלי הבחנה שמחריגה פרסום כזה מתקופת החסד. כאשר הבקשה הזרה או הפרסום נובעים מבעל העיצוב ונעשו במהלך התקופה הקבועה בסעיף 9, אין סיבה לשלול את ההגנה רק בשל אופיו הרשמי של הפרסום.
ההחלטה התייחסה גם לפסיקה האירופית, שבה הוצעה הבחנה בין פרסום מסחרי לבחינת השוק לבין פרסום של בקשה במרשם עיצובים. סגנית הרשם הסבירה כי יש להיזהר מהחלת ההבחנה על בקשה שהוגשה מחוץ לטריטוריה שבה מתבקש הרישום. עצם ההחלטה להגן על עיצוב במדינה אחת אינה מוכיחה שבעליו כבר החליט לרשום אותו בכל המדינות שבהן הוא בוחן את השוק.
הבחנה בין פרסום שמקורו בבעל העיצוב לבין פרסום עצמאי
שאנל הפנתה גם לפרסומים של תיקיה באתרי אופנה שלא הופעלו על ידה. סגנית הרשם קבעה כי גם פרסום של צד שלישי יכול להיחשב ככזה שמקורו בבעל העיצוב, כאשר הוא מבוסס על מידע או על מוצר שבעל העיצוב העמיד לציבור. סעיף 9 אינו דורש שדווקא בעל העיצוב ילחץ על כפתור הפרסום; הוא מתייחס גם לפרסום שהמידע העומד בבסיסו מקורו בו.
ואולם לא די להראות קשר בין הפרסום למבקש. יש לבחון גם את המועד. ביחס לאחד ממקבצי הבקשות של שאנל נמצא פרסום מאתר אופנה שנעשה יותר מ-12 חודשים לפני מועד דין הקדימה הרלוונטי. לגבי אותו פרסום לא ניתן היה להסתמך על סעיף 9. מכיוון שדוח הליקויים לא הבהיר אילו מאפיינים חזותיים באותו פרסום שוללים את כשירות כל אחת מהבקשות, הוחזרו חמש הבקשות למחלקה להשלמת הבחינה, ולא נדחו בהחלטה הסופית על אתר.
תוצאת ההחלטה והמשמעות של בחינת מועדי הפרסום
הוחלט לרשום את בקשות פייזר 62647–62652, לאחר השלמת ההליכים במחלקה. אצל שאנל אושרו לרישום הבקשות 62749–62752. הבקשות 62580–62584 הוחזרו לבחינה ביחס לפרסום מוקדם שנותר מחוץ לתקופת החסד. מכאן שאין לקרוא את ההחלטה כאישור גורף לרישום כל עיצוב שפורסם בידי בעליו, אלא כקביעה בדבר תחולת ההסדר והצורך לבדוק בנפרד את מקור הפרסום, מועדו ותוכנו.
מי שמבקש רישום עיצוב בישראל לאחר שכבר הציג אותו לציבור צריך לשחזר את תאריך הפרסום הראשון, לזהות מי פרסם את העיצוב ולהשוות את התאריכים למועד ההגשה ולמועד דין הקדימה, ככל שקיים. גם אם הפרסום נעשה בידי המעצב עצמו, חלוף 12 החודשים עלול להציב מכשול ממשי. דיון מפורט בשאלת הפרסום העצמי מצוי במדריך כבר פרסמתי את המוצר: האם עדיין אפשר לרשום עיצוב בישראל?.
כבר פרסמתי את המוצר: האם עדיין אפשר לרשום עיצוב? וכן ינאי – פרסום קודם של בעל עיצוב ורישום ממתקי צמר גפן.
