בת"א (מחוזי תל אביב) 42894-05-19 חמת עיצוב ושיווק בע"מ נ' טופ בט בע"מ ואח' (29.7.2019) דחתה השופטת נועה גרוסמן בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על טופ בט לשווק ברז מטבח מסוג MOREL, שלטענת חמת מחקה את הברז שהיא משווקת בשם Imagine. נקבע כי חמת השתהתה כשלושה חודשים מן המועד שבו ידעה על שיווק הברז ועד שהגישה את הבקשה, וכי גם לגופו של עניין לא הונחה תשתית לכאורית מספקת להגנה מכוח דיני מדגמים ועיצובים, סימני מסחר, זכויות יוצרים, גניבת עין או עשיית עושר. הבקשה נדחתה וכל צד נדרש לשאת בהוצאותיו. ההחלטה מוגבלת לשלב הזמני ואינה מכריעה את התביעה העיקרית.
שני ברזים דומים וטענה להעתקת מראה מסחרי
חמת ייצרה ושיווקה ברז מעוצב למטבח, שתוכנן עבורה בידי מעצב חיצוני ושימש לטענתה מוצר בולט בקטלוג שלה. טופ בט ייבאה ברז מתחרה בשם MOREL והפיצה אותו למשווקים קמעונאיים. חמת טענה שהברז המתחרה דומה באופן מהותי לברז Imagine, וכי הדמיון פוגע בהשקעה שביצעה בעיצובו ובפרסומו.
התביעה העיקרית הוגשה ביום 19.5.2019 והבקשה לצו מניעה זמני הוגשה ביום 21.5.2019. חמת ביקשה לעצור את השיווק עוד בטרם יישמעו הראיות בתיק, והסתמכה על דיני הקניין הרוחני ועל עילות מסחריות נוספות. טופ בט הכחישה את ההעתקה והצביעה על הבדלים בין צורת הברזים, על מוצרים דומים בשוק ועל כך שאינה משתמשת בצילומי הפרסום של חמת.
שיהוי של שלושה חודשים פגע בטענת הדחיפות
אחד השיקולים המרכזיים היה לוח הזמנים. טופ בט ייבאה את הברזים כבר בינואר 2019, וחמת ידעה על מכירתם בחודש פברואר. עובדיה רכשו ברז לצורך בדיקה בתחילת מרץ, אולם הבקשה לסעד זמני הוגשה רק במחצית השנייה של מאי. חמת הסבירה שנדרשה לאסוף מוצרים ולהכין ראיות, ובאותה תקופה הייתה עסוקה גם בתערוכות ובעניינים עסקיים אחרים.
השופטת מצאה שההסברים אינם מצדיקים את פרק הזמן שחלף. סעד זמני נועד לתת מענה לפגיעה דחופה שאינה יכולה להמתין לבירור התביעה. בעל דין המשאיר את השוק לפעול במשך חודשים ומאפשר למתחרה להעמיק את פעילותו מתקשה לשכנע שהצו חיוני באופן מיידי. השיהוי לבדו הספיק בנסיבות המקרה לדחיית הבקשה, אם כי בית המשפט בחן גם את עילותיה המהותיות.
מדוע ברז מעוצב אינו מוגן בהכרח בלי רישום?
חמת לא הצביעה על מדגם ישראלי רשום של הברז. לפי הראיות שהוצגו, שיווק המוצר החל עוד בשנת 2016, בתקופה שבה חלה פקודת הפטנטים והמדגמים הישנה. לפיכך לא היה בסיס להניח שניתן להגן בדיעבד על אותו מראה מכוח חוק העיצובים שנכנס לתוקף בשנת 2018, בלי לבחון את הוראות המעבר ואת תנאי ההגנה.
בית המשפט ראה בברז מוצר תעשייתי ופונקציונלי ולא השתכנע שבמסגרת הבקשה הזמנית הונחה תשתית להגנת זכויות יוצרים בעיצובו. העובדה שמוצר פותח בידי מעצב והושקעו בו משאבים אינה שקולה להוכחת קיומה של זכות קניין רוחני מסוימת. את ההגנה יש לבסס על הדין שחל במועד הרלוונטי ועל תנאי הזכות המבוקשת.
ההחלטה אינה קובעת כי ברזים אינם ניתנים להגנה בעיצוב רשום. היא ממחישה את חשיבות בחינת אפשרות הרישום לפני חשיפה ושיווק, ואת הקושי להישען על עילות חלופיות לאחר שהמוצר כבר נמצא בשוק. ראו רישום עיצוב בישראל.
רישום סימן במדינה זרה אינו מקנה כשלעצמו זכות בישראל
חמת טענה כי לברז יש מעמד של סימן מסחר בין היתר בחו"ל. אלא שבישראל צורת הברז לא נרשמה כסימן מסחר, ובשלב הזמני לא הוכח שהמוצר עצמו הוא סימן מסחר מוכר היטב המזוהה עם חמת במידה הנדרשת להגנה. מראה ייחודי או מוצלח מבחינה מסחרית אינו הופך מאליו לסימן המצביע על מקורו של המוצר.
מכאן עבר בית המשפט לבחינת עוולת גניבת העין. חמת הציגה פרסומים והשקעה שיווקית, אך לא הניחה תשתית מספקת לכך שהציבור מזהה את צורת הברז דווקא עם עסקיה, או לכך שחשש ההטעיה מצדיק צו מניעה מיידי. גם טענת עשיית העושר לא הובילה למסקנה אחרת בשלב הביניים. ההכרעה נסבה על הראיות הלכאוריות שהוצגו ולא על קביעה סופית אם נצבר למוצר מוניטין.
מאזן הנוחות והגבולות של הליך זמני
טופ בט כבר רכשה מלאי ברזים והחלה לשווק אותו, והפסקת הפעילות עלולה הייתה להסב לה הפסדים. מנגד לא הונחה תשתית לכך שפגיעת חמת לא תהיה ניתנת להערכה כספית אם תוכיח את טענותיה בתביעה העיקרית. השופטת נתנה משקל גם להתנהלות הצדדים ולאפשרות להגיע לפתרון מסחרי, אך לא כפתה את ההסדר שנעשה בהליך אחר בין חמת לבין גורם נוסף ששיווק ברז דומה.
הבקשה לצו נדחתה בשל השיהוי וגם לאחר בחינת העילות ומאזן הנוחות. בית המשפט הדגיש שמסקנותיו אינן חוסמות את חמת מלהוכיח בהליך העיקרי את זכויותיה ואת טענות ההפרה. ההבחנה הזאת חיונית כשמסתמכים על החלטת ביניים: דחיית צו זמני אינה שקולה לפסק דין הדוחה את התביעה כולה.
במדריך צו מניעה זמני בתביעת הפרת עיצוב נדונות דרישות הדחיפות, הראיות ומאזן הנוחות. המקרה של חמת ממחיש מדוע כדאי לתעד מיד את מועד גילוי המוצר המתחרה ולבחון את מצב הרישום לפני נקיטת ההליך.
