בפסק הדין המשלים ת״א (מחוזי מר׳) 48098-05-16 תנועת מכבי ישראל נ׳ קרנקורס ביגוד בע״מ (נבו 12.3.2017), חייב השופט רמי אמיר בבית המשפט המחוזי מרכז–לוד את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעות פיצוי בסך 15,000 ש״ח, מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט. פסק הדין ניתן לאחר פסק דין חלקי והסכמת הצדדים מיום 8.2.2017, שבה הפכו צווי המניעה הזמניים שניתנו בהליך לצווי מניעה קבועים.
זו ההכרעה המוקדמת ביותר מבין ארבע ההכרעות שנדונו בפרשת מכבי וקרנקורס. היא נפרדת מהתביעה המאוחרת בת״א 67861-01-19, שנדחתה ביום 3.7.2022 לאחר שפריטי ביגוד שיובאו בשנת 2018 נתפסו במכס והושמדו, ומהערעורים שבאו בעקבותיה. ההבחנה חשובה: פיצוי שנפסק בהליך הראשון בהסכמה ולפי סעיף 79א אינו סותר את דחיית הדרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק בהליך השני, שעסק בטובין אחרים ובנסיבות שונות.
הרקע להליך הראשון: טענות להפרת סימני המסחר של מכבי
תנועת מכבי ישראל ומועדון הכדורגל מכבי תל אביב פתחו בשנת 2016 בהליך נגד קרנקורס ביגוד, איתן קרנקורס ושתי חברות נוספות. לטענת התובעות, הנתבעים עסקו בשיווק בגדי ספורט ומדים שנשאו סממנים המזוהים עם קבוצת מכבי תל אביב באופן הפוגע בזכויותיהן בסימני מסחר.
במהלך ההליך ניתנו צווי מניעה זמניים ביחס לשימוש בסממנים שעליהם נסבה התביעה. ביום 8.2.2017 ניתן תוקף שיפוטי להסדר שהפך אותם לצווי מניעה קבועים. ההסדר הגביל ייצור, שיווק, מכירה והפצה של מוצרים מפרים. בפסיקה המאוחרת הודגש כי עצם השימוש בצבעי כחול וצהוב או באיור של כדורגל בתוך עיגול אינו אסור בהכרח; האיסור חל כאשר מצטרפים רכיבים באופן היוצר הטעיה, בהתאם לגבולות הצו והנסיבות.
מה נקבע בפסק הדין המשלים מיום 12.3.2017?
לאחר שניתן פסק הדין החלקי, הוגשו סיכומי הצדדים בעניין הסעד הכספי. השופט רמי אמיר הכריע מכוח סמכותו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט וחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות, ביחד ולחוד, 15,000 ש״ח פיצויים, באמצעות בא כוחן, עד ליום 24.4.2017.
בית המשפט קבע כי לא ייפסקו הוצאות נוספות מעבר להוצאות הביניים שנפסקו בשלב הצו הזמני, אשר יישארו בתוקפן. החלטה בדבר החזר אגרה ניתנה כבר בפסק הדין החלקי.
פסק הדין המשלים קצר ואינו כולל ניתוח של מבחן הדמיון המטעה, היקף המכירות או שיעור הנזק. לפיכך אין לייחס לו קביעה מנומקת על הפרה מסוימת או לקבוע שהפיצוי נפסק ללא הוכחת נזק לפי סעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות. זהו חיוב שנפסק מכוח סעיף 79א, על רקע ההסדר ופסק הדין החלקי.
מה אירע לאחר ההכרעה המוקדמת?
בדצמבר 2018 עיכב אגף המכס טובין חדשים שיובאו על ידי קרנקורס. מכבי טענה שמדובר בהפרה של צווי המניעה הקיימים. במסגרת בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט הסכימו הצדדים שהטובין יושמדו על חשבון היבואנים, וההסכמה קיבלה תוקף בהחלטת השופט אמיר מיום 3.4.2019.
במקביל הוגשה תביעה חדשה שבסופה נותרה דרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ש״ח. בית משפט השלום בתל אביב–יפו דחה את הדרישה ביום 3.7.2022, תוך התחשבות בהשמדת הטובין לפני שיווקם ובאובדן הכספי שכבר נגרם ליבואנים. לסקירת פסק הדין בת״א 67861-01-19.
הערעור על דחיית הפיצוי נדחה ביום 19.1.2023 בע״א 39678-10-22. בית המשפט המחוזי הבהיר שצו המניעה הקבוע מההליך הראשון נותר בתוקף, ושאין הצדקה לצו חדש ורחב יותר בנסיבות שנדונו. לסקירת פסק הדין בערעור. בקשת רשות ערעור נוספת נדחתה בבית המשפט העליון ביום 23.3.2023 ברע״א 2334/23, ללא צו להוצאות. להחלטת בית המשפט העליון.
המשמעות המשפטית: צו מניעה קבוע ופיצוי לפי סעיף 79א
ההליך מלמד שיש להבחין בין הסכמה למתן צו מניעה קבוע, פסיקת סכום לפי סעיף 79א ובין תביעה מאוחרת לפיצוי ללא הוכחת נזק בגין טובין אחרים. אלה סעדים והליכים שונים. תשלום בהליך הראשון אינו יוצר זכות אוטומטית לפיצוי בכל אירוע יבוא עתידי, אך גם דחיית הדרישה לפיצוי בהליך מאוחר אינה מבטלת מעצמה צו מניעה קודם.
להרחבה ראו צו מניעה בתביעת הפרת סימן מסחר ופיצויים בגין הפרת סימן מסחר בישראל.
ההליכים בפרשת מכבי נ׳ קרנקורס
פסק הדין המשלים מ־2017 | פסק הדין בשלום מ־2022 | הערעור במחוזי מ־2023 | בקשת רשות הערעור בעליון מ־2023
