גם כאשר בית המשפט קובע שפטנט הופר, לא תמיד ברור מהו הפיצוי שבעל הפטנט זכאי לקבל. אפשר שהמפר מכר אלפי מוצרים, אך בעל הפטנט לא היה מסוגל לספק אותם בעצמו; אפשר גם שההפרה פגעה במכירותיו, אף שהמפר לא הפיק רווח ממשי. במקרים אחרים האמצאה המוגנת היא רק אחד מרכיביו של מוצר מורכב. כל אחד מהמצבים האלה מחייב שיטת חישוב שונה.
סעיף 183 לחוק הפטנטים, התשכ״ז–1967, מאפשר לבית המשפט להביא בחשבון את הנזק שנגרם לבעל הפטנט, היקף ההפרה, רווחי המפר ותמלוגים סבירים. הוא אינו קובע נוסחה אחת, ואינו מעניק לתובע זכות לצרף את כל החלופות באופן שייווצר כפל פיצוי. בירור הסעד הכספי מחייב אפוא שילוב של ניתוח משפטי, נתוני מכירות וחוות דעת כלכלית, ולעיתים הוא מורכב לא פחות מבירור עצם ההפרה.
צו מניעה ופיצויים: שני סעדים שונים
סעיף 183(א) מקנה לתובע בתביעת הפרה סעד בדרך של צו מניעה ופיצויים. צו המניעה נועד להפסיק את הניצול הבלתי מורשה של האמצאה. הפיצויים מתייחסים, בעיקרם, לתוצאותיה של ההפרה שכבר נעשתה. מי שמוצר מתחרה מפר את הפטנט שלו עשוי להיות מעוניין קודם כול בהפסקת השיווק, בעוד שבמקרה שבו ההפרה הסתיימה, או שהפטנט פקע, המחלוקת הכספית עשויה להפוך למרכז ההליך.
אפשר לבקש גם צו מניעה זמני קודם לפסק הדין, אך שאלת מתן הצו מחייבת בחינה של ראיות לכאורה, מאזן הנוחות ויתר התנאים הדיוניים; רישום פטנט כשלעצמו אינו מבטיח צו מניעה זמני. ניתוח הסעד הזמני מצוי בפרק 19 של הספר ״דיני פטנטים״, והוא מצדיק דיון נפרד.
הדיון במאמר זה מניח שיש בסיס לטענה שהפטנט הופר. את השאלה אם מוצר או תהליך נכנסים לתחום ההגנה יש לבדוק בנפרד, כמוסבר במדריך על הפרת פטנט בישראל וניהול תביעה.
כיצד מחשבים פיצויים לפי סעיף 183 לחוק?
סעיף 183(ב) מורה לבית המשפט להתחשב במעשה ההפרה ובמצבו של התובע בעקבותיו. הוא מאפשר להביא בחשבון, בין היתר, את הנזק הישיר שנגרם לתובע, את היקף ההפרה, את הרווחים שהפיק המפר ואת התמלוגים שהיו משתלמים אילו הוענק רישיון לניצול הפטנט בהיקף שבו נעשתה ההפרה. אין מדובר בארבעה סכומים המתווספים בהכרח זה לזה. אלה שיקולים ודרכים אפשריות להערכת התוצאה הכספית.
לדוגמה, כאשר הפטנט מגן על רכיב אחד בתוך מכשיר יקר, מחיר המכירה של המכשיר כולו אינו משקף בהכרח את שווי האמצאה המוגנת. יש לברר מה הייתה תרומת הרכיב, האם קיימים תחליפים שאינם מפרים, ומה הניע את לקוחות המפר לרכוש את המכשיר. מצד שני, גם כאשר לא ניתן לבודד במדויק את התרומה של הרכיב, אין משמעות הדבר שההפרה הייתה חסרת ערך כלכלי.
ההבחנה בין שיטות החישוב נידונה בפרק 20 בספר ״דיני פטנטים״. לבחירה ביניהן משמעות מעשית: היא תקבע אילו נתונים יש לבקש, אילו חוות דעת דרושות ואיזה נזק ניתן יהיה להוכיח בסוף ההליך.
אובדן מכירות ורווחים של בעל הפטנט
בעל פטנט שמייצר מוצר מתחרה יכול לטעון שההפרה גרמה לו לאבד מכירות, להפחית מחירים או להפסיד הזדמנות עסקית קונקרטית. אלא שעצם מכירת המוצר המפר אינה מוכיחה שכל אחת מהמכירות האלה הייתה מתבצעת אצל בעל הפטנט אלמלא ההפרה. חלק מהלקוחות עשויים היו לרכוש מוצר חלופי אחר; חלקם לא היו רוכשים כלל; ולעיתים בעל הפטנט לא היה מסוגל לייצר את הכמויות הנדרשות.
החישוב צריך להתמקד אפוא ברווח שנמנע ממנו כתוצאה מההפרה, ולא במחזור המכירות של הנתבע. נדרשים נתונים על רווחיות, מחירים, כושר ייצור, היקף הביקוש ומוצרים חלופיים. במקרים מתאימים אפשר לבחון גם פגיעה במחירים או השלכות מסחריות מאוחרות, אך יש להראות שהן נובעות מההפרה ולא משינויים אחרים בשוק.
לעיתים קיימת ראיה טובה למספר היחידות שהמפר מכר, אך אין ראיה לכך שבעל הפטנט היה מוכר מספר דומה של יחידות. ההבחנה הזאת היא אחת הסיבות שבגללן תביעה על אובדן רווחים מחייבת הכנה מוקדמת של התשתית הכלכלית, ולא רק הצגת נתוני המכירות של הנתבע.
רווחי המפר ומתן חשבונות
לעיתים קשה להוכיח את ההפסד שנגרם לבעל הפטנט, אך ניתן לבחון מה הרוויח המפר מן הניצול הבלתי מורשה. סעיף 183(ב)(3) מתיר לבית המשפט להביא בחשבון את רווחי המפר; סעיף 183(ד) מאפשר לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון על היקף ההפרה כאשר נתבעו פיצויים.
מתן חשבונות נועד לחשוף נתונים המצויים בעיקר בידי הנתבע: כמויות שיוצרו ונמכרו, הכנסות, החזרות, הוצאות ועלויות. המסמכים אינם מדברים תמיד בעד עצמם. מחזור מכירות אינו זהה לרווח, והרווח ממכירת מוצר מורכב אינו בהכרח הרווח שניתן לייחס לניצול האמצאה המוגנת. לעיתים נדרש ניתוח חשבונאי שיבחין בין חלקי הפעילות ובין העלויות הרלוונטיות.
בית המשפט אינו כבול לתוצאה העולה מן החשבונות, ורשאי לקבוע את שיעור הפיצוי לפי מכלול נסיבות המקרה. חשבונות חלקיים, מסמכים חסרים או חוסר התאמה בין נתוני ייצור למכירות עשויים להצריך ראיות נוספות או חוות דעת מומחה.
אי אפשר לקבל פעמיים פיצוי על אותה פגיעה באמצעות צירוף אוטומטי של נזקי בעל הפטנט ורווחי המפר. ההבחנה הזאת נדונה גם בעניין רוטנברג נ׳ אלגו, שבו נבחנה ההתאמה בין בסיסי הפיצוי. אפשר לטעון לחלופות משפטיות שונות, אך בית המשפט צריך להימנע מכפל פיצוי.
תמלוגים סבירים כבסיס לפיצוי
דרך נוספת היא קביעת הסכום שהיה על המפר לשלם אילו קיבל רישיון שימוש בפטנט. סעיף 183(ב)(4) מתייחס לדמי התמלוגים הסבירים עבור הניצול בהיקף שבו נעשתה ההפרה. זהו רישיון רעיוני: אין הכרח להראות שבעל הפטנט אכן היה מסכים לתת רישיון למפר, אלא להעריך את שווי השימוש שנעשה ללא רשות.
הסכמי רישיון קיימים יכולים להיות נקודת מוצא טובה, אך לא כל הסכם מתאים להשוואה. רישיון בלעדי אינו דומה תמיד לרישיון רגיל; תמלוגים הנגזרים ממכירות מוצר שלם אינם בהכרח מתאימים לפטנט על רכיב בודד; ויש להביא בחשבון את התקופה, היקף השימוש, אפשרויות התחליף ומאפייני השוק.
בהיעדר עסקאות דומות אפשר להיעזר בנתונים על נוהגי רישוי בענף ובהערכה כלכלית של האמצאה. אין בחוק תעריף אחיד של תמלוגים בגין הפרת פטנט, ושיעור שנקבע בהסכם אחד אינו הופך אוטומטית לנורמה החלה על כל מפר.
אומדן פיצויים והקושי להוכיח נזק מדויק
הפרה עשויה להיות מוכחת היטב, בעוד שהיקף הנזק נותר קשה לכימות. לעיתים חסרים נתוני מכירה מלאים; לעיתים קשה לדעת כמה לקוחות היו בוחרים במוצר של בעל הפטנט אלמלא ההפרה; ובמוצרים מורכבים קשה לבודד את תרומת האמצאה. הפסיקה מאפשרת במקרים מתאימים לפסוק פיצוי בדרך של אומדן, כאשר קיימת תשתית עובדתית המצדיקה את השימוש בכלי זה.
אומדן אינו היתר לבחור סכום ללא בסיס. בעל הפטנט נדרש להציג את הנתונים שניתן להשיג באופן סביר, ובית המשפט רשאי להשלים את החסר על יסוד הראיות ונסיבות המקרה. בפרק 20 של הספר ״דיני פטנטים״ נדונה ההבחנה בין נזק שהוכח אך קשה למדוד במדויק לבין דרישה כספית שלא הונחה לה תשתית מספקת.
יש להיזהר גם מן הביטוי ״פיצוי ללא הוכחת נזק״. בחוק הפטנטים אין הסדר הקובע סכום סטטוטורי קבוע לכל הפרה, כפי שנקבע בחוקים אחרים בתחום הקניין הרוחני. הספר מנתח גישות שונות בפסיקה באשר לאפשרות לפסוק פיצויים כאשר שיעור הנזק אינו מוכח במדויק. לא נכון להסיק מכך שכל הפרת פטנט מזכה אוטומטית בפיצוי בסכום קבוע.
לניתוח ממוקד של קשיי ההוכחה ראו גם את סקירת פסק הדין בנושא חישוב הפיצוי בגין הפרת פטנט.
פיצויים עונשיים במקרה של הפרה לאחר התראה
סעיף 183(ג) מאפשר לבית המשפט להוסיף פיצויים עונשיים כאשר ההפרה התבצעה לאחר שבעל הפטנט או בעל הרישיון הייחודי הזהירו עליה את המפר. אין זו תוצאה אוטומטית של משלוח מכתב התראה. בית המשפט מפעיל שיקול דעת, והחוק מגביל את שיעור הפיצויים העונשיים כך שלא יעלה על סכום הפיצויים שנקבעו לפי סעיף 183(ב).
מבחינת בעל הפטנט חשוב לשמור תיעוד של תוכן ההתראה, מועד מסירתה והמשך הפעילות המפרה לאחר מכן. מבחינת מי שקיבל התראה, המשך שיווק המוצר בלי בדיקה עשוי להגביר את החשיפה, אך אין משמעות הדבר שכל התראה מבוססת או שכל המשך פעילות יוביל בהכרח לפיצוי עונשי.
מקרים שבהם רשאי בית המשפט להגביל את הפיצוי
סעיפים 184–186 לחוק מסדירים מצבים מיוחדים שבהם רשאי בית המשפט שלא לפסוק פיצויים או להתחשב בנסיבות המצמצמות את הזכאות. סעיף 184 עוסק בפטנט שבוטל בחלקו, כאשר התביעות המקוריות לא נוסחו בתום לב או באופן ברור. סעיף 185 מתייחס לתיקון תביעות הפטנט לאחר ההפרה, וסעיף 186 לתקופה מסוימת שבה חל איחור בתשלום אגרת חידוש.
אין פירוש הדבר שכל פגם שנמצא בפטנט שולל פיצוי, או שפטנט שתוקן אינו ניתן עוד לאכיפה. ההסדרים מחייבים בירור של נסיבות התיק ושל נוסח התביעות לפני התיקון או הביטול. כאשר המחלוקת נוגעת גם לתוקף הזכות עצמה, עשויה להיות משמעות לשאלות הנידונות במדריך ביטול פטנט בישראל.
איזה חומר כדאי להכין לפני תביעת פיצויים?
כבר בשלב ההיערכות לתביעה כדאי לאסוף דוחות מכירות, נתוני רווחיות, שינויים במחירי המוצרים, מסמכים על כושר הייצור, הסכמי רישיון רלוונטיים ומידע על מוצרים חלופיים. מסמכים אלה עשויים להשפיע על הדרך שבה ינוסח הסעד המבוקש ועל האפשרות להוכיח אותו. במקרים שבהם המידע המרכזי מצוי אצל המפר, יש להיערך גם לבקשות לגילוי מסמכים או למתן חשבונות בהתאם לדין.
הנתבע, מצדו, צריך לבחון אילו רווחים ניתן לייחס באמת לאמצאה המוגנת, אילו עלויות כרוכות בייצור המוצר ומה היו החלופות הטכנולוגיות והמסחריות הזמינות. ראיות כאלה עשויות להפחית פער גדול בין סכום התביעה לבין הפיצוי שבית המשפט ימצא מוצדק.
לכן ניהול תביעות פטנטים והליכי הפרה בישראל מחייב להפריד בין עצם האחריות להפרה, הסעד שמטרתו להפסיק את ההפרה, והראיות הדרושות לפיצוי בגין העבר. תביעה שיש בה טענת הפרה מבוססת עשויה להיתקל בקושי כספי אם המסמכים הדרושים להוכחת הנזק לא נאספו מראש.
להרחבה ראו בספרי ״דיני פטנטים״ (2023), בפרק 20, ובספרי ״תרופות כספיות בהליכי קניין רוחני״, העוסקים בפיצוי על נזק, השבת רווחי מפר, תמלוגים סבירים ומתן חשבונות.
אם יש לכם שאלות נוספות בעניין פיצויים בגין הפרת פטנט או ניהול תביעת הפרה, אתם מוזמנים לפנות אלינו בדוא״ל office@dwo.co.il.
