בת"א (שלום פ"ת) 16155-06-19 רדיוס – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' אול טרייד סחר מתכות בע"מ (3.1.2021), קיבלה השופטת אשרית רוטקופף תביעה בגין הפרת שני מדגמים רשומים של פרופילי אלומיניום וגניבת עין. בית המשפט קבע כי הדמיון בחזות החיצונית של הפרופילים המיובאים גובר על ההבדלים במבנם הפנימי, וכי היעדר ידיעה על המדגמים אינו פוטר מאחריות להפרתם. לנתבעת ניתן צו מניעה קבוע, והיא חויבה בפיצוי כולל של 20,000 ש"ח ובהוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.
שני פרופילי אלומיניום ורישום המדגמים בישראל
רדיוס עסקה בייבוא ובשיווק של פרופילי אלומיניום, ובהם שני פרופילים המשמשים במערכות לארונות הזזה. הפרופיל האחד נשא את הקוד 098EA והיה מוגן במדגם רשום 58841; האחר נשא את הקוד 099EA והיה מוגן במדגם רשום 58842. הנתבעת, העוסקת אף היא בייבוא פרופילים, רכשה מספק בסין שני סוגי פרופילים בהתאם לדוגמאות שמסר לה יצרן ארונות ישראלי, וייבאה אותם לצורך אספקה לאותו לקוח בשלהי 2018 ובתחילת 2019.
לטענת הנתבעת, הלקוח מסר לה שהוא תכנן את הפרופילים, והספק הסיני היה מקפיד שלא למכור מוצרים הפוגעים בזכויות מדגם ידועות. הנתבעת טענה שלא ידעה על רישומי רדיוס וכי החלקים שיובאו שונים מן המדגמים הרשומים. רדיוס טענה שהחלקים חיקו את הפרופילים המוגנים, ואף הוצגו תוך שימוש באותם מספרים קטלוגיים.
השוואת החזות החיצונית ולא רק השרטוט הטכני
בית המשפט בחן את ההפרה לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה ביחס למדגמים רשומים: "מבחן העין", "מבחן החידוש" ומבחן עזר של הטעיה. במסגרת מבחן העין נבחנת התרשמות הצרכן הרלוונטי מן המראה הכולל של החפץ, תוך מתן משקל למאפיינים החזותיים שהם נושא ההגנה.
הנתבעת הצביעה על הבדלים בחתך הפנימי של הפרופילים, ובהם כיוון של רכיב דמוי האות C וחיבור מגרעת לצלע שממול. השופטת קבעה כי מדובר בשינויים קטנים במבנה הפנימי, שאינו גלוי לצרכן הפוטנציאלי בעת השימוש הרגיל. לעומתם, צורתם החיצונית של הפרופילים דומה מאוד לזו המוגנת ברישום. מן הראיות עלה גם כי למדגמים יש חידוש ראוי להגנה בשוק הרלוונטי.
לעניין מבחן העזר של הטעיה, נקבע שהדמיון בחזותם החיצונית של החלקים עשוי לגרום לבלבול בקרב הלקוחות שאליהם הם מיועדים. שימוש הנתבעת באותם קודים קטלוגיים של פרופילי רדיוס חיזק את המסקנה הזאת. הדיון ממחיש מדוע בתביעת הפרת מדגם רשום אין להסתפק בטענה שהמוצרים אינם זהים בכל פרט: יש לברר אילו מן ההבדלים נראים למשתמש ובאיזו מידה הם משנים את הרושם החזותי של החפץ המוגן.
הפרת מדגם וגניבת עין הן עילות שונות
נוסף על הפרת המדגמים בחן בית המשפט עילה של גניבת עין. רדיוס הציגה נתוני מכירות וקהל לקוחות בתחום ארונות ההזזה, וייחסה לפרופילים מוניטין בקרב יצרנים ובעלי מקצוע. השימוש שעשתה הנתבעת בקודים הזהים לאלה של רדיוס שימש ראיה נוספת למוניטין של המוצרים ולחשש שהלקוח ייחס את הפרופילים המיובאים למוצרי רדיוס. בנסיבות אלה נקבע כי הוכחו גם המוניטין וגם החשש להטעיה.
מדובר בהכרעות נפרדות: הפרת מדגם רשום מגינה על הזכות החזותית המוגדרת ברישום, ואילו גניבת עין מצריכה הוכחת מוניטין והטעיה. העובדה ששתי העילות התקבלו אינה יוצרת כשלעצמה זכות לפיצוי כפול על אותו מעשה.
האם יבואן שפעל בתום לב פטור מאחריות?
טענת הנתבעת כי הסתמכה על הלקוח ועל הספק הסיני נדחתה. השופטת מצאה שהטענות אינן נתמכות בראיות, אך הוסיפה כי גם אילו הוכחו, אין בהן כדי לשלול את האחריות להפרת מדגם לפי הדין שנדון. האחריות להפרת המדגם אינה מותנית בהוכחת אשם, וגם לעוולת גניבת עין אין דרישת אשם מן הסוג שביקשה הנתבעת להסתמך עליו.
אין בכך הכרעה כללית בשאלת הפטור מפיצויים של מפר תמים לפי חוק העיצובים החדש, שלגביו נקבעו הוראות מפורשות בסעיף 78. ההליך עסק במדגמים שהיו רשומים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים ובפעולות שבוצעו בשנים 2018–2019, ועל כן ההכרעה ניתנה במסגרת הדין החל על אותם מדגמים.
20,000 ש"ח פיצויים בגין מסכת מעשים אחת
רדיוס לא הוכיחה נזק ממוני מוגדר שנגרם לה מן הייבוא. עם זאת, בית המשפט הסתמך על הדיון בע"א 3853/11 רונית דגלי אומות בע"מ נ' שטן (13.5.2013) ועל אמות המידה לפיצוי בגין הפרת מדגם, וקבע פיצוי כולל של 20,000 ש"ח על יסוד נסיבות ההפרה. בסכום נשקלו היקף הייבוא שהוכח, היות הפרופילים רכיבים במוצר סופי ולא מוצרים עצמאיים, וקהל הלקוחות המקצועי והמצומצם יחסית.
אף שהוכחה הפרתם של שני מדגמים, בית המשפט לא ראה בנסיבות שתי מסכתות מעשים נפרדות. כמו כן, משאותן פעולות הקימו אחריות הן בהפרת מדגם והן בגניבת עין, לא נפסק פיצוי נפרד ומצטבר בשל כל עילה. לשם השוואה, בת"א (שלום הרצ') 3103-01-19 הרצל ב. נ' ערוץ הקניות (16.9.2020), נדחתה תביעה כספית על מדגם כאשר לא הונחה תשתית לנזק, ובאותו פסק דין לא הוכרעה שאלת ההפרה. ההבדל בין ההכרעות ממחיש את חשיבותן של הראיות ושל המסלול המשפטי שבית המשפט נדרש להפעיל.
מעבר לפיצוי חויבה הנתבעת להימנע מכל פעולה המפרה את שני המדגמים הרשומים, ולשלם הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 10,000 ש"ח. ניתוח ההבחנה בין נזק מוכח, אומדן ופיצוי ללא הוכחת נזק מופיע במדריך פיצויים בגין הפרת עיצוב ומדגם בישראל ובספר דיני עיצובים ומדגמים, פרק 13.
