בפסק הדין עש״א (מחוזי תל אביב-יפו) 50544-10-19 טריפל פלוס בע״מ נ׳ גוליקלס בע״מ (27.10.2020), קיבל השופט גרשון גונטובניק ערעור על החלטת סגנית רשם הפטנטים שדחתה התנגדות לבקשת פטנט מספר 231937. בית המשפט קבע כי הצדדים הסכימו במפורש שזכויות הקניין הרוחני במוצר יהיו בבעלות טריפל פלוס גם אם הסכם הפיתוח יסתיים, והורה להעביר את הבעלות בבקשת הפטנט על שמה. ההוצאות שנפסקו לחובתה בהחלטת הרשם בוטלו, וגוליקלס חויבה לשלם הוצאות בסך 10,000 ש״ח ושכר טרחה בסך 75,000 ש״ח בתוספת מע״מ.
הסכם לפיתוח שסתום חשמלי אלחוטי
טריפל פלוס, שפעלה קודם לכן בשם אינליק, עסקה בפיתוח מערכות לניטור נזילות גז ומים ולהפעלה מרחוק של ברזים. בשנת 2013 התקשרה בהסכם פיתוח עם גוליקלס בקשר למפסק אינטגרלי לברזי גז ומים. לפי ההסכם, טריפל פלוס אמורה הייתה לפתח את המוצר ואת התכנון הטכנולוגי, ואילו גוליקלס תממן היבטים מן הפיתוח ותזכה בתמורה מסחרית, לרבות זכויות הפצה ותמלוגים.
בקשת הפטנט שבמחלוקת עסקה ב״שסתום חשמלי אלחוטי לסגירה ופתיחה אוטומטית של צינור נוזלים ראשי״. גוליקלס הגישה את הבקשה על שמה, וטריפל פלוס גילתה על כך מאוחר יותר. היא התנגדה למתן הפטנט בטענה שהסכמי הפיתוח וההפצה מקנים לה את מלוא הזכויות במוצר, לרבות בזכויות הקניין הרוחני.
ההוראות החוזיות על בעלות וזכויות לאחר סיום ההתקשרות
בהסכם הפיתוח הובהר כי הזכויות במוצר, בידע, בשיטות הייצור, בפיתוחים ובפטנטים יהיו בבעלות טריפל פלוס. סעיף 8.2 להסכם התייחס במפורש גם למקרה שבו הפיתוח יופסק בטרם הושלם או שההסכם יסתיים מכל סיבה שהיא, וקבע כי עצם מימון הפיתוח או המעורבות בו לא יקנו לגוליקלס זכויות בעלות במוצר.
גם הסכם ההפצה שנחתם בהמשך כלל הצהרות ברורות בדבר בעלותה הבלעדית של טריפל פלוס בזכויות במוצר, תוך הקניית זכויות הפצה נפרדות לגוליקלס. הצדדים נחלקו באילו מוצרים בדיוק עסקו ההסכמים, בין היתר בשל ההבחנה בין ברז מכני לבין ברז חשמלי. סגנית הרשם קבעה שההסכמים חלים על המוצר נשוא בקשת הפטנט, או לכל הפחות שהסכם ההפצה חל עליו.
מדוע סגנית הרשם דחתה את דרישת העברת הבעלות?
לאחר שהיחסים המסחריים בין הצדדים עלו על שרטון, הודיעה טריפל פלוס על ביטול ההסכמים. גוליקלס טענה שטריפל פלוס לא שילמה לה תמלוגים, ולכן אינה יכולה להמשיך להסתמך על הסכמים שבוטלו כדי לתבוע בעלות בפטנט.
סגנית הרשם סברה כי ביטול ההסכמים מפעיל חובת השבה מכוח הדין הכללי, וכי הצדדים אינם יכולים להתנות עליה. על בסיס תפיסה זו נדחתה דרישת טריפל פלוס להעביר אליה את הבעלות, אף שנקבע כי החוזים הסדירו את המוצר שבמחלוקת.
המחוזי: אפשר לקבוע מראש למי יישאר הפטנט לאחר ביטול החוזה
בית המשפט המחוזי קבע כי אין בדיני החוזים כלל גורף האוסר על צדדים להסדיר מראש את תוצאות ביטול ההסכם ביחס להשבה ולבעלות בקניין רוחני. צדדים מסחריים מתוחכמים יכולים לקבוע בהסכם ברור מי יישאר בעל הזכויות לאחר סיום ההתקשרות, כל עוד ההסכמה אינה נוגדת הוראה מחייבת או כללי הגינות בסיסיים.
ההסכמים במקרה זה הפרידו בין בעלות במוצר ובפטנט לבין תמורה כספית עבור מימון הפיתוח וזכויות הפצה. בית המשפט קבע שאפילו קיימת לגוליקלס תביעה מוצדקת לתמלוגים או לפיצוי בגין הפרת התחייבויות, הסעד לכך הוא כספי לפי הדין וההסכמים. אין בכך הצדקה להקנות לה בעלות בפטנט בניגוד להוראות המפורשות שקבעו הצדדים.
בהתאם לכך התקבל הערעור והוחלט להעביר את הבעלות בבקשת הפטנט לטריפל פלוס. נקבע שהחלטת ההעברה תיכנס לתוקף ביום 16.11.2020 כדי לאפשר לגוליקלס לכלכל את צעדיה. בית המשפט ביטל גם את חיוב ההוצאות בהליך הרשם ופסק הוצאות לטובת המערערת.
המשמעות להסכמי פיתוח טכנולוגי משותף
כאשר חברה אחת מפתחת טכנולוגיה וחברה אחרת מממנת את הפיתוח, יש חשיבות להבחנה בין בעלות באמצאה, בעלות בבקשת פטנט, זכות לתמלוגים, זכויות הפצה וסעדים בגין הפרת ההסכם. הסכם שאינו מגדיר מה יקרה לזכויות לאחר הפסקת ההתקשרות עשוי ליצור מחלוקת שתגיע עד לרשם הפטנטים ולבית המשפט.
לדיון בהעברת בעלות ובדרישת הרישום במרשם ראו העברת בעלות בפטנט בישראל. להסדרת זכויות שימוש ותמלוגים ראו גם הסכם רישיון לשימוש בפטנט.
