בה"פ (מחוזי ת"א) 26045-04-20 יש עתיד – בראשות יאיר לפיד נ' חוסן ישראל (21.6.2020), דחה השופט יונה אטדגי בקשה של מפלגות יש עתיד ותל"ם למנוע ממפלגת חוסן ישראל להמשיך להשתמש בלוגו ובעיצוב הגרפי של רשימת "כחול לבן" לאחר פירוק השותפות הפוליטית. בית המשפט יצא מהנחת הבעלות המשותפת בזכויות היוצרים, וקבע שהשימוש של חוסן ישראל בעיצובים היה סביר ולא מנע שימוש מקביל מצד המפלגות האחרות. ההכרעה ממחישה את ההבדל בין בעלות משותפת ביצירה לבין הצורך בהסכמה של כל השותפים לכל שימוש בה.
למי שייכות הזכויות בלוגו שהוזמן עבור שותפות?
שלוש המפלגות התמודדו יחד בבחירות לכנסות ה-21, ה-22 וה-23 ברשימת "כחול לבן". לקראת הבחירות הן הזמינו מחברת ליד שיווק ממוקד בע"מ לוגו וחומרי עיצוב שנשאו את שם הרשימה, והשתמשו בהם במהלך מסעות הבחירות. לאחר הבחירות לכנסת ה-23 נפרדו דרכיהן: חוסן ישראל הצטרפה לקואליציה, בעוד יש עתיד ותל"ם נותרו באופוזיציה. הוועדה המסדרת של הכנסת החליטה שהסיעה של חוסן ישראל תמשיך לשאת את השם "כחול לבן".
יש עתיד ותל"ם לא חלקו בהליך על עצם האפשרות של חוסן ישראל לשאת את השם שנקבע בהחלטת הוועדה. טענתן הייתה שהזכויות בעיצוב הגרפי הן עניין נפרד, ושלא ניתן להמשיך להשתמש בו בניגוד לעמדתן. הן ביקשו הצהרה בדבר בעלות משותפת בזכויות היוצרים וצו שימנע שימוש נוסף בעיצובים.
בעלותן המשותפת של שלוש המפלגות בעיצובים הייתה נקודת המוצא של הדיון, ולא מחלוקת על זכויותיו של המעצב המקורי. בית המשפט קבע שהלוגו והעיצובים הם יצירות אמנותיות המוגנות בזכות יוצרים לפי סעיפים 1 ו-4(א) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. אולם מהיות היצירה מוגנת, ומהיות הזכויות בה משותפות, לא נובע כי לכל אחד מהבעלים יש זכות וטו על כל שימוש של שותפו.
בעלות משותפת ביצירה והזכות לעשות בה שימוש
חוק זכות יוצרים אינו כולל הסדר מפורט לניהול הזכויות בין כמה בעלים של אותה יצירה. לצורך ההכרעה הסתמך בית המשפט על האפשרות להקיש, בזהירות הנדרשת, מהוראות השיתוף בחוק המיטלטלין ובחוק המקרקעין. סעיף 31(א)(1) לחוק המקרקעין מאפשר לשותף לעשות בנכס משותף שימוש סביר, כל עוד אינו מונע שימוש דומה משותף אחר. זה אינו מבחן אוטומטי לכל יצירה: יש לבחון את אופי היצירה, ההסכמות בין בעליה והנסיבות שבהן נעשה השימוש.
המפלגות הסתמכו על הסכם שנחתם ביניהן להסדרת הוצאות הבחירות והמימון השוטף. אלא שההסכם עסק בענייני מימון ולא קבע כיצד ייעשה שימוש ביצירות הגרפיות, בוודאי לא לאחר פירוק הרשימה. בהעדר הוראה חוזית המגבילה את השימוש, נבחנה השאלה אם השימוש של חוסן ישראל בעיצובים היה סביר בנסיבות שנוצרו.
העיצובים נוצרו לשם זיהויה של רשימת "כחול לבן" ולא כיצירות העומדות בפני עצמן. משהוסמכה סיעת חוסן ישראל להמשיך לשאת את שם הרשימה בכנסת, סבר בית המשפט שהמשך השימוש בלוגו המזוהה עם אותו שם מתאים לתכלית שלשמה הוזמן. הוא הבחין בין השימוש הגרפי לבין המחלוקת הפוליטית על הצטרפותה של חוסן ישראל לקואליציה, וסירב להפוך את בחינת סבירות השימוש לשיפוט של הבטחות בחירות.
האם שימוש בלעדי מבחינה מעשית שולל שימוש מהשותפים האחרים?
המבקשות טענו כי לאחר הפילוג הן אינן יכולות למעשה להשתמש בלוגו, משום שהוא מזוהה בציבור עם חוסן ישראל. בית המשפט דחה את הטענה. חוסן ישראל לא ביקשה למנוע מהן שימוש דומה, והקושי התדמיתי שלהן לעשות שימוש באותם עיצובים אינו שקול למניעה משפטית מצד השותף האחר.
נדחתה גם הטענה שהציבור עלול לחשוב כי חוסן ישראל היא ממשיכת דרכה הבלעדית של הרשימה המקורית. הפילוג ומעמדה של סיעת "כחול לבן" בכנסת היו ידועים לציבור, ולכן לא נמצא חשש ממשי להטעיה כתוצאה מהשימוש בעיצובים.
בפסק הדין הופיעה גם הסתייגות קונקרטית: בעיצוב שבו נכללו המילים "גנץ לפיד" לא ניתן להמשיך להשתמש באותן מילים לאחר הפילוג. בית המשפט ציין כי אם חוסן ישראל תבחר להשתמש בעיצוב זה, יהיה עליה להשמיט את הצירוף. בכך נתחם ההיתר לשימוש בעיצובים למצב שנוצר לאחר הפירוד, ולא ניתן היתר גורף להמשיך לפרסם כל מסר מן הקמפיין המשותף.
התוצאה והמשמעות להסכמי שיתוף ביצירות
התובענה נדחתה. יש עתיד ותל"ם חויבו לשלם לחוסן ישראל שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח והוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח.
ההכרעה רלוונטית גם לשותפים עסקיים המזמינים יחד לוגו, אתר או חומרי מיתוג. כאשר זכויות היוצרים נרכשות במשותף, סכסוך מאוחר יותר לא מבטל כשלעצמו את הזכות של שותף להשתמש ביצירה. אם מבקשים לייחד את השימוש, להגביל אותו לאחר פירוק השותפות או לקבוע למי יימסר המותג, רצוי להסדיר את הדברים מראש בהסכם ברור. השאלה אינה רק מי מימן את היצירה, אלא גם מה נקבע על השימוש בה בעת שינוי היחסים בין הצדדים. סוגיות כאלה הן חלק מהייעוץ והייצוג בתחום זכויות היוצרים.
