תופעת הביטקוין והמטבעות הווירטואליים מעלה סוגיה מרכזית: האם מטבע וירטואלי הוא בגדר מטבע או נכס?

כיום ניתן לראות תגובה רגולטורית ראשונית מצדן של המדינות השונות באשר לעסקאות בביטקוין ובמטבעות וירטואליים, אולם מרבית המדינות בעולם, וביניהן ישראל, לא ממש יודעות כיצד להתמודד עם התופעה, ואין בהן הכרעה ברורה אם המדובר במטבע או בנכס.

נקודת המוצא למתן מענה לשאלה זו היא חוק בנק ישראל אשר לשונו די שוללת את האפשרות לטעון כי ביטקויין הוא מטבע מקומי או מטבע חוץ. הבעיה בהכרה בביטקויין כמטבע הוא העובדה שאין מדינה אשר הכירה בביטקוין כהילך חוקי (הילך חוקי הוא אמצעי תשלום שמשמש לרוב בעסקאות קניה או לפירעון חוב, אשר על פי דין, לא ניתן לסרב לקבלו).

במאמרו המקיף בנושא מציין חברנו, עו"ד יהונתן קלינגר כי "מערכת המשפט הישראלית לא דנה בשאלה מהו מטבע בהקשר של אמצעי תשלום דיגיטליים, ורוב פסקי הדין בנושא דנים בזיופים. אולם, שני פסקי דין של ערכאות נמוכות עשויים להאיר מעט את הסוגיה".

קלינגר מאזכר את פסק הדין שניתן בישראל בסוגיית תווי הקנייה בעניין קלאבמרקט (פש"ר (מחוזי ת"א) 1700/05 הכל לים נ' חברת ויזה כ.א.ל בע"מ (פורסם בנבו, 6.3.2006)). באותה ההחלטה, בית המשפט קבע כי תווי קנייה בערך נקוב דומים למטבעות, כאשר רווחיות השימוש בהם פוחתת במקרים מסוימים: "הדבר דומה, במידה רבה, למצב בו ספק מקומי רוכש כמות גדולה של מוצרים מיצרן גדול, כדי למוכרם לאחר מכן ל'לקוחות קצה', תוך שהוא שומר בידו פער תיווך מסוים. אלא מאי? לאחר שהסחורה סופקה, מתמוטט היצרן ונקלע להליכי הסדר נושים. תוצאת הקריסה היא, כי ניתן עדיין להשתמש במוצרים, באותן פונקציות ודרכים שניתן היה להשתמש בהן אלמלא ארעה הקריסה – אלא, שהקריסה הופכת את השימוש לכדאי פחות".

במקרה נוסף (ת"ק (שלום י-ם) 3841/09‏ ‏ שקד נ' שקם אלקטריק-סניף ירושלים (פורסם בנבו, 2.5.2010)) אישר בית משפט לתביעות קטנות פיצוי לתובע בתווי קנייה.

חוות דעת של משרד רואי החשבון שטיינמץ-עמינח ושות' שהוצאה לבקשת איגוד הביטקוין הישראלי מיום 19.12.2013 טוענת מאידך גיסא, כי השלכות המס הרלוונטיות ממכירת ביטקוין הן כמכירה של מטבע חוץ. אולם, חוות הדעת יצאה מנקודת הנחה שביטקוין הוא מטבע לאור העובדה שמתבצע סחר חליפין עמו מול מטבעות אחרים.

ביום 19.2.2014 פרסמו בנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות ניירות ערך, רשות המיסים, והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מסמך עמדה באתר האינטרנט של בנק ישראל. במסמך זה הרשויות מונות כמה סיכונים הכרוכים בשימוש במטבעות הווירטואליים. הרשויות מציינות כי מדובר במטבע שאינו הילך חוקי: "'מטבע וירטואלי' שאינו מהווה הילך חוקי – המטבעות הווירטואליים אינם מונפקים על ידי בנק מרכזי ואינם זוכים לגיבוי של בנק מרכזי הערב לערכם הנקוב של המטבעות המונפקים על ידו ופועל לשימור האמון בהם. בנוסף, הם אינם מהווים הילך חוקי בישראל, ולפיכך אין חובה לקבלם כתמורה עבור נכס או שירות או כפירעון של חוב כספי".

יובהר כי הרשויות בישראל אינן אוסרות את השימוש במטבע הביטקוין מלבד הבהרת סיכונים: "ממליצים לציבור ששוקל שימוש במטבעות וירטואליים מבוזרים להבין את המאפיינים, להיות מודע לסיכונים הייחודיים הגלומים בשימוש בהם, ולגלות ערנות וזהירות מוגברת".

ביום 12.1.2017 פרסמה רשות המסים טיוטת חוזר מקצועי המבהיר את מיסוי הפעילות במטבעות וירטואליים, החוזר מבהיר לקהילת המשתמשים במטבעות וירטואליים את הנחיות המיסוי שחלות לגביהם, ומאפשר להם וודאות מיסויית בנושא. בטיוטה מובהר כי המטבעות הוירטואליים לא נחשבים כ"מטבע" או "מטבע חוץ", ועל כן מטבעות אלה ייחשבו על פי פקודת מס הכנסה כ"נכס" ומכירתם תמוסה כמכירת "נכס" וההכנסה ממכירתם תסווג כהכנסה הונית ותחויב במס רווח הון על פי שיעורי המס הקבועים (25%).

בנוסף לאמור, במידה והכנסותיו של אדם ממטבעות וירטואליים עולה לכדי עסק, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, הן יסווגו כהכנסה פירותיות ויחולו עליה שיעורי המס המתאימים. יובהר כי הכנסותיו של אדם העוסק במכירה ובשיווק של מטבעות וירטואליים ייחשבו כ"פירותיות".

על כן, להבנתנו, הביטקוין אינו מטבע בהתאם לדין הישראלי והוא סוג של נכס.

למאמר מקיף נוסף בנושא ראו את המאמר המרתק של חברנו יונתן קלינגר:

ביטקוין: מטבע, סחורה או בן-כלאיים חדש? | יהונתן י. קלינגר

לשאלות ביחס למאמר צרו אתנו קשר:

דרורי-וירז'נסקי-אורלנד, עורכי דין:

טל': 03-6005572

פקס': 03-6005531

דוא"ל: office@dwo.co.il

למידע נוסף על דיני אינטרנט ומחשבים במשרדנו ראו את המאמר בקישור זה.

שאלה לגבי המאמר?




Have a question about the article?